אחרי 35 שנות שירות בצה"ל, אותן סיים כאלוף פיקוד הדרום ובילה שנה במכון מחקר וושינגטוני, הציפייה הטבעית הייתה שאלוף (מיל.) סמי תורג'מן ישתלב באחת התעשיות הביטחוניות. אחרי הכל, זה המסלול המקובל לגנרלים בדימוס. אבל תורג'מן הפתיע ונענה להצעה לכהן כיו"ר חברת ניהול מערכת החשמל, נגה, ולמעשה להקימה מאפס. "זה מאוד התאים לי", הוא מספר. "למרות ששימשתי כמפקד זרוע היבשה והכרתי היטב את התעשייה הביטחונית, קיבלתי החלטה, ביני לבין עצמי, שלא ללכת לאחת מהתעשיות הביטחוניות. חיפשתי לעסוק בתחום חדש וסימנתי לי את תחומי האנרגיה והתשתיות, כך שההצעה הייתה מבחינתי שילוב מנצח. מעבר לאתגר שכרוך בהקמת חברה חדשה מהיסוד, הצורך ללמוד תחום חדש - שמשולבים בו גם אספקטים של ביטחון לאומי - ראיתי בזה שליחות. משק האנרגיה הישראלי נמצא על סף שינוי מהפכני עקב יישום הרפורמה, כניסה של אנרגיות מתחדשות ושילוב של טכנולוגיות מתקדמות. זה מרתק, זה מאתגר, ואני שמח להוביל את החברה בתקופה של שינוים כה דרמטיים".
אתה מכהן כיו"ר נגה מאז דצמבר 2018. בוא נחזור לרציונל של הקמת החברה.
"הקמת חברת ניהול מערכת החשמל, נגה, היא הוצאה לפועל של חלק נוסף ומשמעותי ברפורמה הכוללת במשק החשמל, שיצאה לדרך ביוני 2018, והיא מבטאת שינוי מבני עמוק. הרעיון המרכזי הוא הוצאת ניהול מערכת החשמל מחברת החשמל והעברתו לחברה ממשלתית חדשה ונפרדת. הרציונל הוא להבטיח ניהול יעיל, לאפשר את התחרותיות בתחום ייצור החשמל ולקדם את התחרות בתחום אספקת החשמל. נגה נועדה לנהל את משק החשמל בצורה שתבטיח את אמינות אספקת החשמל לצד תחרותיות ויעילות.
"אני מזכיר שחברת החשמל לישראל (חח"י) היתה מונופול אנכי, ששלט על כל שרשרת החשמל בכל המקטעים: ייצור, הולכה, מיתוג, השנאה חלוקה ואספקה. מרגע שנכנסו היצרנים הפרטיים, חח"י הייתה בניגוד עניינים מובהק כי היא גם יצרנית וגם צריכה להחליט האם להעמיס יצרן פרטי שהשקיע מאות רבות של מיליונים בהקמת תחנת כוח. הרעיון המארגן היה להשתחרר מניגוד העניינים על-ידי הקמת חברת ניהול אובייקטיבית, בבעלות המדינה, שאין לה נכסים משלה ולכן היא משוחררת מניגודי עניינים. שיקולי החברה שהוקמה הם טובת המשק וטובת הצרכן. זו הדרך להבטיח תחרות והתייעלות שתיטיב בסוף עם הצרכן. בכל התהליכים התכנוניים ובביצוע היא אמורה להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי לגבי מה טוב לצרכנים ולמשק החשמל. את נגה לא מעניין מי ייצר את החשמל - חח"י או יצרן פרטי. מה שמעניין את נגה זו טובת הצרכן, עלות הייצור ואיכות הסביבה".
אבל החברה הוקמה על בסיס שתי יחידות שהיו בחברת החשמל - יחידות תפ"ט (תכנון ופיתוח טכנולוגיות) וינ"ם (יחידת ניהול המערכת). איך מבטיחים תרבות ארגונית חדשה בהינתן שרוב כוח האדם מגיע מחברת החשמל הוותיקה?
"קודם כל, צריך לומר שאנשי חברת החשמל מביאים עימם מומחיות ומקצוענות, שאין להן תחליף. זו מומחיות לאומית נדרשת ואנחנו קיבלנו את המוח והלב של משק החשמל. אני חייב להחמיא להם ולומר שבכל מה קשור לתכנון ושליטה במשק החשמל - עניין סבוך ומאתגר מאין כמותו, בוודאי בתקופה הנוכחית - הם מגלים מקצוענות למופת.
העקרונות על פיהם פועלים עובדי ומנהלי החברה שאובים מהמורשת של יחידות ינ"ם תפ"ט. מורשת של רבדים רבים וביניהם מסירות ומחויבות לתפקיד מתוך תחושה של שליחות לאומית, ומורשת של מקצועיות ושאיפה לעמוד בחזית הידע. על אלה אנחנו נשמור. אולם, בהשתנות הארגונית, ליבת הערכים תתרחב ותשתנה ותכלול גם את הערכים הייחודיים של מנהל המערכת - יוזמה, שקיפות ושותפות. אלה מתורגמים לעקרונות פעולה. ההשתנות הזו הכרחית למימוש החזון ומטרות החברה. זו הציפייה של המשק מאיתנו וזו גם ההכוונה של הדירקטוריון את הנהלת החברה. הנהלת החברה מודעת לכך ומשקיעה בכך מאמץ מתוך הבנת החשיבות של השתנות זו גם לתהליכי העבודה עצמם וגם למיצוב נכון של החברה במשק.
"יחידת תפ"ט נקלטה בחברת ניהול המערכת בדצמבר 2020. בחברה היא אגף והעומד בראשו הוא סמנכ"ל התכנון בנגה, ד"ר עוזי זרחיה, שהוא מומחה בתחומו ובעל עצמאות מחשבתית, שהיא אחת מאבני היסוד של חברת מנהל המערכת. אנחנו מאמינים במומחים שלנו ולמעשה זוהי חטיבת המחקר הלאומית למשק החשמל.
"כאמור, הרציונל בבסיס ההפרדה מחברת החשמל הוא שהגוף שמתכנן ומתפעל את מערכת החשמל וזה שמקיים את הסחר היומי בחשמל, יהיה גוף אובייקטיבי, ללא אינטרסים וללא ניגוד עניינים. גוף שרואה את התמונה השלמה ושוקל שיקולים ממלכתיים, מהווה את נציג הריבון ורואה לנגד עיניו את טובת המשק ורווחת הציבור".
לפתח את הרשת
בוועידת האקלים האחרונה בגלזגו התחייב רה"מ דאז בנט לאפס פליטות גזי חממה עד שנת 2050 והדגיש: "אנחנו חייבים לפעול עכשיו, אחרת יהיה מאוחר מדי לילדים שלנו". עד אז מה שתקף פורמלית הוא היעדים שקבעה ממשלת ישראל לשיעור צריכת חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות. באוקטובר 2020 , במסגרת החלטת ממשלה 465, נקבע יעד של 30% בשנת 2030 ויעד ביניים של 20% בשנת 2025. תורג'מן מודה שזהו יעד שאפתני לביצוע - למרות שבאירופה היעד מגיע ל-40%-45% אך מבוסס על כמה סוגי אנרגיות מתחדשות - והיכולת של הממשלה לקדם עמידה ביעדים תתבטא בעיקר בעידוד, הקמה וחיבור של הספק לרשת החשמל. אם זה יקרה, משמעות הדבר הוא שינוי דרמטי למערכת החשמל.
מבחינתך, מה צריך לעשות כדי להבטיח עמידה ביעדים הממשלתיים?
"התנאי ההכרחי והראשון לכך הוא תכנון מערכתי מלא. וזה תפקידו של מנהל המערכת. החברה השלימה והגישה לשרת האנרגיה תוכנית אינטגרטיבית למשק החשמל עד לשנת 2030 ועומלת בימים אלו על תוכנית אינטגרטיבית עד לשנת 2050. תוכנית כזו מעולם לא הוכנה וזו התרומה הראשונה והחשובה של מנהל המערכת העצמאי למשק החשמל ולצרכן. התוכניות האלה כבר אושרו בחלקן על-ידי משרדי האוצר והאנרגיה והיתר בדרך לאישור".
מה הן כוללות?
"התוכניות ל- 2030 מבטיחות, בראש ובראשונה, את אספקת החשמל באופן סדיר ואמין. התכנון מתייחס לכל מקטעי המערכת, מערך הייצור ורשת החשמל הכוללת מערכת מסירה - קווי מתח עליון ועל-עליון, אגירה, תחנות מיתוג, תחנות השנאה, ונושאים בעלי השפעה מערכתית בחלוקה. מקטע הייצור כולל אנרגיות מתחדשות וגם תחנות ייצור בגז. צריך לזכור שהתכנון הנוכחי שם לנגד עיניו את השתנות המשק - ייצור מבוזר בהיקף של אלפי מגה-וואטים שאינם בסמוך לאזורי הצריכה, תוך הישענות על שני מקורות אנרגיה - גז טבעי ואנרגיית שמש. האגירה כאן היא פקטור מרכזי והיא באה לתת מענה לתנודתיות בביקושים ולתרחישי קיצון.
"התוכנית קריטית מאוד תמיד, ובמשק אנרגיה העובר שינויים עצומים בפרט", מוסיף תורג'מן. "מדובר בתשתית חיונית לכלכלת המדינה ותוכנית אינטגרטיבית כמו שהכנו תאפשר תכנון יעיל ושקוף יותר של משק האנרגיה. זה יחזק את הביטחון האנרגטי במשק הישראלי, יספק ודאות תכנונית גבוהה יותר ליזמים, יאפשר להם סנכרון והיערכות מבעוד מועד. תוכנית כזאת מבוססת על בחינה כלכלית מפורטת של כל רכיביה".
דיברת על מספר תנאים.
"התנאי השני הוא יכולת מימוש משולבת של השוק הפרטי, חברת החשמל - כבעלת הנכס של מערכת המסירה - והגופים הממשלתיים. מדובר על תוכנית אתגרית שלא הייתה כמותה. מגה-פרויקט. אנחנו מדברים על פיתוח רשת החשמל - 1,600 ק"מ של קווי 161 ו- 400, עשרות רבות של תחנות השנאה חדשות, ומספר תחנות מיתוג חדשות. מדובר על מיליארדים רבים של השקעה.
"עניין נוסף שמתחייב הוא הקמת מתקני אנרגיה מתחדשות בקצב הנדרש - כ- 13000 מ"ו PV עד 2030 - וכן שילוב של יכולת אגירה בהיקפים חסרי תקדים בעולם של כ- 10,000 מ"ו שעה. לזה צריך להוסיף הקמה של שתי תחנות מחזור משולב בגז באזור המרכז. זה חשוב מאוד לביטחון האנרגטי אם רוצים לאפשר צריכה של חשמל ממקורות ייצור באנרגיות מתחדשות. אנחנו נתקלים בהתנגדויות של ראשי העיריות והרשויות במרכז שמצד אחד רוצים קידמה וביטחון אנרגטי, רוצים חשמל בשקע, אך שיגיע ממקום אחר, מאשקלון או חדרה. נימבי קלאסי (Not In My Back Yard). מנהל המערכת מצביע על מיקומים אפשריים להקמת תחנות כוח רק משיקולים של אבטחת אספקת החשמל, שרידות המערכת ומזעור עלויות.
"תנאי נוסף למימוש היעדים היא היכולת של נגה לתפעל את המערכת כך שהצריכה בפועל תהיה בהתאם ליעדים. החברה מתאימה את עקרונות התפעול של המערכת ובונה שירותים נלווים ההכרחיים כדי לממש את היעדים. אגף התפעול הוא חלק מחברת מנהל המערכת מנובמבר 2021 והוא מובל על-ידי שיקי פישר, שהוא מומחה ואיש מקצוע מן המעלה הראשונה.
"לסיכום, המורכבות העיקרית ביכולת לממש את התוכנית תלויה ביכולת של המדינה לפתח את הרשת, תוך שילוב של מתקני האגירה במערכת, וקבלת החלטות בדחיפות על התחנות הקונבנציונליות. כל עיכוב בהחלטות מסכן את יכולת אספקת חשמל לקראת סוף העשור. מדובר על לא פחות ממהפכה ונדרשת הירתמות של כל הגורמים למימושה".
נדרשת קפיצת מדרגה טכנולוגית
תורג'מן (58) הוא בעל תואר ראשון בחוג המשולב של מדע המדינה, חברה וכלכלה באוניברסיטת בר-אילן ובעל תואר שני במינהל עסקים מתוכנית ה- Executive MBA של רקנאטי באוניברסיטת תל-אביב. הוא מתגורר בגבעת עדה, נשוי, אב לחמישה וסב לנכד. במהלך הקריירה הצבאית שלו הוא מילא שורה של תפקידים מבצעיים ופיקד, בין היתר, על מבצע "צוק איתן". הוא סיים את שירותו בצה"ל בשנת 2017.
כיו"ר, מהי האסטרטגיה שלך למימוש חזון החברה?
"האסטרטגיה מכילה מהלכים רבים. המרכיב הראשון הוא לשנות את הדנ"א הארגוני. מיחידות מיישמות בתוך חברת חשמל לחברה מעצבת, מובילה ומשפיעה ברמה הלאומית, שמקדמת את משק החשמל למשק תחרותי. בנוסף, אנחנו רוצים לקדם רעיונות חדשים ופורצי דרך בפיתוח מערכת החשמל, אך לעשות זאת באופן מבוקר.
"יחד עם זאת, עלינו לבצע קפיצת דרך בכלים הטכנולוגיים שלנו - בתכנון, בשליטה ובסחר - וגם בשימוש במידע, וכל זאת תוך זמן קצר יחסית. לשם כך הקמנו את אגף טכנולוגיות ומערכות מידע. האגף, שבראשו עומד זאביק הירשמן, ביצע את ההיפרדות מחברת החשמל בכל הקשור למערכות המידע ומאגרי הנתונים, בשיתוף עם הגורמים המקצועיים בחברה. האגף גם יקים יכולות של ניתוח ועיבוד נתונים, שיאפשרו לחברה לממש את החזון שלה ולהיות ארגון מוכוון מידע.
"לבסוף, אני רוצה לגעת בהיבט של הון אנושי. החברה מתמודדת עם אתגרים שמאפיינים את המשק כולו בגיוס אנשים. היא מציעה לעובדים שמתגייסים לשורותיה אתגר מקצועי גדול ושליחות אמיתית במשק חשמל המתאים עצמו לאתגרי העתיד. להבנתי, המפתח להצלחה, והנכס העיקרי של החברה, הם אנשיה. לכן, יצירת שדרה ניהולית ומנהיגותית ובניית תוכנית רב-שנתית של טיפוח כוח אדם והשקעה במקצועיות ובמומחיות היא יעד אסטרטגי של החברה".
אתה מציב את קידום התחרות ופיתוח הסחר בחשמל במוקד העשייה והקשב הניהולי. לבצע מעבר מהתחשבנות לסחר בחשמל. איך עושים זאת?
"הקמנו לשם כך את אגף הסחר, בנפרד מאגף התפעול ומאגף הכספים עימם הוא עובד בממשקים הדוקים. מדובר באגף חדש בחברה, שהוקם על בסיס גרעין שיצא מינ"ם והוא מקים את היכולות הנדרשות בימים אלה. עומד בראשו מומחה בתחום התפעול והסחר, איגור אהרונוביץ".
תורג'מן גם שם לו למטרה להגביר את השקיפות בתהליכים ובנתונים, בהתאם למגבלות מסחריות וביטחוניות. לדבריו, מדובר בתנאי הכרחי ליצירת תנאים הוגנים ושוויוניים במשק ולמימוש תפיסתה הערכית של החברה של ניהול בשקיפות ובשותפות.
למצות את מלוא הדו-שימוש
בינואר 2023 צפויה לצאת לדרך הרפורמה במקטע האספקה. לדברי תורג'מן, נגה היא זו שתאפשר את הרפורמה באספקה והיא למעשה האחראית לקיומה. המספקים ירכשו את האנרגיה ממנהל המערכת ויתחשבנו מולה. מדובר ביכולת חדשה שנבנית בימים אלה בחברה.
אתם אמונים על שמירת הרציפות התפקודית בשגרה ובחירום. מה אתם עושים בהיבט זה?
"למעשה, זה הבסיס והציווי הראשון של החברה והחברה עושה פעולות רבות בהקשר זה. קודם כל, בתהליכי התכנון והתפעול של מערכת החשמל, החברה אחראית על שרידות המערכת מול תרחישי חירום שונים. זהו אתגר משמעותי לאור השתנות מאפייני המערכת. לכן, בתהליכי התכנון החברה פועלת עם רשות החשמל להבטיח רזרבה מתאימה - אבטחת אספקת חשמל בהווה ובעתיד במינימום עלות. כמו כן, הקמנו אגף חירום, שבראשו עומד זאב (ווה) צוק-רם, שמשמש כמטה של מנכ"ל החברה בתוקף תפקידו כראש רשות הכוח. אזכיר שמנהל המערכת אחראי על ההיערכות לחירום וכחלק מתפקידיו מבצע הערכת סיכונים למערכת החשמל בכללותה".
מה לגבי התיאום עם חח"י?
"על מנת להבטיח את אמינות האספקה בשגרה ובחירום, בהווה ובעתיד, התיאום בין מנהל המערכת לבין חח"י, תחת כל אחת מהזהויות שלה, הוא הכרחי. התיאום מתקיים עם חח"י כבעלת רישיון הולכה וחלוקה, במיוחד בהיבטי התכנון. בהקשר של תפעול המערכת, ביום-יום קיים ממשק בין הפיקוח הארצי, שהוא חלק ממנהל המערכת, לבין פיקוח ההולכה שבחח"י (הוא הוקם כחלק מהחלטות הרפורמה). בנושא התכנון, מנהל המערכת מתכנן את מערך הייצור ומערכת המסירה ונושאים בעלי השפעה מערכתית במקטע החלוקה (שבאחריות חח"י). בנושא התפעול, מנהל המערכת מנחה את חח"י על היקף הייצור. גבולות האחריות מוגדרים ברישיון שניתן למנהל המערכת. כמו כן, יש ממשקים בין מנהל המערכת לבין חח"י בהקשרי הסחר בחשמל. במובן זה, חח"י הינה יצרן חשמל המקבלת הנחיות ממנהל המערכת במסגרת תוכנית ההעמסה יום מראש ובזמן אמת. חח"י הינה מספק חשמל מרכזי ומנהל המערכת מקיים מולו התחשבנות".
בתוכנית הפיתוח יש תכנון גם של הקמת מתקנים סולאריים וגם של הקמת תחנות ייצור בגז. מה לגבי הדו-שימוש?
"לאור הרצון לשמור ככל הניתן על השטחים הפתוחים, המדינה מתעדפת הקמת מתקני PV בשטחים שיש בהם דו-שימוש. פוטנציאל הדו-שימוש הוא גדול - אגרו-חקלאי, מתקני מים ובריכות דגים, מרחב שמתחת לקווי מתח עליון, בתי עלמין, חניונים ושדות מוקשים ברמת הגולן ובבקעת הירדן. בראיית הדורות הבאים, נכון יהיה למצות את מלוא הדו-שימוש לפני שעושים שימוש בשטחים פתוחים".
הגדלת קיבולת הרשת
תורג'מן מודה שנכון להיום הרשת היא החסם העיקרי לכניסה מאסיבית של אנרגיה מתחדשת. "תשתית ההולכה בישראל אינה מתאימה כיום למעבר נרחב יותר לאנרגיה מתחדשת", הוא קובע. "אלה מיוצרות בעיקר בדרום ובצפון ונדרש להוליך אותן למרכז הארץ, שם הביקוש הגבוה. לכן, חשוב להתאים את רשת ההולכה והחלוקה לאתגרים הניצבים בפני המשק בהקשר של אנרגיות מתחדשות ואגירת אנרגיה. מכאן החשיבות שהאנרגיות המתחדשות והאגירה יהיו חלק מהתוכנית האינטגרטיבית למשק החשמל, ואכן התוכנית שהכנו כוללת את כל המקטעים".
מה אתם עושים בנדון?
"יש להבחין בין שלושה מהלכים שהחברה ומשרד האנרגיה מקדמים: מיצוי הרשת הקיימת ; שדרוג הקיים ; הקמה של קווים חדשים. יש כמה דרכים לפיתוח הרשת - הטמנה, הובלה דרך הים, הקמה של קווים כמו אלה הקיימים. מדובר בתוכנית עצומה שכוללת היקף פרוייקטים גדול והיישום ייקח שנים רבות. אני סקפטי לגבי היכולת של חח"י להקים את הדרוש ללא מעורבות מאסיבית של כוחות השוק. בנוסף על שינוי הקיבולת נדרש לפתח תשתית של רשת חכמה (Smart Grid) ומנייה חכמה, המספקת מידע על הצריכה והייצור בזמן אמת ובפירוט רב ברמת הצרכן, המרחב הגיאוגרפי והזמן. זה יעד אסטרטגי נוסף של מנהל המערכת ולשם אנחנו צועדים".
רפורמות במשק החשמל התבצעו במספר מדינות בעולם. עד כמה אתם לומדים מגורמים מקבילים לכם בעולם?
"המקרה הישראלי הוא ייחודי ולכן במובן מסוים אין רפרנס זהה. ישראל היא אי אנרגטי ללא גיבוי בין-מדינתי. השימוש באנרגיות מתחדשות מתייחס כאן בעיקר לאנרגיית שמש. גם היקף התקנת הספק באנרגיות מתחדשות ושילוב של מתקני אגירה הוא חסר תקדים כאן. עם זאת, עצם המודל של הקמת החברה נלמד מהמקרה האירי, שם התרחש תהליך דומה של הוצאת פונקציות מחברה ממשלתית מונופוליסטית לחברות ממשלתיות. אנחנו לומדים כל הזמן ומבצעים התאמות למקרה הישראלי. למשל, התאמת המנגנון לחישוב מחירי שוק למציאות המשתנה, לאור גידול במספקים ווירטואליים ומעבר יצרנים בילטרליים לרגולציית כללי השוק (על-פי החלטת רשות החשמל). בהקשר זה מתבצעת עבודה מול חברות בין-לאומיות בנוגע לבחינת צורת חישוב מחירי שוק. העבודה אמורה להסתיים באוקטובר 2022. בכל מקרה, הניסיון הבין-לאומי מלמד, כי יישום מוצלח של הרפורמה יכול לקדם תחרות יעילה בתחומי הייצור והאספקה ולהביא את השוק לרמת מחירים נמוכה מן הרמה שהייתה מושגת באמצעות שימור המונופול".
ישראל היא אי אנרגטי. האם יש מחשבות לשנות מצב זה, למשל על-ידי חיבור הרשת למדינות שכנות, או אולי אפילו לאירופה?
"נגעת בנקודה חשובה. אחד הכיוונים האסטרטגיים, שנבחנים במשרד האנרגיה ובחברת מנהל המערכת, הוא שינוי הקונספט של 'אי אנרגטי', וזאת בשני ערוצים: הערוץ הראשון הוא חיבור מערכת החשמל הישראלית לאירופה באמצעות כבל חשמל בין ישראל לקפריסין, משם לאי כרתים ומשם חיבור ליוון. זהו פרויקט בעל חשיבות לאומית רבה, שיחזק את הקשרים האסטרטגים עם אירופה, יספק ביטחון אנרגטי, יגדיל את פוטנציאל הסחר ויתרום לייעול משק החשמל בארץ. הערוץ השני הוא שיתוף פעולה עסקי עם גורמים במדינות השכנות, ירדן ומצרים למשל, להתקנה של שדות PV וטורבינות רוח בשטחן".
בשיתוף חברת ניהול מערכת החשמל נגה
