פיתוח כלל מקטעי משק החשמל, תוך עידוד והמרצת יזמות והשקעות, מייצגים את ליבת העשייה של רשות החשמל, כחלק ממטרות הרפורמה במשק החשמל מאז שנת 2018. מי שרואה במשימות אלה אתגר ושליחות אמיתית הוא אמיר שביט, יו"ר רשות החשמל, שחזר לפני מספר חודשים לשירות המדינה לאחר שנים במהלכן ניהל חברות בתחומי האנרגיה והחקלאות במגזר הפרטי.
"הנושא החשוב בעיניי הוא קידום ופיתוח משק החשמל, שנמצא בשנים האחרונות במצב של תת השקעה, תוך הגדלת התחרות בתחום והכנסת אנרגיות מתחדשות למשק החשמל", אומר שביט. "היום אנחנו מתמודדים עם ביקושים גבוהים מצד אחד, בעיקר בשל גידול האוכלוסייה ומעבר התחבורה להנעה חשמלית, ומנגד עם תשתית שלא פותחה שנים רבות ולכן אינה נותנת מענה להקמת מתקני ייצור חדשים ואינה עומדת בסטנדרטי שירות נדרשים, בדגש על הידרדרות ברמת אמינות הרשת ועלייה בדקות אי האספקה".
מהן הפעולות שאתם מבצעים כדי לעודד את ההשקעות ואת האנרגיה המתחדשת? ואיך בכוונת הרשות לעמוד ביעד הממשלתי של 20% אנרגיות מתחדשות ב-2025?
"הרשות מעודדת ומתמרצת יזמים בכל סדר גודל, גדולים, קטנים וביתיים, להיכנס למשחק ולייצר בעצמם חשמל. כך שליזם שמקים מתקן ייצור חשמל מכל הסוגים: גדולים וקטנים מגז, סולארי, אגירה רוח, ביוגז ועוד, תהיה תשואה נאותה שתוביל לכך שכל סוגי היזמים ירצו להקים מתקנים ולפעול במשק החשמל, וככל הניתן גם באסדרת השוק. בימים אלו פרסמנו לשימוע החלטה על 'פרמיה אורבנית' שקובעת כי מתקני ייצור או אגירה של אנרגיה באזורים בעלי מרקם אורבני צפוף יקבלו תוספת של כ-5 אגורות לכל קוט"ש חשמל שימכרו לרשת, ומליאת רשות החשמל עומדת לקבל החלטה בנושא בקרוב. הליך מרכזי נוסף, שכרגע יצא לשימוע לפני החלטה, יציע ליזמים להקים מתקני אגירה גדולים בעלות של מאות מיליונים לכל מתקן, שמטרתם לתמוך בהקמה ושילוב של עוד קרוב ל-1,000 מגה וואט של מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת. המתקנים יוקמו באזורים שהוגדרו מראש על ידינו יחד עם חברת נגה (מנהלת מערכת החשמל) כך שיסייעו ככל הניתן לשילוב מתקנים באנרגיה מתחדשת במקומות בהם יש כיום מגבלות מצד רשת ההולכה. נוסף על אלו, העברנו את המלצתנו לשרי האנרגיה, התשתיות והאוצר לאישור תוכנית הפיתוח לרשת הולכת החשמל כדי לשדרג אותה בשנים הקרובות בסכום כולל של כ-17 מיליארד שקלים".
כיצד משק החשמל בישראל צריך להתמודד עם הגידול הצפוי בביקוש בשנים הקרובות, במיוחד לאור אירוע הפסקת החשמל ביום שישי ה-2.6?
"האירוע הזה היה חמור מאוד מבחינתנו, ובהובלת משרד האנרגיה ערכנו תחקיר מעמיק אודותיו. כדי שאירוע מסוג זה לא יחזור על עצמו אנחנו מבצעים פעולות רבות וכבר מתמודדים עם האתגרים באמצעות תוכניות לטווח הקצר-מידי, הבינוני והארוך. בטווח הקצר, מעבר לאמות מידה ולהעמקת הממשקים בין חברת נגה לחברת החשמל, אישרנו במליאת הרשות שני שימועים חשובים - הרחבת הסכמי 'השלה מרצון', הסדרים המאפשרים לחברת ניהול המערכת לבקש בזמן חירום ממשתמשי חשמל גדולים להפחית צריכה על מנת להקל על העומס ברשת החשמל בשעת ביקוש חריגה. כמו כן גיבשנו הסדר ייחודי המאפשר למתקנים הנמצאים בשלבים טרומיים להפעלה, או בזמן תחזוקה, לפעול בזמני חירום או חוסר וגם בעניינם תקבל מליאת הרשות החלטה בימים הקרובים. בטווח הבינוני אנחנו משלימים הליכי הקמת מתקני ייצור בגז טבעי, שהחלו לפני מספר שנים, ויוצאים למכרז האגירה במתח עליון. בטווח הארוך נאשר, בנוסף לתוכנית הפיתוח לרשת ההולכה, גם תוכנית פיתוח למערך הייצור כדי להבטיח יכולת ייצור חשמל בהיקפים מספקים לשנים קדימה בהתייחס לצפי לעלייה בביקוש לחשמל. בהקשר הזה, יש לציין את חשיבות אישור הקמתן של שתי תחנות כוח חדשות על ידי ממשלת ישראל בחודש מאי האחרון, תחנות שמשק החשמל משווע להן".
מהו האתגר הגדול ביותר שיש למשק החשמל כיום?
"אחד האתגרים המשמעותיים ביותר עמם מתמודד המשק הינו התמשכות תהליכי התכנון וההקמה המעכבים את שדרוג הרשת ואת שילובם של מתקני יצור חדשים - גם באנרגיה קונבנציונאלית, גם באנרגיה מתחדשת וגם באגירה. לכן שמחנו שחוק ההסדרים עבר עם מספר רב של סעיפים שגיבשנו בשיתוף עם משרד האנרגיה ומשרד האוצר, שנותנים מענה לחלק מהאתגרים וביניהם תיקונים בחוק התכנון והבנייה, הקלות רגולטוריות, העברת תהליכים למוסדות תכנון לאומיים ועוד. אלו צעדים חשובים אבל אנחנו צריכים לדאוג לתוספת משמעותית של השקעות במשק וכולן עוברות דרך החלטות תכנוניות, ברמה המקומית והמחוזית וגם ברמה הלאומית, שצריכות להכיר בחשיבות האדירה של ההשקעות האלו לאמינות אספקת החשמל ולעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת".
ברור שכבר עכשיו יש שינוי גדול במשק החשמל, אבל מתי נרגיש אותו באמת, כלומר מתי גם הצרכן ירגיש את השינוי בכיס?
"בינואר הקרוב מתחילה מהפכה של ממש במשק החשמל. במסגרת אסדרת מודל השוק ואסדרת המספקים הווירטואליים, תתאפשר מכירה ישירה מיצרנים למספקי חשמל ודרכם לצרכני החשמל. כבר עכשיו יש שחקנים שמתחממים על הקווים - מספקים שמחפשים לקוחות, יצרנים שעוברים לאסדרת מודל השוק, מתקני אגירה שמשתלבים, יצרנים ותיקים שעוברים למודל האספקה החדש ועוד.
"במקביל לכל אלו רשות החשמל מקדמת מספר צעדים שיסייעו להגברת והאצת התחרות במודל השוק. ביניהם ניתן להדגיש את החלטת הרשות לפריסת מניה חכמה באופן יזום כך שכל מוני החשמל בישראל יהיו מונים חכמים עד שנת 2028. מונים אלו יאפשרו לכל בית בישראל לרכוש חשמל ממספק חשמל פרטי, ולנהל בצורה חכמה את צריכת החשמל שלו ולחסוך עלויות. נוסף לכך, הרשות מקדמת את האחדת הרגולציה לכל מתקני הייצור הוותיקים, יצירת אסדרות מתאימות לכל סוגי הטכנולוגיות ופעולות נוספות התומכות במודל השוק.
"בסופו של דבר, מה שיוביל לשינוי אותו ירגישו הצרכנים בכיס זו התחרות. כשעוד ועוד יצרנים יעברו למודל השוק ויותר ויותר צרכנים יקבלו מונה חכם ויעברו למספק פרטי, נתחיל לראות שינויים דרמטיים במחיר, בשירות ובמעורבות הצרכנית בשוק החשמל - בדומה למהפכת הסלולר שהתרחשה לפני מספר שנים".
