חיפוש

שינוי חברתי

מהפריפריה לאקדמיה - הארגון שמשנה את פני ההשכלה הגבוהה בישראל

בזמן שמערכת ההשכלה הגבוהה מתמודדת עם אתגרים מורכבים בהנגשת האקדמיה לאוכלוסיות מגוונות, עמותת אלומה פועלת להסרת חסמים ולהנגשת השכלה גבוהה לצעירים מהפריפריה, מהחברה הערבית ומהמגזר החרדי ומציעה להם כלים לבניית עתיד תעסוקתי איכותי

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
מימין לשמאל אלה דרי, נע'ם סמארה ויניב קקון | צילום: פרטי
מימין לשמאל אלה דרי, נע'ם סמארה ויניב קקון | צילום: פרטי
מימין לשמאל: אלה דרי, נע'ם סמארה ויניב קקון | צילום: פרטי
מימין לשמאל: אלה דרי, נע'ם סמארה ויניב קקון | צילום: פרטי
יואל צפריר, בשיתוף אלומה
תוכן שיווקי

בעולם שבו שוק העבודה משתנה בקצב מהיר, השכלה גבוהה מהווה את הבסיס המרכזי למוביליות חברתית ולשילוב אוכלוסיות מגוונות בתעסוקה איכותית. מערכת אקדמית מגוונת, המנגישה את שעריה לכולם, יוצרת את הקרקע לשוק עבודה שוויוני ואיכותי.

עמותת "אלומה - צעירים לשם שינוי", רואה באקדמיה מנוע ליצירת שוויון הזדמנויות ומפעילה בהצלחה כבר שנים רבות, עבור המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), את שלוש התוכניות הלאומיות להנגשת ההשכלה הגבוהה - "הישגים", "רואד" ו"זרקור". באמצעות תוכניות אלה היא מגיעה לעשרות אלפי צעירים מידי שנה, מסירה חסמים, מנגישה מידע ותומכת בצעירים וצעירות מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, מהחברה הערבית ומהחברה החרדית. היא מאפשרת להם לממש את הפוטנציאל שלהם ולהשתלב בתעסוקה הולמת השכלה, וכך תורמת לשוק עבודה מגוון ומשגשג.

בונים תמונת עתיד עם צעירים
יניב קקון, מנהל תוכנית "הישגים", התוכנית הלאומית להנגשת השכלה גבוהה לצעירים וצעירות מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, אומר כי במקרים רבים השכלה אקדמית לא מופיעה בתפריט חייהם של צעירים וצעירות שמגיעים אל התוכנית. "היועצות המקצועיות שלנו, שפועלות בכ-40 ערים ויישובים ברחבי הארץ, בונות לצעירים תהליך אישי וקבוצתי שמותאם להם, ומעצבות איתם את הדרך לפיתוח אישי, ללימודים ולקריירה בעתיד, תוך הנגשת ידע, התרת חסמים ויצירת רשת תומכת של קשרים", הוא מספר. "מדובר בדור מיוחד, שיודע ללמוד ולחקור באמצעים טכנולוגיים שלא היו בעבר, שהוכיחו בשנה האחרונה שטבועים בהם הערכים הדרושים לעתיד החברה הישראלית.

"עם זאת, זהו דור שעבר קורונה, סבבי לחימה ומלחמה, ומתקשה לעיתים לדמיין תמונת עתיד, וכאן אנחנו נכנסים לתמונה. היכולת לראות את עצמך מתפתח, ולהגשים את החלומות שלך מתרחשת צעד-צעד בליווי היועצות", מתאר קקון. "לאחר מכן אנחנו עוברים לשלב המעשי של מציאת מסלול לימודים, מכינות, מלגות והכנה לכניסה מיטבית לאקדמיה. במקביל, אנו פועלים עם הקהילה ועם מרכזי הצעירים ומפגישים אותם עם צעירים אחרים, כדי ליצור רשת של תמיכה וקשרים. אנחנו פוגשים אלפי צעירים והתוצאות מוכחות - 75% מאלו שמגיעים אלינו בוחרים בלימודים גבוהים".

טיפול בחסמים קבוצתיים ואישיים
נע'ם אבו חרפה סמארה, מנהלת תוכנית "רואד" להרחבת הנגישות לאקדמיה הישראלית בחברה הערבית, הדרוזית, הצ'רקסית והבדואית, מציינת כי דווקא השנה, למרות התקופה המאתגרת, חלה עלייה במספר הסטודנטים הערבים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, כאשר מעל 333,000 נרשמו לאקדמיה. הנתונים מדגישים את הפוטנציאל, אך הוא אינו ממומש במלואו בשל פערים בחינוך ומחסור בהנגשת ההזדמנויות הקיימות בהשכלה ובתעסוקה. "התוכנית מעניקה סל כלים רחב ומותאם אישית לצעירים - הכוונה אקדמית וליווי בבחירה, ייעוץ מלגות ומכינות, הנגשת ההזדמנויות, סיורים במוסדות הלימוד וירידי השכלה גבוהה", היא מספרת. "השנה הצלחנו לקיים 30 ירידי השכלה ברחבי הארץ עם נציגים ממוסדות אקדמיים, בהשתתפות מעל 5,000 צעירים וצעירות.

"הרבה צעירים לא יודעים מה הם רוצים. לרוב, זהו דור ראשון להשכלה, ללא מודל לחיקוי בסביבה הקרובה. הייעוץ האישי נועד לאבחן נטיות תעסוקתיות ולהקנות כישורים ומיומנויות, תוך עידוד להשלמת בגרויות ולשיפור השפה העברית, שמהווה חסם גדול בהשתלבות העתידית בשוק העבודה. אנו רואים באקדמיה הזדמנות למפגש ולפיתוח קריירה עבור כל הצעירים בישראל".

לחיות חיים חרדים ולהשתלב באקדמיה ובתעסוקה
אלה דרי, מנהלת תוכנית "זרקור" להנגשת השכלה גבוהה לבוגרי החינוך החרדי, מצביעה על פערי התעסוקה והשכר בחברה החרדית. בעוד נשים חרדיות עובדות בשיעור דומה לזה של נשים בחברה הכללית ואף מעבר לכך, היקפי המשרה, הפריון והשכר שלהן נמוך. בקרב הגברים, רק 55% משולבים במעגל העבודה והנתון הזה לא זז שנים. "האתגר הוא גדול מאוד", היא מודה. "ישנו תהליך של כניסה לאקדמיה, אך התהליך איטי ורווי התנגדויות. האמירה שלנו היא שניתן לחיות חיים חרדים מלאים ולהשתלב באקדמיה ובתעסוקה. אנחנו מצליחים להגיע ולפנות למי שרוצה לעבוד ומציגים להם אפשרויות שונות לרכישת מקצוע וכישורים, כדי שלא יגיעו לגיל 50 ללא המיומנויות ההכרחיות להשתלבות בשוק התעסוקה. לצד השלמות של השכלה באמצעות תשתיות של משרד העבודה, לימוד אנגלית והפנייה למכינות קדם-אקדמיות, אנחנו מסייעים להם מאוד בייעוץ פרטני והתאמה לצרכים שלהם, וגם בקבלת מלגות ומענים נוספים, שכן הבעיה הכלכלית משמעותית".

השקעה בהנגשת ההשכלה הגבוהה אינה רק מענה לחסמים אישיים וקבוצתיים – היא השקעה בעתיד החברה הישראלית כולה, מדגישים באלומה. תוכניות כמו "הישגים", "רואד" ו"זרקור" מציבות מודל מעורר השראה לשינוי חברתי, שבו צעירים וצעירות מכל רקע זוכים להזדמנות שווה. באמצעות צמצום פערים ופריצת תקרות זכוכית, ניתן לייצר חברה שוויונית יותר ושוק תעסוקה מגוון, בו כל אדם מוצא את מקומו ותורם לפי כישוריו. הדרך לעתיד טוב יותר מתחילה במתן הזדמנות להשכלה - שער הכניסה לצמיחה אישית, חברתית וכלכלית.

לפרטים נוספים >>

בשיתוף אלומה

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    מייסדי קרביין שעדיין פעילים בה, אלכס דיזינגוף (מימין), אמיר אליחי (באמצע) ויוני יאטסון

    תביעה שהגישה משקיעה חושפת: איך מתחלק אקזיט של 625 מיליון דולר?

    אופיר דור
    האונייה פנורמיטיס, ממתינה ליד חופי חיפה. שווי הסחורה שבאונייה הוא כ-7 מיליון דולר

    החיטה שגרמה למשבר: צנציפר היא היבואנית של אחד המשלוחים שנחשדים כגנובים

    דניאל שמיל
    US STOCKS

    מי הציף את השוק הישראלי בכל כך הרבה דולרים - והאם זה מסכן את הכלכלה?

    מירב ארלוזורוב
    אילוסטרציה. הסיוע המשפטי במשרד המשפטים רואה בתיק סוגיה עקרונית

    חתם על שכר טרחה באחוזים מהגמלה לכל החיים — ותבע את עורכי הדין

    אפרת נוימן
    ירוחם - נדל"ן

    "מסתובב שם עבריין על גמל, וגובה 800 שקל מכל אדם שבונה וילה"

    שלומית צור
    שיגור טיל טומהוק של צבא ארה"ב, בעת המלחמה עם איראן, במרץ

    בלעדיבלעדי

    בשנתיים: סטארט־אפ הטילים החשאי גייס מאות מיליוני דולרים מקרנות בארה"ב