ארגון הבריאות העולמי קבע שזיהום האוויר סביבנו מסוכן כמו עישון, נחשב לגורם העיקרי למוות בקרב ילדים מתחת לגיל 15 ושההשפעות שלו הוערכו עד כה בחסר. לא ברור איך, אבל נדמה שאף אחד לא מתרגש מזיהום אוויר והמודעות לנזקיו נמוכה למדי.
להבדיל מתאונות דרכים, שאפשר לראות אותן ולהבין את הקשר הישיר ביניהן להרוגים, זיהום אוויר הוא רוצח שקט. לא רואים אותו, ובניגוד לדעה הרווחת, לא תמיד מריחים אותו. אבל לפי הערכות, כ-2,500 ישראלים מתים בכל שנה בשל זיהום אוויר, שגורם למחלות נשימה, למחלות לב וכלי דם, למחלות ריאה, לסרטן, וכן לשבץ ולהיווצרות מומים מולדים. בתאונות דרכים, אגב, נהרגים בישראל 400-300 בני אדם בכל שנה.
"איכות האוויר במדינת ישראל מושפעת מאכיפה משמעותית ומרגולציה שהחלו לפני כ-15 שנה", אומר חגי קוצר, מנכ"ל חברת ההנדסה והייעוץ בתחומי הסביבה DHV MED, "אך על אף שאיכות האוויר השתפרה - ישראל עדיין סובלת מזיהום אוויר גבוה".
כמה גבוה? מבקר המדינה העריך שמדובר בפליטות של מדינה בסדר גודל בינוני, אף על פי שישראל היא מהקטנות במדינות העולם. הוא גם מצא שכל האוכלוסייה בישראל חשופה לריכוזי חלקיקים זעירים מסוג PM2.5 ו-PM10 החורגים מערכי היעד של חוק אוויר נקי.
מה אנחנו עושים לא נכון?
"אחת הבעיות היא המודעות הנמוכה להשלכות זיהום האוויר ולתחלואה הנלווית. אנשים חושבים שזיהום רואים או מריחים, אבל זה לאו דווקא נכון. יש הרבה גזים רעילים חסרי ריח או ארובות שלא רואים את החלקיקים הקטנטנים שיוצאים מהן, לכן לא מרגישים שיש בעיה".
מה בעצם גורם לזיהום האוויר?
"זיהום אוויר נגרם מחלקיקים הנישאים באוויר ומגיעים בעיקר מאגזוזי כלי רכב, אבק, ארובות מפעלים, תחנות כוח ושריפות. הכלל הוא שככל שהחלקיקים קטנים יותר, כך הם מגיעים רחוק יותר ויישארו באוויר זמן רב יותר".
רוב הזיהום מגיע מתחבורה
זיהום אוויר אינו בעיה רק של חיפאים, אשקלונים או באר–שבעים, וגם לא רק של המתגוררים ליד ארובות מזהמות או אזורי תעשייה. זה קורה גם אצלכם מחוץ לבית, כי חלק משמעותי מזיהום האוויר בישראל נגרם מתחבורה. דוח מבקר המדינה קבע לאחרונה שעיקר החריגות בשיעורי זיהום האוויר בערים הגדולות נובע מפעילות תחבורתית, ושבישראל יותר מ-90 אחוז מהתחבורה מונעת בתוצרי נפט מזהמים.
קוצר: "בניגוד לארובות הגבוהות במפעלים ובתחנות הכוח, החלקיקים המזהמים מכלי הרכב נפלטים לגובה שלנו. הפליטות מגיעות לאף של הולכי רגל, ילדים, לבתי קפה וחנויות. אנשים חושבים שאם הם לא גרים באזור חיפה או חדרה, אין להם זיהום אוויר בעיר, אך כולם חשופים לזיהום במרכזי הערים".
אבל המודעות כיום למכוניות חשמליות והיברידיות גבוהה יותר.
"בזכות המעבר לתחבורה ירוקה יותר חל גידול במספר כלי הרכב החשמליים, ההיברידיים או פלאג–אין בשנים האחרונות, אבל עדיין מדובר רק בכמה עשרות אלפי מכוניות. יש לזכור שכל אמצעי התחבורה מזהמים ושיש עוד הרבה מאוד כלי רכב פרטיים, אוטובוסים ורכבות בעלי מנועים ישנים מאוד".
מה ניתן לעשות עד שכולם יעברו לאמצעי תחבורה ירוקים?
"זיהום התחבורה יכול להשתפר בעזרת שימוש בדלקים יותר טובים ובפילטרים שמתקינים ברכב. בנוסף, חשוב לזכור שתחנות דלק הן מהמזהמים הגדולים שקיימים, ובנזן ידוע כמסרטן. יש המון תחנות דלק שנמצאות בתוך הערים וקרובות מאוד לבתים ולרחובות ראשיים. אל תסתובבו בתחנות דלק אם אתם לא חייבים".
אבל כולנו מבקרים בקביעות בתחנות דלק.
"אנחנו זקוקים לתחנות דלק להתנהלות היומיומית, אבל על אף שהן נדרשות לעמוד בתקינה מחמירה – ליד תחנות דלק נמדדות באופן קבוע חריגות מהערכים של בנזן. ברגע שתחנות הדלק הפכו מוקד לבילוי ופנאי עם חנויות נוחות והסעדה, הפיקוח על פעילותן חייב להיות הדוק יותר".
סכנה בדרך לבית הספר
ריכוז רוב המזהמים באוויר עולה פי 3-2 בקרבת דרכים סואנות לעומת אזורים מרוחקים יותר מתחבורה, ומחקרים מראים שמגורים בטווח 150 מטר מצירי תחבורה ראשיים מגדילים את התחלואה, במיוחד אצל אוכלוסיות פגיעות יותר מבחינה בריאותית, כמו ילדים וקשישים. אם עד כה חשבנו שרק חשיפה קבועה לזיהום אוויר נקשרת לנזקים בריאותיים, מחקר של אוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית קובע שילדים החשופים לזיהום אוויר כמו עשן שריפה או אגזוזים של מכוניות עלולים להיות בסיכון גבוה יותר למחלות לב ולבעיות בריאותיות אחרות, אפילו אם החשיפה נמשכת רק יום אחד.
"כשהילדים שלנו הולכים לבית הספר אנחנו לא רוצים שהם יילכו ליד כביש שנוסעים בו אוטובוסים, במיוחד אלה שלהם מנועים ישנים, דלק מזיק וללא פילטרים", מדגיש קוצר. "כל האוכלוסייה נפגעת במידה כזו או אחרת, אבל ילדים וזקנים רגישים יותר".
ומה עושים אם הדרך לבית ספר עוברת ליד כביש?
"מחפשים דרכים חלופיות או שפונים לראש העיר בבקשה לוודא שמשאיות ייכנסו לעיר רק בשעות שהילדים לא הולכים לבית ספר ושהאוטובוסים בשטח העיר חדישים".
איך עוד אפשר להגן על ילדים?
"זה מתחיל קודם כל במודעות של ההורים, ולצערי לזיהום אוויר אין יחסי ציבור מספיק טובים. כל מי שחי בעיר נושם את הזיהום, וההורים צריכים להקפיד שהילדים לא יסתובבו בתחנות דלק או בסופות אבק ויתרחקו מצירי תחבורה סואנים".
ראשי רשויות, די לאדישות
כשמדברים על זיהום אוויר ניתן למנות חמישה מזהמים מרכזיים: תחמוצות חנקן הפוגעות בדרכי הנשימה ובתפקוד הריאות, פחמן חד–חמצני המפחית את החמצן בדם, תחמוצת גופרתית הגורמת לדלקת בדרכי הנשימה ולרגישות יתר לזיהומים, תרכובות אורגניות נדיפות שיש להן קשת רחבה של השפעות בריאותיות וכן חלקיקים נשימים זעירים המגיעים לריאות ולזרם הדם, שהוכרו כמסרטנים על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן.
איך יודעים מה איכות האוויר שאנחנו נושמים?
"בשביל זה צריך לעשות מדידות ודיגומים בכל עיר. התושבים היום לא יודעים מה קורה בעיר שלהם מבחינת זיהום האוויר ואיכות האוויר. מדד איכות האוויר בעיר קיים, אבל מי חשוף אליו? צריך לפתח את המדד הרבה יותר, לתחזק אותו ולהנגיש אותו לתושבים. אני חושב שצריכה להיות הרבה יותר שקיפות בנושא הזה".
איך משפרים את איכות האוויר בעיר?
"הפתרון הוא לדגום את האוויר, לפקח ולשנות את החוקים. הרשויות חייבות למדוד ולנטר את איכות האוויר בעיר באופן שוטף. ראשי רשויות צריכים לדאוג לאוכלוסייה שלהם ויכולים להחליט שאוטובוסים שאינם חשמליים או ממונעים בגז לא יוכלו להיכנס לעירם. עליהם גם מוטלת האחריות לפקח על התעשייה ועל תחנות הכוח שבשטחן באופן יותר הדוק, כדי שיזהמו פחות את הסביבה. הם חייבים לצאת מהאדישות ולאמץ פתרונות של ניטור לוקאלי".
מה יכולים לעשות ראשי ערים כדי לצמצם את הזיהום מתחבורה?
"יש מגמה להעביר כלי רכב כבדים למנועי גז, ויש עיריות שכבר העבירו את ציי רכבי פינוי האשפה שלהן לגז טבעי או גפ"מ (גז פחמימני מעובה, י"כ). בנוסף, שיטפלו בתחנות הדלק העירוניות שבשטחן, במיוחד אלה הנמצאות בשכונות ובריכוזי אוכלוסייה, כדי להגביר את הפיקוח ולוודא שהן עומדות בתקן".
עד שייצא עשן לבן
בכל שנה מפרסם המשרד להגנת הסביבה את מרשם פליטות החומרים המזהמים של המפעלים בישראל. על אף שמדינת ישראל פועלת לצמצום הזיהום באמצעות אכיפה ורגולציה, מהדוח עולה שהפליטות לנפש של תחמוצות חנקן בישראל עדיין כפולות מהפליטות לנפש באיחוד האירופי. "אנחנו לא רוצים להרוג את התעשייה", מגיב קוצר לטענות התעשיינים שהרגולציה מקשה עליהם, "אבל אנחנו כן רוצים שהמפעלים יזהמו את הסביבה פחות כדי שנוכל לחיות יותר שנים ויותר טוב. אנחנו יודעים שזה אפשרי גם מהסתכלות על הנעשה בעולם וגם מדוגמאות שיש לנו כאן בישראל".
כמו מי, למשל?
"אנחנו היינו החברה שאישרה את המיקום של עיר הבה"דים של צה"ל בנגב. המפעלים של נאות חובב זיהמו את הסביבה במשך המון שנים, וכשמשרד הביטחון היה צריך לקבל החלטה להעביר את מחנות הצבא לצומת הנגב, הוא לא היה מוכן בגלל זיהום האוויר. נעשתה עבודה יסודית ורחבת היקף, והיתה התחייבות של המפעלים להפחית דרמטית את זיהום האוויר, ועצם המעבר של עיר הבה"דים שיפר בצורה דרמטית את איכות האוויר בנגב".
אבל מפעלים אחרים ותחנות כוח לא יתנדבו להשקיע בשיפור הפליטות.
"לכן קיימות רגולציה ודגימות אוויר לטובת מדידה ובקרה של איכות האוויר שיוצא ממפעלים ומתחנות כוח. המפעלים יכולים להיטיב את האוויר וצריכים לעשות יותר כדי לשפר את איכות הפליטות, אבל זה עולה הרבה כסף. בזכות חקיקה ואכיפה משמעותית אנחנו רואים שימוש בדלקים פחות מזהמים, בקרה ושימוש בפילטרים לטיפול באיכות האוויר. ואם כל זה לא עובד – נראה שאין מנוס ממתן קנסות".
איפה בכל זאת רואים שינוי מגמה חיובי?
"הארובות הראשונות של אשקלון היו מזהמות מאוד, והיום יש להן פילטרים שעלו עשרות מיליונים. גם הארובה החדשה בחדרה היא ארובה שבנו באופן יותר מתקדם. זה בא עם שינוי סוג הדלק והם משתדלים לא לעבוד עם פחם. המסר הוא שזה בהחלט אפשרי".
מה יכול לעשות האדם הפרטי לטובת העניין?
"התחבורה היא גורם משמעותי באיכות האוויר, וכל אחד מאיתנו יכול לעבור לתחבורה נקייה יותר, ואפילו לתחבורה ציבורית, ככל האפשר", מסכם קוצר. "כתושבים אנחנו יכולים לדרוש יותר פיקוח ועמידה בתקנים אירופאים מחמירים מנותני השירותים שלנו ומהמגזר הציבורי. אחרי הכל, האוויר שאנחנו נושמים הוא גם בידיים שלנו".
בשיתוף DHV MED
