סיבט, האגף ליצוא ביטחוני, הינו הגורם במשרד הביטחון שאמון על קידום היצוא הביטחוני ושיתופי פעולה ביטחוניים תעשייתים. האגף הוקם מלמעלה מ-50 שנה, במטרה לסייע ולתמוך בתעשייה הביטחונית הישראלית והפך עם השנים למותג ולכתובת - גם לתעשיות הביטחוניות הישראליות, גם לגורמי ממשל ביטחוניים וגם ללקוחות בין-לאומיים אחרים. בשנים האחרונות ניתן דגש למטרייה ביטחונית-מדינית לעסקאות יצוא ביטחוני שבחלקן, ללא משרד הביטחון/סיבט, לא היו מתקיימות.
"סיבט הוא שער הכניסה עבור הגורמים הזרים לטובת התעשיות הביטחוניות הגדולות, הבינוניות והקטנות", אומרת אמירה אילני, ראש חטיבת אירופה וצפון אמריקה בסיבט. "התפקיד המרכזי שלנו הוא להוביל ולהניע קשרים בין-לאומיים במיוחד עם נציגים ממשרדי ההגנה וזרועות הצבא, כדי לפתוח דלתות, לייצר הזדמנויות ולקדם את התעשיות הביטחוניות, בהתאם למדיניות היצוא הביטחוני. חשוב להדגיש שאנחנו חלק ממערך של אגפים במשרד הביטחון בהובלת המנכ"ל, בהם האגף הביטחוני-מדיני, אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני, מפא"ת, מלמ"ב, יועמ"ש ועוד, שפועלים כיישות אחת.
"לשילוב הזה ולהיותנו אגף במשרד הביטחון יש עוצמה גדולה", היא מוסיפה. "במדינות רבות בעולם, הגופים המקבילים אלינו לא כפופים למשרדי הגנה, אלא למשרדי מסחר או מהווים סוכנויות המאגדות תעשיות. לפיכך, לסיבט יש את היכולת לשלב בין הניסיון המבצעי בהפעלת הטכנולוגיות של צה"ל לבין הטכנולוגיות הקיימות והמפותחות בתעשיות הביטחוניות הישראליות לטובת קידום היצוא הביטחוני".
שיתופי פעולה ביטחוניים-תעשייתיים
חטיבת אירופה וצפון אמריקה בסיבט מכסה את רובן המוחלט של המדינות ה"מערביות" בעולם, בראשן ארה"ב, שקובעת, מכוונת ומשפיעה על פעילות היצוא הביטחוני בכל העולם וכמובן על ישראל. "שיתוף הפעולה עם מדינות במערב אירופה, מרכזה ומזרחה, כולל מדינות בעלות יכולות טכנולוגיות מתקדמות מאוד ועד למדינות שבהן הטכנולוגיות הישראליות הן מתקדמות ביותר ותורמות רבות ליכולות הביטחוניות של מדינות אלו" מבהירה אילני.
במה אתם מתמקדים?
"המיקוד שלנו מתחלק בין מדינות מרכזיות כמו גרמניה, צרפת, בריטניה ואיטליה, שמחפשות שיתופי פעולה בעיקר בעולמות הטכנולוגיים המתקדמים, לבין מדינות שמגלות ענין רב ביכולות של מדינת ישראל. כיום, לאור המלחמה באוקראינה ולאור הצורך המיידי במערכות הגנה על המדינות, פונות אלינו מדינות שבעבר לא היו לנו איתם קשרים ביטחוניים ומבקשות להצטייד במערכות של התעשיות הישראליות.
"בשלוש השנים האחרונות, אנו מקדמים עסקאות במסגרת הסכמי ממשלה לממשלה (GTG), לפי בקשת המדינות האירופאיות ולא רק. עסקאות אלה מתבססות על המענה הטכנולוגי לצרכים המבצעיים של כל מדינה. הן מהדקות את הקשרים האסטרטגיים בין מדינת ישראל לבין המדינות השונות, הן בעלות מחויבות גבוהה מאוד של משרד הביטחון, ביחד עם התעשייה הביטחונית, לקיים את המובטח המוצע ולספק את המערכות באיכות ובלוחות הזמנים שנקבעו. פעילות זו מתחילה כבר בראשיתה מאיפיון ההצעה, מלווה בהכנת ההסכם וחתימתו וכן לאורך כל חיי הפרויקט עם המדינה השותפה. כיום, אנחנו מנהלים 27 פרויקטים חתומים וישנם עוד חוזים בשלבי משא ומתן שונים.
"בדרך כלל חושבים על אירופה כמקשה אחת, אבל אנחנו, בחטיבה, שמים לב למאפיינים הייחודיים של כל מדינה ומתנהלים מולה בהתאמה", מדגישה אילני. "מה שטוב לגרמניה, לא בהכרח רלוונטי לאיטליה או ליוון. יש אולי דמיון בתרבויות, אבל לכל מדינה יש את הייחודיות שלה. כיום אנחנו לא מקדמים רק יצוא ביטחוני, אלא שיתופי פעולה ביטחוניים-תעשייתיים, שמרכיב הייצוא הוא רק רובד אחד והוא מתחבר לקשרים המדיניים-ביטחוניים-אסטרטגיים בין המדינות. חטיבת אירופה וצפון-אמריקה היא גם היחידה מבין ארבע חטיבות סיבט, שמטפלת בארגונים - האו"ם, האיחוד האירופי ונאט"ו. ההתמודדות עם הארגונים מחייבת העמקה ורגישות מדינית אל מול האינטרסים והצרכים של כלל המדינות החברות באותם הארגונים".
דגש מיוחד על תעשיות קטנות ובינוניות
פעילותה של סיבט נשענת על מדיניות ייצוא ביטחוני שלדברי אילני היא מדיניות מרחיבה ומאפשרת, אך גם זהירה, אחראית ולוקחת בחשבון את כלל השיקולים הביטחוניים, המדיניים והאסטרטגיים, לרבות דבקות במשטרי פיקוח בין-לאומיים והקפדה יתרה על סוגיות של זכויות אדם. "במשרד הביטחון יש הפרדה בין סיבט, שאחראי על קידום היצוא הביטחוני, לבין אפ"י, שהוא הרגולטור שאחראי על הפיקוח על היצוא הביטחוני. למדיניות הייצוא הביטחוני שותפים כל אגפי המשרד הרלוונטיים. כל אגף מביא לשולחן את נקודת המבט שלו, וכמובן משרד החוץ, שהוא שותף מרכזי לקביעת המדיניות", היא מבהירה.
עד כמה וכיצד האגף יוזם ומקדם שיתופי פעולה בין-לאומיים ופריצה אל שווקים חדשים?
"סיבט יוזם ומקדם שיתופי פעולה, בעיקר בערוצים בילטראליים, בין מדינה למדינה. אנחנו נפגשים עם המקבילים שלנו במשרדי ההגנה בעולם ומציגים את היכולות המיוחדות של מדינת ישראל, על החוזקות שלה בעולמות התוכן השונים בתחומי הגנה אווירית, יבשתית וימית. סיבט יוזם סמינרים מקצועיים להצגת היכולות השונות של התעשיות כמתן מענה לצרכים מבצעיים של הלקוחות הזרים בארץ או בחו"ל וכן משתתף בתערוכות בין-לאומיות לחשיפת היכולות הישראליות.
"התחרות בעולם היצוא הביטחוני היא מאוד מאוד גבוהה וכך גם מספרם של השחקנים והיכולות הטכנולוגיות לכן קידום שיתופי פעולה הינו כלי חשוב בתחרות הגוברת".
מהי איכות הקשר ושיטת הפעולה עם התעשיות הביטחוניות הישראליות? איזה סיוע ניתן לתעשיות קטנות ובינוניות?
"יש לנו רמות שונות של קשרים עם מדינות באירופה. יש מדינות שהקשר איתן הינו על בסיס שבועי ואחרות על בסיס רבעוני או שנתי. יש מדינות שאנחנו מקיימים איתן מפגשים בילטראליים בהובלת ראש סיבט, העוסקים בקידום שיתופי פעולה תעשייתיים, ועם מדינות אלה השיח הוא אינטימי, הדוק ושוטף. לעיתים, לפי צורך, אני פשוט מרימה טלפון למקבילים שלי במשרדי ההגנה ומקדמת נושאים להמשך טיפול. הקשר השוטף מחזק אותנו ומאפשר לנו סיוע ברמה הגבוהה לתעשיות הביטחונית הישראליות.
"אנחנו שמים דגש מיוחד על תעשיות קטנות ובינוניות, שאין להן את מנגנוני השיווק של הגדולות. אנחנו משלבים אותן בביקורי משלחות בארץ ובחו"ל, לוקחים אותן לתערוכות בחו"ל ומשלבים תעשיות קטנות, כולל חברות סטארטאפ בביקורים של בכירים בישראל".
זיהוי מגמות והזדמנויות עסקיות
אחת השאלות שעולות בדיון על הייצוא הביטחוני היא כיצד מזהים מגמות גלובליות והזדמנויות עסקיות לטובת מימוש הפוטנציאל בייצוא הביטחוני. "סיבט מספק לייצואניות הביטחוניות שירותי מידע עסקי לגבי הזדמנויות, מכרזים ועסקאות במדינות השונות, שאיתן אנחנו עובדים", מפרטת אילני. "גיבוש המגמות הגלובליות הוא ידע שמצטבר אצלנו מכל רצף המפגשים שלנו עם גורמים שונים ממשרדי ההגנה, מהם אנחנו מקבלים סקירות על הצרכים, היכולות הנדרשות, התעדוף וכמובן היקפי התקציב, וכן מנספחי ההגנה של מדינת ישראל הפרוסים בעולם. את המידע הזה אנחנו חולקים באופן שוויוני עם התעשיות הרלוונטיות, ומייצרים להן הזדמנויות שוות להתמודדות".
הייצוא הביטחוני גדל מאוד בשנה האחרונה בשל נסיבות גיאו-פוליטיות. מהם תחומי היצוא העיקריים ובמה כדאי לחברות להתמקד?
"אנחנו בעידן של אי-יציבות גלובלית, שהועצם מאוד בעקבות המלחמה באירופה ומקרין גם על מדינות ויבשות שרחוקות אלפי קילומטרים מאוקראינה. לישראל יש יכולות ייחודיות, מהמתקדמות מסוגן בעולם, בעיקר בתחומי ההגנה האווירית, הטילאות, מל"טים, ארטילריה ועוד. העובדה שאנחנו, מדינת ישראל, מובילה במגוון רב של תחומים מעידה על החוסן של התעשייה הביטחונית הישראלית. אנחנו ממליצים לתעשיות להתמקד ביכולות שלהן ולפתח את הדורות הבאים. ישראל ידועה בחדשנות ובטכנולוגיות המתפתחות ללא הרף. אל לנו לנוח על זרי הדפנה, אלא להמשיך לפתח ולחשוב על מענה לצרכים שמתפתחים.
איך מאזנים בין הייעוד של התעשיות הביטחוניות בישראל לענות על צרכי הצבא המקומיים לבין הרצון להגדיל את הייצוא הביטחוני?
"שאלה מאוד חשובה. האיזון הזה, אני חושבת, נשמר בזכות האחריות של כל אחת מהתעשיות הביטחוניות הישראליות. מצד אחד, ברור לכולם שהמענה לצורכי צה"ל ומשרד הביטחון הוא בעדיפות עליונה. מצד שני, כדי לפתח את 'כיפת ברזל' הבאה, התעשיות הביטחוניות צריכות לייצא ולהצליח, והתפקיד שלנו הוא, בין השאר, לסייע להן להצליח".
בהקשר זה, עד כמה ניתן למכור את מערכות ההגנה שפיתחה ישראל בשנים האחרונות, כמו "כיפת ברזל", לחו"ל?
"מבלי להתייחס למערכת ספציפית, יש מערכות ליבה ששומרות על חיי החיילים והאזרחים, שאינן מיועדות לייצוא, או שהיצוא שלהן מוגבל מאוד. גם כאשר אנחנו אומרים 'לא' למדינה מסויימת, התשובה מתקבלת בהבנה. יצויין כי התעשיות הביטחוניות מפתחות גם מערכות, שלא כולן נמכרות לצה"ל, אבל מתבססות על הידע הישראלי הייחודי. מערכות אלו הן בעלות רמות ביצועים גבוהות מאוד ועל כך הן מהוות פתרונות אטרקטיביים כמענה לצרכים במדינות השונות".
עד כמה חותמת האיכות של צה"ל היא מקדם מכירות מבחינת החברות בעולם?
"חותמת האיכות של צה"ל, המוניטין ותהלכי הלמידה וההתאמה של מערכות לצרכים המשתנים של צה"ל, זוכים להערכה רבה על-ידי גורמים מקצועיים בצבאות העולם וכן במשרדי ההגנה. זו הסיבה שמדינות רבות מתעניינות לא רק בטכנולוגיות הישראליות, אלא גם בשיתופי פעולה באימונים, בהכשרות ובלמידה מהניסיון המבצעי שלנו".
