"נקודת האור הכי גדולה בתקופה האחרונה היא ההכרזה של אינטל לפני כחודש על השקעה של 25 מיליארד דולר בישראל", מצהיר פרופ' יוסף בן עזרא, דקן הפקולטה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה ב-HIT מכון טכנולוגי חולון. "חברת אינטל יודעת לנתח סיכונים וסיכויים, ולכן אם בעלי החברה לא היו מאמינים ביכולתה של ישראל להתגבר על הקושי הביטחוני, המדיני והכלכלי הנוכחי וגם ביכולת שלנו להתחזק ולהתגבר, הם לא היו משקיעים כל כך הרבה בימים אלה. מבחינתי זה מסר שאינטל וחברות בינלאומיות נוספות שעתידות להשקיע כאן בטווח הקרוב והרחוק עדיין מתייחסות לישראל כאל מעצמה טכנולוגית. ואוי ואבוי לנו אם לא נישאר כאלה".
האחריות הגדולה שעליה מרמז פרופ' בן עזרא מוטלת, לדבריו, גם על הפקולטה שבראשה הוא עומד והמוסד האקדמי שבו הוא פועל. הוא מצביע על הצורך הבוער לגדל ולהכשיר דור חדש של מהנדסים, שידעו לתת מענה לאתגרים הנוכחיים והעתידיים בעולם ההנדסה. "כל זה ישתלב ב'דגם החדש' של מדינת ישראל, שמשלב חדשנות וקדמה בכל הסקטורים", מסביר פרופ' בן עזרא. "ההכרח לדאוג ולחזק את עולם ההיי־טק והטכנולוגיה, שמביא יוקרה והכנסות גדולות למדינת ישראל, מחייב לשלב טכנולוגיות עילית בענפי תעשייה נוספים, כמו הסקטור הממשלתי, תעשייה מסורתית, חקלאות ועוד. במהלך השנים הוזנחו סקטורים אלו, ובמבחן המציאות ראינו, לצערנו, שחלק מענפים אלו לא הצליחו להתאושש במהירות מספקת אחרי 7 באוקטובר. ענף ההיי־טק דווקא התאושש מהר מאוד. עלינו להפוך למדינה שדואגת לכל הסקטורים ומחזקת אותם. הדבר יוביל באופן טבעי לסגירת פערים חברתיים ולחיזוק החברה, הכלכלה והביטחון של המדינה".
אתה מדגיש את תפקידה של האקדמיה בחיזוק החוסן הלאומי בכל הסקטורים. מהן התשתיות והטכנולוגיות ש-HIT מציעה כדי לתמוך בכך?
"לרשות הסטודנטים שלנו עומדות כ–30 מעבדות נגישות, המצוידות בציוד מתקדם שהסטודנטים נחשפים אליו במקומות עבודה בתעשיות השונות, ללא הבחנה כמעט בין מעבדת מחקר לבין מעבדת הוראה. בנוסף, לכל חבר סגל יש תשתית מעבדתית בכל תחום התמחות. המשמעות היא שלרשות כל סטודנט או סטודנטית עומדות שתיים עד שלוש מעבדות בכל אחד ממסלולי ההתמחות. במעבדות הם נחשפים לכלים ולמיומנויות המאפשרים להם להתקדם לתארים מתקדמים ולהשתלב בשוק העבודה, גם בתפקידי מפתח".
כדי לעמוד ביעדים שהציב המכון, מלבד התשתית שהוא מעניק לסטודנטים, הוא גם מעודד פרויקטים משותפים עם התעשיות השונות. כך, מדי שנה מכריזים ב-HIT מכון טכנולוגי חולון על אשכולות ידע דינמיים ורלוונטיים לתעשייה, שמעניקים ארגז כלים רחב לבוגרים עם סיום לימודיהם. דוגמה לכך היא פרויקט שהושק בתקופת הקורונה ועסק בעולם הרכב האוטונומי. הפרויקט נערך בשיתוף פעולה עם חברה שווייצית מובילה, שמנהלת מרכז פיתוח גדול בארץ. פרויקט משותף נוסף שהתבצע בשיתוף חברת החשמל, נתיבי התחבורה הציבורית (נת"צ) ורכבת ישראל עסק בחשמול מערכת הרכבות.
השנה מתכוונים במכון לקדם מיזם יחד עם רשות החדשנות. הכוונה היא למסלול התמחות בביו־קונברג'נס (Bio-Convergence), תחום רב־תחומי המשלב מדעי החיים, רובוטיקה, אלקטרוניקה וטכנולוגיות נוספות. המיזם המשותף צפוי להישאר במסגרת ההתמחות ביו־קונברג'נס ולהוביל קדמה וחדשנות, כדי להמשיך להישאר עדכניים ורלוונטים.
כלים לחשיבה יצירתית
אחד האתגרים שעמם מתמודד בהצלחה HIT הוא הצורך להעניק לסטודנטים כלים ומיומנויות שישמשו אותם בעתיד, במציאות שאינה מפסיקה להשתנות בכל הסקטורים. "השוק המשתנה דורש מיומנויות חדשות ושונות, ולשם כך הקמנו לפני כמה שנים קורס מיומנויות רכות, שתפקידו להקנות למהנדס כלים בחשיבה יצירתית וביקורתית ויכולת של הערכת סיכונים וניהול זמן", מספר פרופ' בן עזרא. "אנו עושים זאת כמענה למיומנויות חדשות נוספות הנדרשות בתעשייה, כדוגמת עבודת צוות. אתגר נוסף שמציב השוק הוא הידע המתחדש, הדורש מאיתנו לעדכן את התכנים של הקורסים, כולל קורסי הבחירה. זה כולל את מעבדות הלימוד ואת הפרויקטים לגמר. לשם כך עידכנו את הסילבוסים והוספנו קורסים מתקדמים שיכולים לתת את הכלים הנכונים. לפקולטה יש שיתופי פעולה מקצועיים עם תעשיות טכנולוגיות ואחרות, הכוללים ייזום וקידום פרויקטים ומחקרים משותפים. כך גם נרשמו לא מעט זכיות בקרנות מחקר תחרותיות בארץ ובחו"ל".
נוסף לכל אלה, בינה מלאכותית ולמידת מכונה הפכו לקורסי חובה במכון. "מדובר במיומנויות נדרשות ובשפה חדשה שכל מהנדס צריך, במיוחד ליצירת אלגוריתמים יעילים לטובת זיהוי תמונות, עיבוד שפה, טכנולוגיות רפואיות ועוד, המיושמות באמצעות חומרות ייעודיות שמפתחים מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה", אומר פרופ' בן עזרא.
תפקידי מפתח בתעשייה
הפקולטה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה ב-HIT קיימת יותר מ–50 שנה, בדגש על דנ"א מחקרי. פרופ' בן עזרא מגלה כי בשנים האחרונות נערכו סבבי גיוס של חברי סגל, כדי לייצר תמהיל של אנשי אקדמיה ואנשי מקצוע ברמה הגבוהה ביותר. חלק מאנשי הסגל הגיעו לאחר פוסט־דוקטורט באוניברסיטאות בינלאומיות כדוגמת אוניברסיטת פרינסטון (Princeton) והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT).
"הפקולטה מקנה מיומנויות של הוראה ומחקר במטרה להכשיר את דור המהנדסים הבא ולשלבם גם בתחומים נוספים", הוא מסביר ומתגאה בנתונים שמעידים על גידול בביקוש ללמוד בפקולטה: "בשנה האחרונה נרשמו מאות רבות של סטודנטים ללימודי תואר ראשון אצלנו, ומדי שנה בשנה מספר הנרשמים עולה בכ–15%, בלי לרדת ברמה האקדמית. מעל 90% מהבוגרים והמוסמכים שלנו זוכים להשתלב בתפקידי מפתח משמעותיים בתעשייה".
בין ההתמחויות לתואר בראשון ניתן למצוא: תקשורת ועיבוד אותות, מערכות הספק ואנרגיות חלופיות, מערכות משובצות מחשב, ביו־הנדסה, אלקטרואופטיקה ומיקרואלקטרוניקה ובקרה. כמו כן יש מסלול ישיר לתואר שני הנמשך חמש שנים במקום שש ומיועד לסטודנטים ולסטודנטיות מצטיינים. "אנחנו מכסים כמעט את כל התחומים החשובים לתעשיות הישראליות ולתעשיות בעולם, כולל לימודי תואר שני, עם או בלי תזה", אומר פרופ' בן עזרא, ומגלה כי באחרונה קיבלה הפקולטה אישור להפעלת תואר שני מחקרי. "אנו דוגמה לאקדמיה שיכולה לתת כלים מחקריים ויישומיים, נכונים לאוכלוסיות רלוונטיות, ולאפשר השתלבות במקומות חשובים ובכל הסקטורים וכן המשך לתואר שלישי (דוקטורט)".
פרופ' בן עזרא מתייחס להיערכות המיוחדת של הפקולטה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה בעקבות מלחמת חרבות ברזל והשפעתה על האקדמיה ועל הסטודנטים. הפקולטה יזמה סמסטר ייעודי למשרתי מילואים, הכולל הרצאות היברידיות או זום שכולן מוקלטות, כדי לאפשר למשרתי ומשרתות המילואים למידה רציפה וגישה לחומרים לימודים. למטרה זו נרתמו שני אנשי סגל אקדמי שתפקידם לטפל בכל חיילי וחיילות המילואים, כולל עדכונים שוטפים של מספר המשרתים והצרכים של כל אחד ואחת. זאת בנוסף ליצירת מגוון כלי הערכה המאפשרים התמודדות עם האתגרים בצורה הטובה ביותר.
בדרך לניהול רב מערכתי
פקולטה נוספת ב-HIT מכון טכנולוגי חולון היא הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול טכנולוגיה, שבראשה עומד הדקן פרופ' דוד פרי. גם כאן משולבים באופן סינרגטי תחומי ההנדסה, הטכנולוגיה והניהול במסגרת לימודי התואר הראשון B.Sc. הלימודים עצמם מתקיימים בהלימה עם צורכי התעשייה, תוך התייחסות ישירה למאפייני הסטודנטים הפוטנציאליים ומבוססים על תפישת עולם המדגישה את הקשר של מקצוע הנדסת התעשייה והניהול לעולם הטכנולוגיה.
פרופ' פרי מסביר כי "התוכנית מיועדת לסטודנטים המעוניינים לעסוק בטכנולוגיות מידע ארגוניות, ניהול פרויקטים, נתונים ארגוניים ואבטחת מידע וסייבר. מדובר בכל מי ששואף להכיר לעומק ארגונים טכנולוגיים מובילים ולהשתלב בתחומי הניהול הרב־מערכתי והגלובלי. בוגרי המסלול עתידים להיות מהנדסי תעשייה בארגונים עתירי טכנולוגיה, וזה כולל מגוון רחב של תפקידי מפתח ובסביבות ארגוניות שונות. זאת לרבות תפקידים של מהנדסי ייצור, תפעול, לוגיסטיקה, אבטחת איכות, IT ואוטומציה, ניהול מוצר, פיתוח, רכש, שיווק ותכנון ובקרה. במהלך הלימודים הסטודנטים רוכשים מיומנויות הנדסיות, מכירים לעומק תחומי טכנולוגיה מוגדרים, רוכשים ראייה רחבה של סביבת החברות והשוק בעולם של גלובליזציה והתקדמות טכנולוגית, ומגבשים הבנה מעמיקה של תהליכים ארגוניים".
כיצד אתם מכשירים את הסטודנטים להתמודדות עם אתגרים הנובעים משינויים בתעשייה המקומית והגלובלית?
"אנחנו מקפידים לבנות תוכניות עדכניות וחדשות המכסות את הצרכים האקדמיים, בד בבד עם שמירה על הצגת הקידמה הטכנולוגית. בין היתר, עבודות הגמר לתואר שני בתוכניות לניהול טכנולוגיה עוסקות בנושאים חדשניים, כדוגמת אימוץ רובוטיקה בקרב אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ושימוש בכלי בינה מלאכותית בתחומים עסקיים רבים ומגוונים. זאת בנוסף להקפדה יתרה על חידוש תכוף של קורסים בעלי זיקה טכנולוגית, כדוגמת כריית נתונים וביג דאטה ו-AI, ותוך שמירה על עדכניות ומובילות טכנולוגית בהיבט היישומי והמחקרי".
בעניין זה הוא מוסיף: "ככלל, המכון קשוב לצורכי התעשייה. למשל, מסלול הנדסת מערכות בתוכנית לתואר שני בניהול טכנולוגיה עונה על הצרכים של התעשיות הביטחוניות המובילות במשק. המסלול לניהול טכנולוגיות מידע בתוכנית זו מקפיד לחדש מדי שנה את רפרטואר הטכנולוגיות העיליות שאליהן נחשפים הסטודנטים".
מחקרים וכלים מקצועיים מתקדמים
הכלים שמקבלים הסטודנטים נועדו לשמש אותם גם בהשתלבות בתפקידי מפתח בתעשייה ובשוק התעסוקה. "חלק לא מבוטל מסגל המרצים הם בעלי רקע ניהולי ומקצועי בתחום טכנולוגיות עיליות — היי־טק, ונחשבים מומחים בתחומם", אומר פרופ' פרי. "סגל ההוראה דואג להכשיר את הסטודנטים במתודולוגיות האקדמיות ובכלים המקצועיים המתקדמים ביותר. לדוגמה, בוגרי התואר הראשון בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול טכנולוגיה נחשפים להתמחויות מגוונות בתחום האנליטיקה העסקית, ניהול פרויקטים טכנולוגיים מורכבים ומתקדמים וניהול מערכי מידע מגוונים. כך הם יוצאים מוכנים לעולם הטכנולוגי ומאיישים תפקידי מפתח".
הוא מדגיש כי הסטודנטים לתואר שני בניהול טכנולוגיה מגיעים מתפקידי ניהול ופיקוד בכירים ביותר ונחשפים לחזית העולם הטכנולוגי: "חלקם מומחים טכנולוגיים מובילים שלומדים לשלב את הפן הניהולי בתפקידם. החלק האחר מורכב ממנהלים שלומדים לשלב טכנולוגיה מתקדמת בפעילותם הארגונית, כדוגמת הנחלה ומימוש תפיסת טרנספורמציה דיגיטלית לרוחב ארגון, או תכלול מערכי פרויקטים מורכבים תוך שימוש בכלי הנדסת מערכות".
האם התשתית שאתם יוצרים עבור הסטודנטים כוללת גם שיתופי פעולה עם גורמים חיצוניים, בארץ ומעבר לים?
"בהחלט כן. ראשית, יצרנו קשרי עבודה הדוקים עם תעשיית ההיי־טק. המשמעות היא שלמעלה מ–80% מהסטודנטים שלומדים לתואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול מתחילים להשתלב בתעשייה בתחום כבר בשנה השלישית ללימודים, בתפקידי הנדסת תעשייה וניהול וגם פיתוח וניהול מוצרים. במסגרת לימודי התואר השני כל הסטודנטים עובדים במקביל ללימודים, חלק מהם בתעשיות ההיי־טק, פיתוח תוכנה והמערכות המובילות בארץ. יש סטודנטים שמשתלבים גם בתפקידי מפתח בזרועות הביטחון".
לסיכום מצביע פרופ' פרי על כך שהידע והניסיון המעשיים במסגרת הלימודים בפקולטה מאפשרים השתתפות במחקרים בינלאומיים ובפרויקטים כדוגמת IDEATION ו-DEETECHTIVE, המתנהלים במסגרת קרנות המחקר של האיחוד האירופי בתחומי היזמות והחדשנות ובתחום ה-DEEP TECH. שיתופי הפעולה מתקיימים גם עם מוסדות אקדמיים מובילים מצרפת, איטליה, פינלנד, גרמניה, ספרד ופולין. זאת בזכות צוות של כ–15 חוקרים ראשיים, עוזרי מחקר ומלגאים הפעילים במחקרים אלו.
בשיתוף HIT
