כשד"ר ניצן ענו, מייסד שותף ומנכ"ל Lonjourney, רופא לונג'ביטי ומנהל תחום הלונג'ביטי במכבי שירותי בריאות, עבר מדי יום בין מחלקות בית החולים לחברת הסייבר שבה עבד במקביל ללימודי הרפואה, שאלה אחת לא נתנה לו מנוח: "אם בעולם הסייבר יודעים לזהות איומים ולמנוע מתקפות לפני שהן מתרחשות, מדוע הרפואה עדיין מחכה שהמחלה תופיע?".
את המחשבה הזו הוא חלק עם ד"ר דוד (דודי) דביר, מייסד שותף והמנהל הרפואי של החברה, מומחה ברפואת משפחה ויועץ לסוכרת, השמנה ובריאות השריר, שהיה המנחה שלו בלימודי הרפואה. מהשיחות ביניהם נולד החזון שהוביל להקמתLonjourney: למסד בישראל את רפואת הלונג'ביטי, להכשיר דור חדש של רופאים ולהעביר את מרכז הכובד מטיפול במחלות לניהול הבריאות לאורך החיים.
הרבה מעבר למרפאה: החזון להקים תחום רפואי חדש
למרות שהמושג לונג'ביטי צובר תאוצה בעולם, בישראל עדיין לא קיימת התמחות רשמית בתחום, ולדברי השניים, גם בעולם הוא עדיין אינו מוכר כדיסציפלינה רפואית עצמאית. זו בדיוק הסיבה שגרמה לד"ר ענו וד"ר דביר שלא להסתפק בהקמת חברה, אלא לפעול במקביל גם בזירה האקדמית. יחד הם יזמו ומובילים את הקורס הראשון בישראל להכשרת רופאי לונג'ביטי באוניברסיטת רייכמן, מתוך מטרה להכשיר דור חדש של רופאים שיאמץ תפיסה רפואית אחרת.
"אנחנו רוצים למסד ולהוביל את הדיסציפלינה הזו", אומר ד"ר ענו. "המטרה היא להפוך את רפואת הלונג'ביטי לנגישה ברפואת הקהילה, ולא רק במרפאות פרטיות". לצד הפעילות האקדמית הוא הוביל גם במכבי שירותי בריאות קורס מבוא ללונג'ביטי לרופאים ולאנשי מקצוע, מתוך אמונה שהשינוי חייב להתחיל בהכשרת הצוותים הרפואיים.
סגירת הפער בין ההמלצות לבין יישום אורח חיים בריא
אחד האתגרים הגדולים ביותר של מערכת הבריאות אינו מחסור בידע רפואי. ידוע כי פעילות גופנית, שינה איכותית, תזונה נכונה וניהול סטרס מפחיתים את הסיכון למחלות כרוניות. אז מה השתנה? לדבריו של ד"ר ענו הבעיה היא שרוב האנשים אינם מצליחים להתמיד לאורך זמן.
"אנחנו לא אומרים למטופל רק 'לך תתאמן' או 'תאכל בריא'", מסביר ד"ר דביר. "אנחנו מודדים מסת שריר, כוח וכושר אירובי, בונים תוכנית אישית, ולאחר כמה חודשים מודדים שוב. לכל מטופל מוקמת קבוצת WhatsApp אישית עם רופא לונג'ביטי ו-Health Coach, ובמידת הצורך מצטרפים אנשי מקצוע נוספים. הקבוצה מאפשרת לעקוב אחר היישום בחיים האמיתיים, לפתור חסמים ולבצע התאמות בזמן אמת. השינוי האמיתי מתרחש בין ההמלצה לבין היכולת ליישם אותה לאורך זמן".
מערכת הפעלה לניהול הבריאות
כדי להפוך המלצות להרגלים, פיתחו ב-Lonjourney מודל המחבר בין רפואה, נתונים, טכנולוגיה וליווי אישי. "החידוש המרכזי אינו בדיקה כזו או אחרת", אומר ד"ר ענו. "אנחנו בונים מערכת הפעלה לניהול הבריאות". התהליך מתחיל במיפוי הכולל תיק רפואי, בדיקות דם ופיזיולוגיה, הרכב גוף, כושר לב־ריאה, כוח שריר ובמידת הצורך גנטיקה. לכך מצטרפים נתונים משעונים חכמים, טבעות שינה וחיישני גלוקוז. המעבר ממדידה נקודתית לזרם רציף של נתונים מאפשר להבין כיצד שינה, פעילות ומזון משפיעים על הגוף לאורך היום. כליAI מסייעים לאחד את המידע ולזהות דפוסים, אך האחריות ושיקול הדעת נותרים בידי הצוות הרפואי.
לדברי ד"ר דביר, "אנחנו מכנים זאת Family Office לבריאות: גורם רפואי אחד שמכיר את התמונה המלאה, מרכז בדיקות ומומחים ומסייע לקבל החלטות לאורך זמן. בבסיס המודל נמצאות גם רפואת קונסיירז' ורפואה ראשונית למי שזקוק לכך. לא מסתכלים רק על המצב היום, אלא בונים תוכנית ל-20–30 שנה".
ד"ר ענו מוסיף: "ה-AI אינו מחליף את הרופא. הוא מסייע לצוות לראות תמונה רחבה יותר ולהעניק טיפול מותאם, יעיל ומדויק, כשהאחריות הקלינית נשארת תמיד בידי אנשי המקצוע".
להפוך את ישראל ל-Longevity Nation
החזון אינו מסתיים במרפאה. Lonjourney פועלת כמודל אימפקט: לצבור ברפואה הפרטית ידע וניסיון, ולהעביר במהירות ובאחריות כלים שהוכיחו ערך לרפואת הקהילה ולמערכת הציבורית. החברה מציעה גם ליווי לונג'ביטי לארגונים, ובהם עובדי XTYPE, חברת טכנולוגיה הממוקמת במגדל עזריאלי שרונה, ומפרסמת ניוזלטר שבועי חינמי לציבור. כך, המודל הפרטי משמש מעבדה יישומית לשינוי רחב יותר.
"אנחנו שואפים להפוך את ישראל ל-Longevity Nation", אומר ד"ר ענו. "לא כי זו רפואה יוקרתית, אלא משום שזה הכרח. ישראל גדלה ומזדקנת, והמציאות הדמוגרפית והביטחונית מחייבת אוכלוסייה בריאה ומתפקדת. בלי צמצום הפער בין תוחלת החיים לשנות החיים הבריאות, מערכת הבריאות לא תוכל לעמוד בעומס".
ד"ר דביר מחדד: "כמו בחיסכון לפנסיה, גם בבריאות יש ריבית דריבית. שיפור קטן בכושר, בשינה, בלחץ הדם או באיזון המטבולי, כשהוא מתחיל מוקדם ונשמר לאורך שנים, עשוי להצטבר להשפעה גדולה. אנחנו לא מסתכלים רק על איך המטופל מרגיש היום, אלא על המקום שבו הוא רוצה להיות בעוד עשרים ושלושים שנה".
לדברי השניים, בעשור הקרוב רפואת הלונג'ביטי תהפוך לחלק בלתי נפרד מהרפואה המודרנית. החלטות יתבססו על מידע רציף ממכשירים לבישים, ו-AI יסייע לנתח נתונים מורכבים. ישראל זקוקה גם לתשתית AI רפואית לאומית, עצמאית ובטוחה, המבוססת על מערכת הבריאות והמחקר המקומיים, כדי שלא תהיה תלויה לחלוטין בתשתיות זרות.
"לונג'ביטי אינו טרנד חולף. הזדקנות האוכלוסייה והפער בין תוחלת החיים לשנות החיים הבריאות הם מהאתגרים הגדולים של מערכת הבריאות, ורפואת הלונג'ביטי היא חלק מרכזי מהמענה", מסכמים השניים.
לאתר החברה>>>
בשיתוף Lonjourney
