העִנְבייה (Uvea) היא השכבה הווסקולרית האמצעית מבין 3 שכבות שמרכיבות את העין האנושית, ולה 3 חלקים אנטומיים מרכזיים: הקשתית - בחלק הקדמי, הגוף הריסי האמצעי והשכבה הדמית שבחלק האחורי.
"המלנומה היא גידול סרטני שמקורו בתאי המלנוציטים שאחראים, בין השאר, על יצירת הפיגמנט של העור, והגנה מפני קרינה אולטרה-סגולה (UV)", מסבירה ד"ר שירלי גרינברג, אונקולוגית בכירה, מומחית במלנומה ובנגעי עור ומנהלת שירות וחוקרת במכון אלה למלבאום לסרטן העור, במרכז הרפואי שיבא.
"את סרטני העור ניתן לחלק ל-2 קבוצות עיקריות: מלנומה ונון-מלנומה (NMSC). הגידולים שאינם מלנומה כוללים, בין השאר, את סוגי סרטן העור הנפוצים: קרצינומה של תאי בסיס (BCC), וקרצינומת תאי קשקש (SCC), שהוא השני בשכיחותו, ואילו המלנומה פחות שכיחה ומהווה כ-5% בלבד מסרטן העור, אך אחראית לעיקר מקרי התמותה מסרטן העור. "בארץ ישנם לא מעט מקרי מלנומה, כ-1,800 מקרים חדשים בשנה, וגורמי הסיכון כוללים, בין השאר: עור בהיר ועיניים בהירות, ריבוי שומות, חשיפה לקרינת שמש או לקרינת UV ממקורות מלאכותיים, היסטוריה אישית או משפחתית של סרטן העור", מציינת ד"ר גרינברג.
עיקרי מקרי המלנומה מקורם בעור, אך לעיתים נדירות המלנומה יכולה להתחיל באזורים אחרים כגון בריריות או בעין.
מה זו מלנומה של העין?
"מדובר בסוג נדיר של סרטן, כ-3% מתוך המלנומות. הוא מתרחש בעיקר בשכבת הענבייה (Uvea), כ-85% מהמקרים מתרכזים שם, למרות שהוא עלול להתפתח גם באזורים נוספים, כמו הלחמית. עשרות מקרים מאובחנים מדי שנה בישראל, כשהשכיחות העולמית היא בין 5 ל-10 מקרים למיליון. החדשות הטובות הן שמרבית הגידולים מאובחנים בשלב מוקדם. בנוסף, חשוב לזכור, כי לא כל נגע שמאובחן בעין הינו סרטני. במיעוטם של המקרים יכולים הנגעים להפוך לסרטניים, ואף להתפשט כגרורות בגוף, בעיקר באזור הכבד".
גורמי הסיכון זהים למלנומות אחרות?
"בדומה למלנומה של העור, גם כאן גורמי הסיכון הם משולבים: מולדים וסביבתיים. גם במקרה הזה יש קשר לבהירות עור ועיניים, אבל בשונה ממנה, לא התברר עדיין הקשר הישיר לחשיפה לקרניUV. במיעוט מהמקרים יש קשר לתסמונות סרטן משפחתיות, כגון נשאות גנטית של(BAP1 (BAP1 tumor predisposition syndrome או תסמונת נבוס (Dysplastic Nevus Syndrome)".
כיצד ניתן לאבחן את המחלה?
"במרבית המקרים מאובחנים מטופלים ללא סימפטומים בבדיקה שגרתית אצל רופא.ת עיניים. פחות מ-50% מהמקרים ילוו בסימפטומים שקשורים בראייה, כמו הפרעה בשדה הראייה, הבזקים ושאר הפרעות ראייה. כאשר יש חשד לנגע בעין, הרופא.ת עיניים יפנו לבדיקה אצל רופאי עיניים שמומחים בגידולי עיניים, ואז יש צורך בבדיקת עיניים שכוללת הרחבת אישונים. לאחר האבחון חשוב להיות במעקב אצל רופא.ת עיניים, לוודא שאין שינוי בנגעים, במידה והם שפירים. אבחון המלנומה בעין מתבצע בעיקר על בסיס בדיקת עיניים כמו פונדוסקופיה והדמיות כגון אולטרה סאונד ו-CT מיוחד, לא באמצעות ביופסיה. במקרים מסוימים, כאשר יש ספק באבחנה, נשקלת האפשרות לבצע ביופסיה, אשר לא רק מסייעת באבחנה אלא גם מאפשרת בדיקות מולקולריות לזיהוי סיכון להישנות הגידול".
מהו הטיפול המקובל במקרה כזה?
"ההחלטה הטיפולית תלויה במאפיינים הראשוניים של הגידול, בין השאר ממדיו ובשלב בו אובחנה המחלה. ברוב המקרים, הטיפול המקומי המקובל הוא קרינה ממוקדת לעין (ברכי-תרפיה). במקרים מתקדמים יותר, ייתכן שיהיה צורך בשימוש בקרינה חיצונית או בניתוח להסרת העין. הטיפול המקומי יעיל בשליטה מקומית על הגידול במעל 95% מהמקרים. במחלה גרורתית, הטיפול הינו אונקולוגי, ומורכב מטיפולים מתקדמים הכוללים תרופות ביולוגיות ואימונולוגיות, שרותמות את המערכת החיסונית לטיפול המחלה, טיפולים ממוקדים לכבד (פרפוזיה או קרינה). בנוסף, קיימים מחקרים קליניים שמציעים טיפולים חדשניים. חשוב להדגיש שמעקב רפואי קפדני וקבוע לאחר אבחנה הוא חיוני, במיוחד לאור הסיכון להתפתחות גרורות. במידה ומתפתחות גרורות, הן נשלחות, במעל 90% מהמקרים אל הכבד, בראש ובראשונה. אבחון מוקדם מאפשר טיפול יעיל בגידול המקומי ומעלה את סיכויי ההצלחה בהחלמה".
למי היית ממליצה לעשות בדיקה שגרתית שתאפשר גילוי מוקדם?
"כולנו, עוברים בדיקת עיניים בחיינו כחלק משינויים של גיל וראייה שמשתנה. חשוב לבחון נקודות חן או נגעים בעין, אם ישנן, וללכת לבדיקת רופא.ה כאשר מופיעים שינויים או הפרעות בראייה, או במידה שיש קרובי משפחה שאובחנו עם מלנומה של העין או גידולים אחרים שקשורים לנשאות BAP1", מסכמת ד"ר גרינברג.
למידע נוסף אודות המחלה והטיפולים. יש לפנות אל הרופא המטפל.
שירות לציבור. מוגש בשיתוף חברת מדיסון פארמה
