העולם שלנו עובר שינויים רבים ומהירים, המשפיעים עלינו מכל מכיוון אפשרי. מעולם של גלובליזציה ושלום חזרנו לעולם של מלחמות וסכסוכים פוליטיים, גלובליים ומקומיים.
מלחמת "חרבות ברזל" הזכירה לנו את השבריריות של הנחות היסוד שעליהן אנחנו חיים. פתאום הגישה לאנרגיה זמינה וזולה הופכת לשאלה ולא להנחה טריוויאלית שלפיה יהיה תמיד חשמל בשקע.
אנרגיה מתחדשת כמקור רציף וזמין
אנרגיה מתחדשת היא התשובה הטובה ביותר בנמצא לשינוי הקונספציה. אנרגיה מתחדשת בצירוף אגירה הפכה להיות מוצר קיים וזמין ובמחיר חשמל אלטרנטיבי שאינו עולה על מחיר החשמל בייצור באופן מרוכז בתחנות גדולות.
כיום כבר ניתן, לפחות במרחב הכפרי, להסתמך על אנרגיה מתחדשת כמקור יציב לכוח באופן שישפר הן את יציבות הרשת והן את הצרכים בשעת חירום.
בשל ירידה במחירי חומרי הגלם וההתקדמות בתהליכי התקנה ירד מחיר ההתקנה של מערכת סולארית ביותר מ–90% בעשור האחרון. מחירי מערכות האגירה, שעד היום היוו חסם לשימוש מתמשך של אנרגיה מתחדשת, יורדים גם הם בעשרות אחוזים לעומת מחירי 2020, מה שהופך את האנרגיה המתחדשת בצירוף אגירה לנגיש וליעיל מבחינת עלויות. תורם לכך הדור הבא של קולטים סולאריים, שהם קלים וגמישים יותר, חזקים ויעילים יותר, ויכולים לייצר חשמל גם בתקופות שבהן יש אור שמש מועט.
הרחבת היכולות של מערכות האגירה והורדת העלויות שלהן הפכה לחשובה יותר במאמץ להפוך את האנרגיה המתחדשת למקור אנרגיה רציף וזמין בעלויות נמוכות. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), רק בשנת 2023 גדל ייצור האנרגיה ממקורות מתחדשים ב–50% בעולם. בתקופה שבין 2023 ל–2028 צפוי שקיבולת החשמל ממקורות מתחדשים תגדל ב–7,300 ג'יגה ואט, עם צפי להכפלת השימוש באנרגיה מתחדשת PV ורוח יבשה בהשוואה לשימוש היום בהודו, ברזיל, אירופה וארה"ב עד 2028.
בישראל עדיין יש ויכוח על מקומן של אנרגיות מתחדשות ומגבלות שונות ומשונות על התקנה של מערכות סולאריות. הקונספציה חייבת להשתנות. כמו בכלל העולם מסתבר שהמשאב החסר בפיתוח היכולת לספק עוד אנרגיות מתחדשות הינו משאב הרשת. כאן קיימת סתירה בין היכולת לפתח אנרגיות מתחדשות במרחב הכפרי לרשת דלילה שבמקור היתה צריכה לספק ביקושים דלילים.
הצורך: עדיפות למערכות סולאריות משולבות אגירה במרחב הכפרי
האיור המופיע בעמוד נעשה ב–2008 ומראה את המעבר מייצור אנרגיה ריכוזי לייצור אנרגיה מבוזר. האיור הוא מתוך הרצאות שנתתי באוניברסיטה ב–2017. לצערנו מי שמנהל את הרשת טרם הפנים את התהליכים הנדרשים ליצרת רשת חכמה — רשת אשר יכולה לתמוך באספקת חשמל בכל מצב בגלל יתירות מקומית וחוסר תלות ברשת הארצית.
אחרי שמחת תורה למדנו מה שידענו קודם: יש צורך לייצר יתירות מקומית של ייצור אנרגיה ולתת לתהליכים האלה עדיפות על פני תהליכים אחרים. במרבית יישובי עוטף עזה יש מספקי אנרגיה סולארית על מנת להזין את היישובים, אולם בגלל התלות ברשת החשמל ובגלל חוסר גמישות בהפעלת מערכות סולאריות מול גנרטורים וסבסוד של התקנת אגירה, הפכו המערכות לחסרות יכולת לספק חשמל כאשר הרשת הראשית קרסה.
שבירת הקונספציה בתחום האנרגיה צריכה להיות זו: למרחב הכפרי תינתן עדיפות למערכות סולאריות בשילוב אגירה, גם כאשר הרשת לכאורה איננה מתאימה להספקים הנדרשים. כיום במרבית הקיבוצים יש מערכות סולאריות שיכולות להחזיק את היישוב לאורך זמן, חסרה אגירה וחסרות מערכות ניהול. נגה, חח"י ורשות החשמל צריכות לשנות קונספציה ומהר. עידוד אגירה במרחב הכפרי ופרסום מהיר של נוהל בקרה למערכות, וכן תשלום ברור שאינו תלוי בכל מיני נוסחאות מסובכות על זמינות, הינו חשוב ומהותי.
כיום המרחב הכפרי מנוהל למעשה לפי צורכי האנרגיה של הערים הגדולות. בתהליך הזה המחיר לצרכן הוא הפרמטר היחיד שקובע. זוהי קונספציה שגויה. ברשות החשמל, בנגה ובחברת החשמל צריכים לחשוב איך דוחפים אנרגיה מתחדשת בכל פינה במרחב הכפרי.
חוסר התיאום בין הרשויות וקונספציה שגויה בולטים במהלך אשר הבשיל בימים אלה במינהל התכנון. בימים אלו אושר, סוף סוף, העדכון של תמ"א 10/ד/10 באופן המאפשר התקנה של מערכות סולאריות על גבי גדר היישוב. לכאורה עניין משמח, אך האישור הגיע שנים אחרי שרשות החשמל פירסמה מכרז לדו־שימוש שבו גדרות סולאריות יהוו תכלית מוצהרת של המכרז.
ברור לכל שאילו היה ניתן לממש את המכרז לדו־שימוש של רשות החשמל, להרבה יותר יישובים היו גדרות תקניות עם אמצעי זיהוי על הגדרות, באופן שהגדר היתה הרבה יותר בטוחה. כך, במקום לממן את התקנת הגדרות מתקציב מדינה או תקציב של היישוב, ניתן לממן את הגדר עם כל אמצעי הבטיחות שבה על ידי מערכות סולאריות.
אם, וכולי תפילה שכך יהיה, רשות החשמל תתעשת, למערכות סולאריות על גדרות עם אגירה תינתן עדיפות גם ברשת וגם בתעריף. הסיבה היא שבחשיבה מערכתית, הפתרון של מערכת סולארית על גדר יישוב בליווי אגירה הוא פתרון מעולה.
ראשית, המערכת גדולה מספיק לבקרה; שנית, היא מעניקה ביטחון פיזי וביטחון אנרגטי ליישוב; שלישית, היא מייצבת את הרשת; רביעית, היא הופכת כל מושב וכל קיבוץ לבעל יכולת לתפקד כיחידה אנרגטית עצמאית בשעת חירום.
לסיכום, מחירי המערכות הסולאריות ומערכות האגירה מהווים הזדמנות מעולה לשבור את הקונספציה של ניהול הרשת וחלוקת המשאבים על הרשת. אחרי שמחת תורה של תשפ"ד למדנו שלגדול לא תמיד יש יתרון. נדרשת שבירת קונספציה שגודל ומחיר הם הפרמטרים החשובים לתכנון העתיד של אנרגיה מתחדשת בישראל. אנרגיה מתחדשת בשילוב אגירה היא העתיד, והעתיד כבר כאן. נדרשת יכולת לנטר את הרשת בכל נקודה ולקבל את ההחלטות המתאימות באופן דינמי, ולעודד את האנרגיות המתחדשות בתוספת אגירה במרחב הכפרי.
הכותב הוא מנכ"ל חברת רב אנרגיה
בשיתוף רב אנרגיה
