עולמות ההנדסה והמדעים, נתפסים גם כיום, במאה ה-21, כעולמות אקדמיים ומקצועיים גבריים יחסית. ניתן לראות זאת ביחס המספרי הנמוך של נשים לעומת גברים בכיתות הלימוד באקדמיה וכן בעולמות התעשייה וההנדסה, בדגש על שכבת ההנהלה בחברות השונות. אבל מסתבר שיש יוצאי דופן בעולם זה, ודוגמא טובה לכך היא מכללת עזריאלי, מכללה אקדמית להנדסה בירושלים ששיעור הנשים הלומדות בה עומד על 41%, כלומר קרוב למחצית מכלל הסטודנטים.
איך קורה הפלא הזה ומה מושך את הנשים הצעירות ללמוד הנדסה במכללה? פרופ' תמר רז נחום, נשיאת המכללה, מסבירה: "הכל מתחיל באווירה בקמפוס", היא קובעת. "אני למשל מגיעה מעולם הכימיה הפיזיקלית ובהיותי סטודנטית צעירה באוניברסיטה העברית אני זוכרת איך בכיתות הלימוד הייתי לעיתים הסטודנטית היחידה. וזה לא רק שכל הסטודנטים האחרים היו גברים אלא שגם כל סגל המרצים היה גברי. אצל נשים צעירות רבות הדבר הזה מעורר רתיעה והן מעדיפות ללמוד בסביבה נשית יותר".
"כאן באה לידי ביטוי הייחודיות שלנו כמכללה. כל סטודנטית שמגיעה אלינו לסיור נתקלת בדרך בהמון נשים – החל ממנהלת מדור רישום וראש המנהל האקדמי, דרך ראשות מחלקות אקדמיות, למשל ראשת המחלקה להנדסת חומרים, ראשת המחלקה למדעי המחשב, ראשת המחלקה להנדסה פרמצבטית, דיקנית בית הספר להנדסת תוכנה וחשמל ועוד ועוד. גם יו"ר ועדת הקבלה אצלנו היא אישה. שלא לדבר על זה שבראש המוסד עומדת נשיאה וגם לפניי כיהנה בתפקיד זה נשיאה. כך שהתחושה היא שנכנסים לקמפוס שהוא מאוד הטרוגני מצד אחד, ומקום שבו יש נשים בעמדות מפתח, מצד שני. הדבר הזה יוצר הן תחושת מוטיבציה בקרב הנשים הצעירות והן תחושת נוחות".
אפשר לומר שמבחינתך החלוקה המגדרית במכללה היא אופטימלית?
"אנחנו בהחלט בדרך הנכונה אבל המטרה היא לעלות מנתון של 41% נשים ל-50% נשים. אנחנו רוצים ליצור שוויון הזדמנויות מלא, ואין סיבה שזה לא יקרה. אין שום הבדל ביכולות בין נשים לגברים וכל העניין הוא תוצר של סטראוטיפים קדומים אותם אנחנו מנסים לשנות גם במכללה פנימה וגם בתיכונים עצמם עם הרצאות וימי היכרות עם חברות סגל ונציגות של המכללה".
פסיפס אנושי מגוון
עזריאלי, מכללה אקדמית להנדסה ירושלים הוקמה בשנת 1999 והיא מונה כיום כ-1,700 סטודנטים הלומדים לתואר ראשון ותואר שני במקצועות ההנדסה השונים, כאשר שכר הלימוד בה הוא אוניברסיטאי. במהלך השנים יצאו את שערי המכללה מעל 4,700 בוגרים אשר השתלבו בתפקידי הנדסה שונים בכלל הסקטורים במשק. עד כמה השתלבו? בוגרי המכללה נהנים מאחוז השמה גבוה במיוחד העומד על 90%. "בוגרי המכללה שלנו מועסקים בחברות הגדולות במשק, בהן אינטל, גוגל ומטא", אומרת פרופ' רז נחום.
כמכללה ירושלמית מגיעים אליה סטודנטים מכל אוכלוסיות העיר כך שבכיתה אחת ניתן לראות סטודנטים יהודים חילונים, דתיים וחרדים הלומדים כתף אל כתף לצד סטודנטים ערבים ממזרח ירושלים. לתוך הבלילה הזו צריך להוסיף כי למעלה מ-30% מהסטודנטים הם משרתי ומשרתות מילואים והם מקבלים תמיכה כספית בין הגדולות והמשמעותיות ביותר באקדמיה. הפסיפס האנושי המגוון הזה יוצר אווירה אקדמית תוססת ומרתקת במיוחד.
במכללה פועלות שמונה מחלקות לימוד: הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסה פרמצבטית, הנדסת מכונות, הנדסה אזרחית, הנדסת חומרים, הנדסת תוכנה מדעי המחשב. כן מוצעים מסלולי תואר שני ביזמות טכנולוגית, הנדסת תוכנה עם התמחות בבינה מלאכותית כשחלק מהמסלולים משלבים לימודי תואר ראשון ושני יחדיו. "המחלקה החדשה ביותר במכללה היא המחלקה להנדסה אזרחית", מספרת פרופ' רז נחום. "רוב הציבור מכיר את המושג הנדסה אזרחית כהנדסת בניין אבל בפועל זוהי רק אחת הדיסציפלינות של התחום האקדמי הזה, ומסלולי הלימוד אצלנו כוללים הנדסת בניין לצד הנדסת סביבה. המחלקה הזו נפתחה לאור הביקוש האדיר כיום למהנדסי תשתיות הכוללים מהנדסי מכונות, מהנדסים אזרחיים ומהנדסי ניהול פרויקטים (תעשייה וניהול), ביקוש שרק ילך ויגבר עם השנים. אם כיום קיים מחסור של אלפי מהנדסים הרי שהצפי הוא שבעוד 10-20 שנה יהיה מחסור של כ-30 אלף מהנדסים בתחומים האלו. הדבר נובע מפרויקטי התשתית הענקיים הצפויים במדינה כמו למשל המשך פרויקט הרכבת הקלה, פרויקט המטרו וכמובן פרויקטים נדל"ניים שונים על מנת להתמודד עם המחסור בדירות ושיקום הצפון לאחר המלחמה".
להישאר רלוונטיים בעולם דינמי
כבוגרת האוניברסיטה העברית מעידה פרופ' רז נחום כי ההבדל בין האוניברסיטאות למכללות בישראל הוא מהותי למדי. "באוניברסיטאות מושם דגש רב על הפן המחקרי, וטוב שכך, מה שגם מכתיב שיטת הוראה מובחנת. במכללות לעומת זאת מושם דגש על הפן היישומי מתוך מטרה לגרום להשתלבות היעילה ביותר בשוק העבודה עם תום הלימודים. אצלנו, למשל, הדגש המעמיק ביותר הוא להישאר רלוונטיים בעולם ההנדסה הדינמי והמתפתח. זה מתבטא לא רק בתוכן האקדמי האקטואלי ביותר אלא גם בלימוד מיומנויות חיוניות שיועילו לסטודנטים בהמשך. אנחנו מאוד עסוקים בזה".
"בנוסף אנו פועלים כל הזמן לחיבור עם התעשייה. במסגרת זו יש לנו קורסי PBL- Project-Based Learning (למידה מבוססת פרויקטים) ובשנה הרביעית של התואר הסטודנטים מבצעים פרויקט מהנדס הכולל שעות רבות בתעשייה. למעשה, סטודנטים רבים השתלבו דרך הפרויקטים האלו באותם חברות וארגונים. מעבר לכך מגיעים אלינו בכירים מהתעשייה להרצאות וסמינרים ואנו עושים סיורים מקצועיים בחברות השונות. יש לנו גם ועדות מלוות מהתעשיה לכל תוכנית לימודים ואנחנו שואלים את החברות מה הן צריכות ומעדכנים על בסיס זה את תוכניות הלימוד. מעבר לכל אלו אנו מסייעים לסטודנטים למצוא עבודה דרך מדור קריירה פנימי של המכללה".
אם יש נתון שהוא המעניין ביותר לגבי מכללת עזריאלי בירושלים הוא ש-60% מהסטודנטים במקום הם הראשונים במשפחתם באקדמיה, כלומר דור ראשון להשכלה גבוהה. "אנחנו מגדירים את הנתון הזה כהנדסה משנת חיים", מצהירה פרופ' רז נחום. "זאת ממש שליחות חברתית מבחינתנו ואנו שמחים לקחת חלק ביצירת הזדמנות אמיתית לצעירים וצעירות בישראל, תוך שינוי מסלול חייהם ושל הצאצאים שלהם בעתיד. בתוך 4-5 שנים בלבד אנשים יוצרים לעצמם מציאות חיים חדשה וזה פשוט מדהים בעיניי. השאיפה שלי היא להמשיך ולהעצים את השינוי החברתי החיוני הזה יותר ויותר".
ליצירת קשר: Jce.ac.il
בשיתוף עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה ירושלים
