בנובמבר 2021, חברת פריים אנרג'י פרצה בבת אחת לתודעת היזמים, הרשויות ובעלי קרקעות, בשעה שזכתה בחלק הארי של מכרזי רשות החשמל וקמ"ט אנרגיה (איו"ש) להקמת מתקנים פוטו-וולטאיים בדו-שימוש, כלומר, שימוש נוסף באתרים כמו בריכות דגים, מטמנות, בתי עלמין, מחלפים, מיגונים אקוסטיים ועוד. הזכייה של 712 מגה-וואט (זרם חילופין) במחיר אטרקטיבי לצרכן ולמשק של 17.05 אגורות לקווט"ש הפתיעה ורבים הרימו גבות. פריצה מפתיעה זו מספקת הזדמנות לראיין את ירון קיקוז, יו"ר החברה.
את תחילת דרכו בתחום עשה קיקוז בשנת 2008 עת יזם חברה שהקימה מערכות אנרגיה עוד באסדרה הראשונה. בשנת 2013 הוא ייסד את פריים אנרג'י כחברה פרטית ובמארס 2021 הוא הנפיק אותה ופריים אנרג'י הפכה לחברה ציבורית הרשומה למסחר בבורסה בתל-אביב. ממועד הקמתה פועלת החברה בעצמה ובאמצעות תאגידים בשליטתה ובשת"פ עם צדדים שלישיים, בתחום הטכנולוגיות הפוטו-וולטאיות, בכל החוליות בשרשרת הייצור של מתקנים סולאריים: ייזום, תכנון, רישוי, הקמה, מימון, הפעלה ותחזוקה.
מתבקש לשאול מדוע אתה מכוון את פריים אנרג'י דווקא למתקנים דו-תכליתיים?
"ממשלת ישראל התחייבה להפחית את פליטת גזי החממה בשיעור של 27% עד שנת 2030 (בהשוואה לשנת 2015) ולהגיע ליחס של אפס פליטות חממה עד שנת 2050, כחלק מהתמודדות עם משבר האקלים. למרות המטרה החיובית, קידום מתקנים פוטו-וולטאיים צמודי קרקע נוגד שמירה על הטבע, ופוגע בשטחים פתוחים ובמגוון הביולוגי, כי השדות הסולאריים מחייבים גידור וסגירה וכך נוצר קיטוע בשטחים הטבעיים והחקלאיים עליהם מוקמים הפאנלים. יש קמפיינים בעולם של ארגונים חברתיים במטרה לאסור על מתקנים פוטו-וולטאיים צמודי קרקע וגם בישראל הוטלו הגבלות להקמה על גבי הקרקע. כבר לפני מספר שנים צפינו, כי המגה-וואטים למימוש יעדי הממשלה יבואו בעיקר ממתקנים דו-תכליתיים ולכן חרטתי על דגלה של פריים את החזון של להיות המובילים בישראל בדו-שימוש".
יש לכם ניסיון במתקנים דו-תכליתיים גדולים?
"כן. לאור התחזית שלנו שהעתיד טמון במתקנים דו-תכליתיים חיפשנו אתר מתאים עד שמצאנו מגרש למפטמת בקר באגן ניצנה. התחלנו את הליכי הרישוי והרגולציה והמערכת הגדולה הוקמה עוד בשנת 2018 וחוברה לרשת בשנת 2020. מדובר על דו-שימוש בגודל של כ-100 דונם, שאנו בנינו מהמסד עד הטפחות. בשנת 2021 אף קיבלנו היתר בנייה להרחבת הגג הסולארי מעל שטחי תפעול לא מקורים של המפטמה".
זה לא היה יומרני להציע היקף כה גדול של מגה-וואטים במכרז רשות החשמל?
"לא. עם הידע שרכשנו בכל הרבדים - כולל עלויות, לוחות זמנים, ביצוע ותפעול במשק חי פעיל - המיפוי שביצענו לפוטנציאל הארצי וההתקשרות עם בעלי אדמות, כל אלה היוו גשר של ברזל עליו ניגשנו להליך התחרותי בדו-שימוש וזכינו ב-60% מהמכסה הארצית במחיר אטרקטיבי".
בשורה לאזור מרוחק
לפריים אנרג'י יש כיום עשרות פרוייקטים מותקנים ופועלים ועוד כ-700 מגה-וואט בשלבי ייזום, רישוי והקמה. "קצב הפיתוח שלנו הוא מדהים ותוך שנה וחצי מהיום נפרוץ קדימה ונתייצב עם שורת החברות הגדולות והאיכותיות הפעילות בישראל, בהבדל אחד והוא שהקשב הניהולי שלנו הוא למתקנים בשימוש דו-תכליתי שבהם אני רואה את העתיד ולשם פריים אנרג'י צועדת", מדגיש קיקוז.
מתקנים בדו-שימוש זה צבר של מתקנים קטנים. איך תגיעו ל-475 מגה-וואט?
"אנחנו עסוקים בו-זמנית במספר אפיקי פעילות. הראשון הוא בניית המשאב האנושי. כבר הצלחנו בקליטת בעלי מקצוע מעולים וכן יועצי חוץ בכל התחומים הרלוונטיים. יש אלינו פניות רבות של עובדים ומנהלים בעלי ניסיון. דבר נוסף הוא פיתוח תצורה טכנולוגית הממקסמת את ניצול האנרגיה ליחידת קרקע בלמעלה מפי-שניים מאשר מתקנים צמודי קרקע. התצורה החדשנית מאפשרת לפזר את האנרגיה משעות הבוקר עד הערב, דבר שיקל לקבל תשובות חיוביות מחברת החשמל. אפיק אחר הוא נושא המימון. בחודש יוני 2022 כבר חתמנו מסמך כוונות עם בנק לאומי לקבלת מימון של 1.45 מיליארד שקלים. החתימה מאותת לשוק על האמון שנותנת המערכת הבנקאית בפריים אנרג'י. עניין חשוב נוסף הוא הסדרת רגולציות, איתור קרקעות ורישוי. נכון להיום יש לנו הסכמי קרקע רבים ואותם אנחנו מקדמים לקבלת היתר בנייה. והכל מוכוון למסגרת שקבעה תמ"א-10 לבתי עלמין, מבני משק, רפתות, חוות לולים, חממות, גדרות, בריכות, מאגרים ומתקנים הנדסיים. אנחנו לא נרתעים מלגיטימציה לחממות וגם לא מגגות אסבסט צמנט".
הבירוקרטיה בישראל לא חונקת אתכם?
"תופתע, אבל ממש לא! אני ער לעולם רגולטורי המורכב והייחודי לישראל, אך במשק כה סגור כמו ישראל לרגולטורים יש תפקיד, ואני רואה את חובתי לשכנע כל רגולטור, כי התצורה והמיקומים הם טובים ולא לקטר או להילחם נגדם. אנחנו בתהליך מתקדם עם משרד החקלאות, מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל ואני אופטימי שנקבל משוב חיובי ושהחוסר ברגולציות, אם יהיה, יוסדר תוך כדי תנועה. אנחנו עובדים בהצלחה מול חברת נגה (חברת ניהול מערכת החשמל), לשכת התכנון של מחוז הדרום, משרד החקלאות, הוועדה המקומית רמת נגב ועוד גופי רגולציה".
נדמה לי שזה מנוגד לדימוי הרווח של הרגולטורים.
"אתן לך דוגמה. פריים אנרג'י צמחה באגן ניצנה, בתחום המועצה האזורית רמת הנגב, שם הקמנו כפי שאמרתי קודם, מערכת משמעותית על גג מפטמת בקר. במשבצת המושב ניצני סיני הגשנו 14 הזמנות חיבור לחברת החשמל ובחודש דצמבר 2021 נפגשנו עם מנהל המערכת בחברת נגה, שלא היה מודע לתצורה של הגג הסולארי שלנו המפזרת את ייצור האנרגיה לאורך שעות ולצבר הפרויקטים הגדול שלנו באזור. הוא ביקש שנבצע ניתוח פריסה באזור. פריים אנרג'י הכינה מסמך שלא רק שהצביע על פריסת הפרויקטים שלה, אלא ניתחה את פוטנציאל הפיתוח ההתיישבותי והביטחוני ואת הצרכים להוצאת חשמל. מנהל המערכת היה גמיש דיו והחליט להוסיף תחמ"ש לתוכנית הפיתוח וקו 161 ק"ו אליה מאזור אשלים. התחמ"ש והקו יאפשרו לספק חשמל לעיר חדשה עליה החליטה הממשלה, וגם יסייעו ליזמים אחרים להם יש מגבלת רשת וזו בשורה לאזור המרוחק".
נכנסים למתקנים אגרו-וולטאיים
קיקוז רואה בהקמת המתקנים הדו-תכליתיים של פריים אנרג'י בישראל שליחות, מעבר לאינטרס העסקי שקיים. "זו אינה פראזה", הוא מדגיש.
מה עם כניסה למתקנים אגרו-וולטאיים בישראל?
"החקלאות הינה ענף כלכלי חיוני העוסק בייצור מזון בשני אופנים עיקריים: גידולים צמחיים וגידול בעלי חיים. לחקלאות בישראל יש תרומות ציבוריות חשובות כמו ייצור מזון, תעסוקה, שמירה על הקרקע ואורח חיים כפרי, שמירה על רצף שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי ועוד. על בסיס מחקרים בעולם, פריים אנרג'י מאמינה שהצבת פאנלים מעל גידולים חקלאיים פעילים (מטעים בעיקר) במזג האוויר בישראל תתרום לאיכות ולכמות התוצרת, בזכות הגנה מקרינת יתר, הגנה מקרה ואירועי קיצון, לצד חיסכון במים. לכן, נכנסנו כשותפים בחברת אגרילייט, שתחום עיסוקה הבלעדי הינו סמארט אגרו-וולטאי באמצעות טרקר בתנועה אופקית. המדינה מכינה כעת תמ"א למתקנים אגרו-וולטאיים, שאושרו על-ידי מדעני משרד החקלאות ומשרד האנרגיה, ובאתרי אגרילייט יש לפריים אנרג'י אופציה להשקיע 50% מכל מיזם.
"הכיוון אליו הולכת המדינה לשימוש דו-תכליתי קיבל ביטוי בהחלטת הנהלת רשות מקרקעי ישראל מחודש יוני 2022 שהגדילה את המכסה הסולארית למשבצת מ-250 דונם לעוד 500 דונם אגרו-וולטאי, למעט במחוזות תל-אביב והמרכז. זו בשורה המאותת לשוק ולכן פריים אנרג'י נמצאת שם".
אתם פוזלים לחו"ל?
"הרגולציה בחלק מהמדינות אמנם קלה יותר מאשר בישראל ועל אף זאת, דירקטוריון פריים אנרג'י החליט למקד את פעילות החברה בישראל. עם זאת, יש לנו פעילות יזמית ברומניה בהספק של 300 מגה-וואט (זרם חילופין), כאשר הפרויקט הראשון בהספק 85 מגה-וואט מתוכנן להקמה החל מחודש אוקטובר 2023 ובמהלך 2024 צפוי להיכנס לניצול".
לאן אתה שואף להוביל את פריים אנרג'י?
"להיות החברה המובילה בישראל למתקנים פוטו-וולטאיים דו-תכליתיים. כדי לעמוד ביעד זה הצבתי לעצמי יעדי משנה שנתיים: בשנת 2022 מטרתי היא הסדרת רגולציות, בשנת 2023 נפעל לקבל היתרי בנייה לעשרות פרוייקטים, בשנים 2023-4 נבצע את כל מכסת המגה-וואטים (712 DC) ובטווח הארוך נעמיק את האחיזה במתקנים אגרו-וולטאיים ונכנס לשוק מבוזר במחירי שוק חופשי".
מילה לסיום.
"קיבוצים, מושבים ובעלי קרקעות מוזמנים ליצור קשר איתנו כדי שנוכל לבחון את ההיתכנות להקמת מתקנים דו-תכליתיים בשטחם".
לפרטים נוספים: www.prime-nergy.com
בשיתוף חברת פריים אנרג'י
