עם פיתוחה המואץ של מדינת ישראל בעשורים הראשונים לקיומה, והמחסור החמור במה שנקרא מהנדסים יישומיים, הוקם בית הספר הארצי להנדסאים – המכללה הטכנולוגית הוותיקה בישראל ומהגדולות והמובילות שבה.
בית הספר ממוקם בשטח הטכניון כך שהסטודנטים נהנים מהשימוש במתקני המקום והכי חשוב - מרמת לימודים גבוהה ולא מתפשרת. לבית הספר יש כבר יותר מ-35,000 בוגרים, ומדי שנה לומדים בו בין 1,800-2,000 סטודנטים במגוון מקצועות: הנדסת חשמל, הנדסת אלקטרוניקה (כולל מחשבים-תוכנה), הנדסה אזרחית (בנייה), אדריכלות ועיצוב פנים, הנדסת תוכנה (מחשבים), הנדסת קירור ומיזוג אוויר, הנדסת מכונות (כולל תכנון וייצור ממוחשב), תקשורת חזותית (פיתוח אתרים ומדיה חדשה), הנדסת תעשייה וניהול (כולל מערכות ייצור ולוגיסטיקה), ואדריכלות נוף. אחוז גבוה מאוד מבוגרי בית הספר נחטף מיד בתום הלימודים למשרות המבוקשות ביותר במשק ובתעשייה. הלימודים מתקיימים בשני מסלולים יום וערב, ומאפשרים גם לאנשים עובדים ללמוד שם, ויש אפשרות לשלב לימודי תואר ראשון באוניברסיטת חיפה. יש בביה"ס גם מכינה טכנולוגית המאפשרת להשלים את מקצועות הלימוד החסרים ללימודי הנדסאים, לשפר ידע במקצועות היסוד ולהכשיר לקראת קבלה ללימודים במסלול הנדסאים.
גם מנהלת בית הספר, אינה ברנובסקיה, החלה שם את דרכה המקצועית והאקדמית. היא בוגרת בית הספר בלימודי הנדסת תעשייה וניהול. "הבסיס מגיע מכאן", היא מספרת. "אני נמצאת בבית הספר הארצי להנדסאות הרבה שנים, ועוקבת מקרוב אחר התוצרים שלנו ותרומתם למדינת ישראל, לכלכלה, לשוק ולפריון. תמיד ראיתי את עצמי בתחום ההוראה וקידום ההשכלה הטכנולוגית בישראל וכאן באמת השמיים גם הם לא הגבול".
כאישה במקצוע שעדיין נחשב יחסית גברי, כיצד אתם פועלים לשלב יותר נשים במקצועות ההנדסה?
"יש לנו אחוז מרשים מאוד של סטודנטיות – מעל 40% סטודנטיות בכל מחזור – וכולי תקווה שהאחוז הזה יעלה. בית הספר שלנו פועל רבות לטובת העניין. הוא מקיים מזה מספר שנים מסלול ייחודי לבוגרות י"ב, המכשיר אותן לתואר הנדסאי (אלקטרוניקה ומכונות) תוך כדי דחיית השירות הצבאי במימון חלקי של שכר הלימוד ע"י צה"ל. הבוגרות משובצות בתום לימודיהן במגוון תפקידים איכותיים ומשמעותיים במערך הטכנולוגי בחיילות השונים, ומסיימות את שירותן הצבאי עם ניסיון מעשי רב במקצועות ההייטק מתקדמים. הן עושות עבודה מדהימה ומצליחות מאוד. אלה בנות שמגיעות לתוכנית ללא רקע טכנולוגי כלל, ומצליחות בצורה יוצאת דופן. והרי אין שום סיבה שזה לא יהיה כך. מאסנו בסטיגמות מיושנות וזו העת לפרוץ את תקרת הזכוכית".
אחת מבוגרות תוכנית "רקיע" היא אנה חסין, וכך היא מספרת: "הגעתי ללימודים ללא רקע טכנולוגי ועם חששות רבים. במהלך הלימודים נחשפתי לתחום מאתגר מאוד – אלקטרוניקה. צוות המרצים דואג ומאמין בכל אחת ואחת מאיתנו וקיבלתי את הכלים הטובים ביותר. לאחר שהתגייסתי לצבא, זכיתי לשירות צבאי משמעותי ביותר כטכנאית שטח בחיל התקשוב. עם השחרור, השתלבתי בסניף הישראלי של אחת מחברות ההייטק מהמובילות בעולם. אני רוצה להודות לביה"ס הארצי להנדסאים בטכניון שפתח לי את הדלת לעתיד מלא הזדמנויות מרתקות".
ארגז כלים ייחודי ואמיתי
כאשר אינה המנהלת נשאלת מה היתרון הייחודי של בית הספר, היא גאה להסביר כי: "המעבדות הטכנולוגיות שלנו הן מהמשוכללות ביותר שיש, ואנחנו כל הזמן נמצאים בחזית הטכנולוגיה מבחינת התקדמות ומתן אמצעים לתלמידים ללמוד. אנחנו נותנים לסטודנטים שלנו תואר הנדסאי משובח, הם יוצאים לשוק עם ארגז כלים אמיתי ויכולים מיד להתחיל לעבוד, הם לא מגיעים רק עם ידע תיאורטי, וזה מחייב אותנו לעמוד בסטנדרטים גבוהים מאוד של תשתיות. אנחנו משקיעים בכך מיליונים. רק לאחרונה רכשנו ציוד ייחודי שהוזמן מבריטניה שעלותו כמיליון שקלים כדי שהסטודנטים יוכלו להתנסות במשהו שמקדים את מה שקורה בתעשייה.
"ההנדסאים הם הקטר של הכלכלה, של הפריון במדינה. לכן אנחנו מספקים להם את כל התשתיות המפותחות ביותר שרלוונטיות להיום ושיהיו רלווטיות בעתיד הקרוב והמשתנה, כדי להעניק להם יתרון יחסי. הם מקבלים אצלנו הכשרות על מדפסות תלת ממד, שילוב בינה מלאכותית, משקפי VR, ולומדים בקבוצות קטנות במעבדה. אנו דוגלים בשיטות לימודי אשר מפתחות חשיבה יצירתית, יכולת התמודדות עם אתגרים, עבודת צוות ועוד".
אורית לוי, מרצה במגמת תוכנה, מתארת את מה שמאפיין יותר מכל את המרצים בבית הספר: "האג'נדה היא שכל סטודנט הוא ייחודי בדרכו ואם הוא נחוש, רציני, רוצה להצליח - אנו כמורים ניתן לו את התנאים לכך, הוא יוכל לפרוח ולהצליח! אין דבר העומד בפני הרצון! אנו רואים כנגד עינינו את טובתם של הסטודנטים ונעשה כל שביכולתנו כדי שהם יצליחו. זה מתבטא בהקשבה לסטודנטים ולצרכיהם, תמיכה בהם ומתן פתרונות כדי שיוכלו ללמוד ולהצליח בצורה המיטבית".
מלחמת "חרבות ברזל" הוסיפה אתגר נוסף לסטודנטים בבית הספר, כאשר חלקם גויסו למילואים ארוכים ונעדרו מהלימודים. על ההתמודדות עם האתגר הזה מספר אלעד סילם, סטודנט במגמת הנדסת תוכנה: "עם פרוץ המלחמה גויסתי למילואים ועד כה שירתי כ-180 ימים. ראש המגמה והמרצים מגלים אהדה רבה ומסייעים להשתלב בצורה מיטבית על מנת לצמצם את הפער שנוצר בדרכים מגוונות: החל משיעורים פרטיים עם צוות המרצים, זמינות תמידית של הסגל, ליווי חונך ועוד. הידע שאני רוכש מסייע לי להצליח וכבר עכשיו אני רואה את תרומתו בעבודה שלי, אותה מצאתי בזכות פרסום של המגמה. אני גאה להיות חלק מהמגמה ומודה לצוות המרצים על התמיכה וההכוונה ללא תנאים". הוא מסביר כי למרות הקשיים, חוויית הלימודים שלו בבית הספר טובה מאוד ולא נפגעה על אף המילואים הארוכים.
המשק זועק להנדסאים
מחסור בהנדסאים אינו תופעה חדשה במדינת ישראל, אך מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ב-7.10.23 – המחסור גדל משמעותית, מכמה סיבות. מסבירה אינה: "התעשיות הביטחוניות בישראל מושתתות על הנדסאים והן מבקשות את הבוגרים שלנו תמיד, אך מאז פרוץ המלחמה הזמנים לפיתוח ויישום המערכות התקצרו משמעותית, ונדרש הרבה יותר כוח אדם טכנולוגי מיומן. בתחום הבניין, למשל, יש הרבה יותר צורך בהנדסאים כיום כי פניהם מופנים לשיקום הצפון והדרום. באופן כללי, המשק זועק להנדסאים. מעבר לכך שההנדסאים הם הקטר שמניע את הכלכלה, ללמוד לתואר הנדסאי זה לא פחות ממעשה ציוני לכל דבר ועניין, הן בתרומה לתעשיות הביטחוניות והן בבניית ושיקום היישובים בארץ".
אינה מדגישה כי כל התעשיות זקוקות להנדסאים, לא רק התעשיות הביטחוניות. "לפני מספר שנים אמרה מנכ"לית אינטל ישראל שאין לה יכולת להתחרות באחרים ללא הנדסאים והרבה הנדסאים, לפני מספר חודשים אמר סמנכ"ל משאבי אנוש של ישקר שהוא חייב עוד הנדסאים, אחרת ייתכן שייאלץ להביא אותם מחו"ל או לשקול להוציא את מפעלי התעשייה שלו לחו"ל – שתי האופציות הן גרועות מאוד למדינת ישראל, וזה לא רק ישקר, שכמוהו גם ארגונים רבים נוספים. נכון שהתעשיות הביטחוניות אינן יכולות לעזוב את הארץ או לגייס עובדים זרים, אך התעשיות האזרחיות כן יכולות לעשות כן. ההשלכות של מהלכים כאלה על מדינת ישראל הן הרסניות".
מה ההבדל בין תואר מהנדס להנדסאי?
"מדובר בהכשרה שונה, מהנדס עוסק בפיתוח, הנדסאי מיישם את אותם הדברים ומתאים אותם לשטח. הוא לוקח את התיאוריה והופך אותה למשהו יישומי בשטח, עושה את כל ההתאמות. בפועל, הוא עוסק לא מעט בעבודה שהיא חופפת לעבודת המהנדס, אך ממשיך אותה ומבצע התאמות לאילוצי השטח ולמציאות – כל אחד בתחומו כמובן, אם זה אלקטרוניקה, חשמל, בניין וכו'. שני התחומים הם חיוניים והכרחיים למדינה שלנו".
לימודים ממוקדים
אינה מספרת כי בבית הספר קיימים שני מסלולים: לימודי יום שאורכים שנתיים, ולימודי ערב שאורכים שלוש שנים ומיועדים לאנשים שעובדים ומתפרנסים בשעות היום. "אלה לימודים קצרים יחסית, ומאוד ממוקדים, כל קורס הוא משהו שנדרש בארגז הכלים לו זקוק ההנדסאי לאחר מכן בשטח, וזה מה שהופך את הבוגרים שלנו למבוקשים. הם לומדים בקבוצות קטנות תוך התנסות מעשית במעבדות. אנו מקבלים פניות ברמה שבועית מארגונים גדולים וקטנים, שגם דואגים לשלוח אלינו נציגים כדי ליצור ימי חשיפה לגיוס הבוגרים. יש לנו יחידה לקשרי מעסיקים שבקשר עם מעסיקים רבים שמעוניינים לקלוט את הסטודנטים שלנו כבר בשנה האחרונה לביצוע פרקטיקום אצלם".
מהם לדעתך האתגרים המשמעותיים העומדים בפני מקצוע ההנדסאים בישראל?
"גם נשיא התאחדות התעשיינים כתב לאחרונה שההנדסאים הם קטר הצמיחה המשמעותי במשק, הם ממלאים תפקידים חשובים בתעשייה, מתקדמים לתפקידי מפתח בארגונים גדולים מאוד, זו הצלחה מדהימה. ובכל זאת, לאחרונה התואר הנדסאי סובל מתדמית שהיא לגמרי לא נכונה, הוא נחשב לנחות מתארים אחרים, למרות שהנתונים מדברים בעד עצמם: השכר הגבוה של הבוגרים".
אינה מביאה לדוגמא את השכר הממוצע של מקצועות הנדסאים מובילים, לפי נתוני מה"ט (המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע, אליו כפוף בית הספר) משנת 23. בתחום ההנדסה האזרחית, למשל, השכר הממוצע לבוגרים העובדים במקצוע, תוך 4-3 שנים מסיום התואר הוא כ-14,630 ₪ והשכר הממוצע בתחום העיסוק הזה בכל היקפי שנות הוותק: כ-18,900-14,500 ₪. בתחום הנדסת מכונות השכר הממוצע לבוגרים העובדים במקצוע, תוך 4-3 שנים מסיום התואר הוא כ-12,290 ₪, והשכר הממוצע בתחום העיסוק הזה בכל היקפי שנות הוותק: כ-17,740 ₪. בתחום הנדסת החשמל, השכר ממוצע לבוגרים העובדים במקצוע, תוך 4-3 שנים מסיום התואר הוא כ-12,730 ₪ והשכר הממוצע בתחום העיסוק הזה בכל היקפי שנות הוותק: 18,260 ₪.
"לכך ניתן להוסיף את פרקי הזמן הקצרים שבהם לוקח למצוא עבודה. גם כשהחלה הקורונה, ההנדסאים היו בין אלה שלא הוצאו לחל"ת", מסבירה אינה.
היא מוסיפה כי מעבר לבעיית התדמית של המקצוע, אתגר נוסף הוא תת תקצוב של המדינה. "השבתנו את פתיחת שנת הלימודים בגלל קיצוצים ותקצוב נמוך שלא תואם את מה שאנחנו צריכים לתת לסטודנטים. אלה שני האתגרים המרכזיים: המיתוג והתקצוב", היא מסבירה.
מה המשמעות של מיקום בית הספר בתוך הטכניון?
"ברמה הניהולית, זה מחייב אותנו לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר ללא פשרות. הטכניון מקפיד על רמה מסוימת ולא מתפשר, גם אנחנו חייבים ועושים זאת בשמחה גדולה. חשוב להדגיש שמרבית המרצים שלנו מגיעים מהתעשייה, מהארגונים המובילים במשק שמתקדמים מבחינת טכנולוגית. יש כאן ביקורים של חברות מהמתקדמות ביותר, לדוגמא כאלה שמציעות שירותי רובוטיקה, כדי שכאשר הסטודנטים יגיעו בעתיד לארגונים הללו, הם יידעו איך לשפר אותם. כבר עכשיו הם מבקשים שיתופי פעולה עם הסטודנטים שלנו כדי לתת להם ערך מוסף ולהבין איך לשפר את הטכנולוגיה בתוך הארגון שלהם".
כיצד ניתן להשוות את ישראל לחו"ל מבחינת הכשרת הנדסאים?
"במדינות המפותחות המתועשות כמו פינלנד וגרמניה, ההכשרה הטכנולוגית היא יוקרתית מאוד, והטובים ביותר הולכים ללמוד שם. ישראל עדיין לא שם. אנחנו אומת הייטק, אבל אין הייטק בלי לואו-טק ובלי תעשייה. הבוגרים שלנו נמצאים גם בהייטק, וגם בלואו-טק ובתעשייה. העובדה שהארגונים כל כך מעוניינים בבוגרים שלנו מדברת בעד עצמה וכולי תקווה שנצליח לספק למשק את מה שהוא זקוק לו, בטח בשעה הזו. כל מי שמסתכל קדימה ורואה את מדינת ישראל מתמודדת עם המשבר הקיים ורוצה לראות אותה מתפתחת וצומחת, ומעוניין לקחת חלק פעיל בתהליך הצמיחה - אנחנו כאן לתת לו את הכלים הנדרשים לכך!".
ליצירת קשר: pet.ac.il
בשיתוף בית הספר הארצי להנדסאים בטכניון
