הדרכון הגרמני הוא השלישי בטיבו בעולם: הוא מאפשר כניסה ל-189 מדינות ובהן ארצות-הברית ללא צורך בוויזה. האזרחות הגרמנית באה עם שלל הטבות באיחוד האירופי: במגורים, בלימודים, בעסקים, בהשקעות ובנדל"ן. במילניום הנוכחי זכו בכל זה עשרות אלפי ישראלים. כעת נפתחה הדלת לרבים נוספים, כולל כאלו שסורבו בעבר.
השינוי קרה באוגוסט 2021, עם כניסתן לתוקף של תקנות חדשות בחוק הגרמני. יואב שטרן, המתמחה בנושא ומסייע לישראלים בהליך ההתאזרחות, מסביר כי קודם לכן החזירו הגרמנים אזרחות רק למי שהצליח להוכיח כי זו נשללה מאבותיו בגלל עליית הנאצים לשלטון. כעת די בלידה בגרמניה או בחיים בגרמניה של אותן שנים כדי להבטיח זכאות לצאצאים.
זה כמובן לא עניין סמנטי: על פי שטרן, אלפי יהודים, בעיקר מפולין, ליטא ושכנותיהן, נהרו בין שתי מלחמות העולם לגרמניה. הם כונו "יהודי המזרח", אוסטיודֶן (Ostjuden), ורבים מהם, גם אם נישאו לאזרחים גרמנים, לא קיבלו אזרחות. התיקון המרחיב את זכאותם לאזרחות אושר בבונדסטאג, בקונצנזוס חוצה מפלגות, וזאת לאחר מאבק ציבורי של צאצאיהם.
גם האפליה שהיתה נהוגה באותן שנים בגרמניה נגד נשים צומצמה, והורחבה הזכאות לצאצאי נשים יוצאות גרמניה. לצד זאת, לרוב אין מבחני שפה או תרבות לקבלת אזרחות, אין ראיונות, ואפילו אין צורך להגיע לגרמניה ולו פעם אחת. מגבלות אחרות שחלו בעבר על ישראלים שביקשו להתאזרח, כמו שירות צבאי בקבע או הבעייתיות שבאזרחות כפולה, נעלמו אף הן. את בקשת האזרחות יכולה להגיש במקביל המשפחה כולה. יתרה מזאת: נכד או נין זכאים גם אם אחת החוליות הקודמות בשרשרת נמנעה מהבקשה.
מה צריך לאזרחות
ביטול ההכרח להוכיח אזרחות לא מייתר כמובן את הצורך בניירת. הרבה ניירת. בהיעדר קריטריונים ברורים, הרעיון הוא לאתר כמה שיותר ראיות שיחזקו את הזיקה ויוכיחו כי גרמניה היתה מרכז החיים. למשל: תעודות מבית ספר, תעודות נישואים, פנקסי חיסונים, הכשרה מקצועית, השתתפות באירועי ספורט ועוד.
במקרים רבים, אומר שטרן, אפשר למצוא את הראיה החותכת דווקא מחוץ לגרמניה, באותן מדינות שאליהן היגרו יוצאי גרמניה. בתיק הפיצויים שנשמר בגרמניה יש עדות אישית ממקור ראשון על קורות האדם והמשפחה, וגם תעודות שנחשפו בשנים האחרונות על שנות המלחמה הקשות יכולות לתמוך בבקשה לאזרחות.
למעט אגרות נמוכות במיוחד, השלטונות הגרמניים לא גובים כסף על ההתאזרחות. שטרן מעיד כי היחס מצד השגרירות הוא אדיב וקשוב. בניגוד לתדמית, לפקידים יש ראייה ושיקול דעת מרחיבים ומאוד לא דקדקניים: "הם מבינים את הסיטואציה ומודעים היטב לנסיבות ההיסטוריות והספציפיות של החלפת שם, למשל. אם הרמן הפך בארץ לצבי, ברומניה ובפולין קשה להסביר את זה. עם הגרמנים זה אחרת".
מרגע הגשת הבקשה לשגרירות, הטיפול בה נמשך כשנתיים בממוצע. עם זאת שטרן מעריך כי בעקבות הרפורמה והרחבת הזכאות, התורים עלולים להתארך. משום כך הוא ממליץ להקדים ככל שניתן את ההליך, ומזכיר כי איתור המסמכים בארכיונים כשלעצמו עלול להיות ממושך.
סודות הארכיון
במשך שנים היה שטרן עיתונאי. בין היתר שימש ככתב לענייני ערבים של עיתון "הארץ" (כיום הוא פרשן דווקא לענייני ישראל, בתקשורת המקומית והעולמית בערבית). אבל החיידק שליווה אותו מאז עבודת השורשים של כיתה ז' בחטיבת הביניים הוא חקר המשפחה. כל דרישת שלום מהעבר מילאה אותו באושר. תוך כדי הוא למד היכן נמצאים המאגרים החשובים, איך ניגשים אליהם, ולא פחות חשוב - כיצד מתמודדים עם ביורוקרטיה. לפני יותר מעשור הוציא אזרחות גרמנית לילדיו. עד מהרה עשה את השירות הזה גם לבני הדודים. אחריהם הגיעו החברים, שלו ושלהם, וכל השאר - באופן מילולי - היסטוריה.
"מהר מאוד זה הפך לעיסוק העיקרי שלי", אומר שטרן, שמטפל כיום בעשרות תיקים בכל רגע נתון, רובם להוצאת אזרחות גרמנית ומקצתם לאזרחויות אחרות באירופה. הוא מעיד כי הליך הבקשה בשגרירות הוא בעל היגיון פנימי ברור, ואין חובה לערב בו עורך דין או נוטריון. עם זאת, חשוב להיות מאוד מדויקים באופן ההגשה, כאשר יש מסמכים שנדרש להגיש מתורגמים לגרמנית ולעומתם כאלו שאין צורך לתרגם. ההבחנה הזאת יכולה לחסוך לא מעט שגיאות והתעסקות, כספים מיותרים ועוגמת נפש.
השירות של שטרן הוא מקצה לקצה: הוא ממלא עבור מבקשי האזרחות את כל המסמכים, פונה לארכיונים ולמאגרים השונים בכל קצווי תבל, אוסף את הניירת שמעידה על הרקע המשפחתי ומתרגם את מה שנחוץ בעזרת מתרגמים מוסמכים על ידי הרשויות בגרמניה. לשם כך הוא נעזר בשני עובדים, אחד מהם מתגורר בגרמניה ופונה למוסדות הרלוונטיים בשפתם. מתוך הבנה שמפירות המחקר תיהנה המשפחה כולה, ושלרוב מוגשות הבקשות במרוכז, התמחור שלו משפחתי.
שטרן מודע היטב לכך שאצל חלק מהצאצאים האזרחות הגרמנית היא עדיין בגדר טאבו. הוא אישית מסתכל על זה אחרת: "יש כאן פריווילגיה שרבים זכאים לה ושנגזלה מהם. היא יכולה לסייע במגוון רחב של תחומי חיים, אם בגרמניה ואם מחוץ לה. כך שלמעשה זו השבה של זכות משפחתית אחרי שנים ואחרי עוול נוראי שנעשה. אני לא חושב שבעצם נקיטת הצעד הזה יש משום ויתור על החשבון ההיסטורי".
יואב שטרן
מס' טלפון: 054-2808001
למעבר לאתר >>
בשיתוף יואב שטרן
