"מהפכת הבינה המלאכותית (AI) כבר אינה בגדר תחזית עתידנית – היא משולבת הלכה למעשה בכל תחומי החיים, ומשנה מן היסוד את המציאות ההנדסית והטכנולוגית. היעד המרכזי שלנו הוא עיצובו של 'המהנדס המועצם' (The Augmented Engineer) – מנהיג טכנולוגי הפועל מתוך מצוינות מקצועית לצד מחויבות אתית עמוקה", מצהירה פרופ' שרית סיון, נשיאת המכללה האקדמית להנדסה בראודה.
תחת חזון זה, המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל מגדירה מחדש את פרופיל הבוגר: מהנדס יצירתי, ביקורתי ויוזם, המשלב יסודות הנדסיים קלאסיים איתנים עם היכולת לרתום את עוצמת ה-AI, תוך הקפדה על עקרונות אתיים, כדי לפתור אתגרים מורכבים ולהוות את חוד החנית של כלכלת החדשנות בישראל.
"בסביבה שבה קצב השינוי ואי-הוודאות הולכים וגוברים, מהנדסי המחר חייבים להיות מסוגלים לא רק להסתגל לשינויים תכופים, אלא לפעול בביטחון ובגמישות", מסבירה פרופ' סיון. "התפקיד שלנו הוא להעניק להם את הכלים המדויקים לכך. אנו לא מכשירים רק משתמשי קצה, אנו מכשירים את הסטודנטים שלנו להיות הארכיטקטים של ה-AI. המטרה היא להקנות להם את היכולת לייצר 'סוכנים' חכמים (AI Agents) ומערכות אוטונומיות לפתרון בעיות עתידיות, כשהחינוך לאתיקה בשימוש ב-AI מהווה מרכיב ליבתי ובלתי נפרד מתהליך זה".
בראשית שנת הלימודים תשפ"ו הקים המשנה לנשיאה לעניינים אקדמיים, פרופ' מיכאל רגב, פורום בינמחלקתי לנושא AI והטמעתו בתוכניות הלימודים. כפועל יוצא מעבודת הפורום במשך שנה ומחזונה של נשיאת המכללה חרטה המכללה על דגלה את שילוב הבינה המלאכותית בכל תוכניות הלימוד והפיכת המכללה למובילה בנושא שילוב הבינה המלאכותית בתוכניות הלימודים. המרכז לחינוך הנדסי וליזמות בניהולו של ד"ר נדב בדריאן נקבע כגוף שיהיה אמון על משימה זו. המרכז מופקד על בחינה ויישום של שילוב הטכנולוגיה בכלל היבטי הארגון – מהתהליכים הפדגוגיים והאקדמיים ועד למערכים התפעוליים. בכלל זה, מנחיל המרכז מדיניות שילוב פרוגרסיבית ומדורגת, המטמיעה את הכלים החדשניים לאורך כל ארבע שנות התואר.
התוכנית כוללת הכשרות סגל, בחירת כלים מתקדמים ותוכנית לימודים מובנית, המושתתת על תפיסה שאינה מתפשרת על המיומנות האנושית: ה-AI נועדה להעצים את שיקול הדעת ההנדסי ולא להחליף אותו. בעידן שבו עוצמה טכנולוגית מביאה עמה אחריות חברתית עצומה, השילוב הסינרגטי בין הכלים היישומיים לחשיבה האתית מבטיח את צמיחתם של אנשי מקצוע אחראיים ושקולים שיפתחו את טכנולוגיות המחר.
מי שיופקד החל משנת הלימודים הבאה על המלאכה המורכבת של יישום והטמעת תוכנית הדגל הזו, הוא ד"ר נדב בדריאן, המשמש כיום כראש היחידה ללימודי אנגלית וראש היחידה לקשרים בינלאומיים והחל משנת הלימודים הבאה ראש המרכז לחינוך הנדסי וליזמות. עם רקע עשיר בתחום החינוך והכשרת המורים, והתמחות אקדמית בשפה והוראתה, ד"ר בדריאן מביא עמו זווית ייחודית וגישה פדגוגית המהווה נכס קריטי לשינוי המערכתי הנדרש.
"ישנה בעיה מובנית ומוכרת בעולם האקדמי", פותח ד"ר בדריאן בכנות ישירה. "האנשים המוכשרים ביותר בתחומם הם לא בהכרח בעלי כישורי הוראה מגובשים דיים. התפקיד של המרכז לחינוך הנדסי הוא לסגור את הפער הזה, להעניק לחברי הסגל כלים ותוכניות פדגוגיות שיטייבו וישפרו את איכות ההוראה במכללה באופן עקבי".
אקדמיה 360
התשתית לשינוי המהותי הזה נשענת על תוכנית "אקדמיה 360" של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), שנועדה לקדם את מוכנותם ותעסוקתם של בוגרי העתיד בשוק העבודה. במסגרת קול קורא זה, נדרש כל מוסד להציג את ה"אני מאמין" שלו. במכללת בראודה בחרו לנתב את המשאבים לשני אפיקים מרכזיים המשולבים זה בזה: בינתחומיות ובינה מלאכותית.
"בינתחומיות מייצגת שינוי עמוק וחיוני בתפיסה הקלאסית של הכשרת המהנדס", מסביר ד"ר בדריאן. "בעבר הייתה חלוקה מסורתית וברורה מאוד: מהנדס מכונות, מהנדס חשמל ואלקטרוניקה, ועוד תחומי הנדסה מובחנים כאשר כל אחד פעל בגזרתו. כיום, כשהבוגרים שלנו יוצאים אל שוק העבודה המודרני, הם משתלבים באופן מיידי בצוותים בינתחומיים. בצוות פיתוח אחד יושבים יחד מהנדסי תוכנה, מהנדסי חשמל ומהנדסי מכונות – והם חייבים לדעת לדבר זה עם זה.
"הבעיה היא שלעיתים קרובות הם מדברים בשפות שונות לחלוטין, ואינם מבינים את צורת החשיבה הדיסציפלינרית של העמיתים שלהם. כדי למנוע את כשלי התקשורת הללו בשוק האמיתי, אנחנו ממסדים את הנושא הבינתחומי כבר במהלך התואר. אנחנו מייצרים מפגשים מובנים ופרויקטים משותפים בין סטודנטים ממחלקות שונות, כך שהם פוגשים את האתגרים הללו אצלנו בקמפוס, ולא מופתעים מהם כשהם מגיעים לתעשייה".
"מיקור חוץ של המוח"
האפיק המרכזי השני, השזור בבינתחומיות, הוא כאמור שילוב ה-AI בתוכניות ההכשרה. ד"ר בדריאן מנתח את ההשפעה ההיסטורית של טכנולוגיות חדשות על המין האנושי כדי להסביר את גודל השעה: "כל טכנולוגיה חדשה שמפציעה בעולם משנה בסופו של דבר את המיומנויות הנדרשות מאיתנו, את האופן שבו המוח שלנו עובד, ואת הגדרת הידע הדרוש כדי להיות יצורים מועילים ויצרניים בחברה. אולם האתגר הגדול ביותר עם הבינה המלאכותית, בניגוד למסור ממונע במקום ידני למשל, הוא שהיא לא מחליפה כוח פיזי או אפילו יכולות מוחיות כגון זיכרון – היא מחליפה פונקציות קוגניטיביות של האופן שבו המוח שלנו מעבד מידע. התפקיד האקדמי שלנו הוא לזהות במדויק מהו הידע הבסיסי שאסור לנו לוותר עליו בשום אופן, ואיפה נכון להכניס את הכלים החדשים. המלכודת הכי גדולה והסכנה המרכזית היא שהסטודנטים ומהנדסי העתיד יהפכו את ה-AI ל'מיקור חוץ של המוח'. אם הם יפסיקו לחשוב בעצמם וישענו רק על המכונה, איבדנו את היתרון האנושי.
"לכן, התוכנית שפיתחנו קובעת באופן נחרץ: ישנו ידע בסיסי שכל מהנדס חייב לשלוט בו באופן מוחלט, שכן הוא זה שיאפשר לו להפעיל מחשבה ביקורתית ולדעת מה נכון ומה שגוי בתשובות שהמחשב מייצר. מתמטיקה, פיזיקה, מדעים בסיסיים וניסוח שאלות מחקר ועבודה – אלו הם היסודות המדעיים שיאפשרו לזהות את הבעיות האמיתיות בשטח. ה-AI הוא כלי עזר מועיל בצורה בלתי רגילה לעבודה, אך המהנדס אינו יכול לוותר על עצמו ועל המחשבה העצמאית שלו בדרך".
AI Companion
כדי לפתור את המלכודת הזו וליצור סינרגיה מושלמת, פיתחו במכללת בראודה קונספט ייחודי: ישות דיגיטלית אישית המלווה את הסטודנט. "בנינו תוכנית חלוצית המבוססת על פיתוח של 'AI Companion' (שותף בינה מלאכותית). מדובר במערכת חכמה המאוגדת תחת ישות אחת, שמלווה את הסטודנט מהיום הראשון שלו בקמפוס ומתפתחת איתו לאורך כל ארבע שנות הלימודים".
הליווי המדורג מותאם לרמת המיומנות הסטודנטיאלית: "בשלבים הראשונים של התואר, בשנה א', הישות תסייע לסטודנט בדברים ניהוליים וארגוניים – סידור לוחות זמנים, ניהול תקופת הבחינות ומתן הסברים בסיסיים על חומרי הלימוד. אך ככל שהסטודנט מתקדם ומפתח את שיקול דעתו, גם השותף הדיגיטלי שלו הופך למורכב יותר. בשנה הרביעית, ה-AI Companion כבר מהווה שותף מלא ופרודוקטיבי ליצירת פרויקטים הנדסיים מורכבים. הסטודנט לומד לעבוד בחברותא עם הכלי, להנחות אותו ולבקר אותו. כתוצאה מכך, הבוגרים שלנו ייצאו לשוק העבודה עם יתרון תחרותי עצום ומובהק".
התוכנית אינה פוסחת על הצד השני של המתרס האקדמי – המרצים. המכללה מייצרת סביבה מלאה המעניקה סל כלים מתוכלל בתוך מערכות הלמידה המוסדיות. "מערכת ה-AI תאפשר למרצה לפנות אליה ולקבל נתונים מדויקים ומפולחים: מהו הנושא הספציפי שבו הסטודנטים התקשו ביותר, היכן נרשמו פערי הבנה, או איזו תשובה שהעניק הייתה האפקטיבית ביותר. מדובר במערכת חכמה שתטייב את איכות ההוראה בכל פרמטר, והיכולות הללו רק ילכו ויעלו".
ראייה גלובלית
המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל מהווה כיום עוגן אקדמי, חברתי וטכנולוגי מוביל, ומנוע צמיחה חיוני המבסס את החוסן האזורי בגליל. במכללה לומדים כ-3,000 סטודנטים לתואר ראשון (B.Sc.) ולתואר שני (M.Sc.) במקצועות ההנדסה והמדעים, לצד תוכניות קדם-אקדמיות, מכינות ונוער שוחר מדע. המכללה אף זכתה במכרז היוקרתי של משרד החינוך להפעלת תוכנית המחוננים בצפון,ומציעה תוכנית ייחודית להסבת מהנדסים להוראה כחלק מהטמעת חינוך ה-STEM בישראל.
"אנחנו לא רק מוסד מוביל בצפון ובגליל, אלא כשחקן בזירה הבינלאומית", מדגיש ד"ר בדריאן, המנהל גם את היחידה לקשרים בינלאומיים. "הבוגרים שלנו נמצאים בחזית העשייה הגלובלית, ומאיישים משרות בכירות בחו"ל. בימים אלה הקמפוס משנה את פניו: על רכס ההר בכרמיאל נבנה קמפוס חדשני ומתקדם, המצויד במעבדות, תשתית מחשוב ומכשור מהמתקדמים בעולם. המהפכה הזו מציבה את בראודה כחוליה מקשרת מרכזית בין צפון המדינה לחזית הטכנולוגיה העולמית.
לאתר המכללה>>>
בשיתוף המכללה האקדמית להנדסה בראודה
