התעשייה הישראלית מתמודדת עם שורה של אתגרים בשנים האחרונות, כתוצאה של אירועים גלובליים ומקומיים עם השפעה כלכלית נרחבת - הן ברמת המאקרו והן ברמת המיקרו. חברות יצרניות ישראליות חוות קשיים בייצור, ברכש ובשינוע סחורות מאז משבר הקורונה, והמלחמה המתמשכת בישראל החמירה את המצב.
"הקושי שאיתו מתמודדת התעשייה הישראלית התחיל במגפת הקורונה ונמשך עד היום", אומר יאיר נחמנזון, מייסד ובעלים של גלובטיקה, חברה שמספקת פתרונות מתקדמים בתחום הייצור וההרכבה. גלובטיקה עובדת בין השאר עם לקוחות שפועלים במגוון תחומים, ובהם הרכבות תעשייתיות, ייצור ביטחוני, ביוטק ומכשור רפואי ואגרוטק. "המצב המתמשך מחייב חשיבה יצירתית, פתרונות מחוץ לקופסה ושיתופי פעולה מקומיים וגלובליים. התעשייה הישראלית בתחום המתכת, הפלסטיקה, הביוטק והאגרוטק לא הולכת לשום מקום, היא חיונית לכלכלה הישראלית ויכולה להמשיך לשגשג, אבל חייבים לאמץ חשיבה חדשנית וגמישה".
לחשוב על אלטרנטיבות ייצור
הקושי באיתור וברכישת חומרי גלם, כמו גם בשינוע סחורות, התחיל כשפרצה מגפת הקורונה. המגפה היתה הגורם הראשוני להתפתחות של מיתון עולמי, בעיקר בארצות הברית ובאירופה. מלחמת רוסיה-אוקראינה גם היא טרפה את הקלפים, והקשיים ברכש ובייצור וכן בעלויות חומרי הגלם ועלויות השינוע היכו בתעשיות הייצור בכל רחבי העולם. גם מדינות עם תעשייה מקומית חזקה, כמו ארצות הברית וגרמניה, מתמודדות עם מחסור עולמי בחומרי גלם, אך התחרות הגלובלית פוגעת יותר במדינות קצה, כמו ישראל, שמתקשה לעמוד בתחרות עם ענקיות ייצור עולמיות.
"המשבר האחרון הבהיר לי שחברות ישראליות חייבות לחשוב על אלטרנטיבות ייצור. אפשר להמשיך לייצר בסין, אבל צריך לצפות את העתיד ולהתחיל לבדוק גם פתרונות ייצור במדינות אחרות כמו הודו ווייטנאם", אומר נחמנזון. "חברות ישראליות צריכות גם לבנות אלטרנטיבות של יבוא מקביל וליצור שיתופי פעולה. המפתח להצלחת התעשייה הישראלית הוא יצירתיות ותגובה מהירה לשינויים. אנחנו טובים בזה בכל תחום אחר, אז אין סיבה שלא נעבוד בדרך הזאת גם בתעשייה".
שיתופי פעולה מקומיים וגלובליים
התעשייה הישראלית מושפעת כמובן לא רק ממגמות גלובליות, אלא גם ממצב המשק הישראלי. המלחמה המתמשכת בישראל הביאה לנסיקה בייצור ביטחוני, אך האתגרים באיתור חומרי גלם והעלויות הגבוהות משפיעים גם על התעשייה הביטחונית. במקביל יוקר המחייה מגולם בעלויות שכר גבוהות, כשהוצאות האנרגיה והמיסוי עלו אף הם.
משבר נוסף שנוצר בגלל המלחמה בישראל הוא העזיבה של חברות גלובליות, שחוששות מהמצב ומעבירות תהליכי הרכבות תעשייתיות למדינות אחרות במזרח אסיה ובאירופה. "בתקופת המשבר הזה לגלובטיקה יש ערך עצום כי אנחנו מציעים לחברות ייצור והרכבה שיתופי פעולה מקומיים וגלובליים כדי לצלוח את התקופה הזאת. יש לנו רשת ענפה של קשרים בכל העולם, ובכלל זה במזרח הרחוק ולא רק בסין", אומר נחמנזון. "אנחנו, למשל, מקשרים בין חברת הרכבות שסובלת ממחסור בכוח אדם עם קבלני משנה בחו"ל, כדי להוציא חלק מהייצור וההרכבה אליהם. לפעמים זה עושה את ההבדל בין יכולת לגשת למכרזים גדולים או לא, וזאת לא חייבת להיות התקשרות קבועה. דוגמה נוספת היא בתחום היבוא המקביל. חברות הרכבות שלא מצליחות לאתר רכיבים מסוימים יוכלו למצוא אותם הרבה פעמים אצל חברות יבואניות אחרות".
חיבור ליצרנים מקומיים קטנים
גלובטיקה פעילה גם בתחום הייצור הביטחוני ומציעה אלטרנטיבות ייצור ואספקת חומרי גלם. "העומס על מפעלים יצרניים ביטחוניים בארץ גדל משמעותית מאז שפרצה המלחמה", מסביר נחמנזון. "אנחנו מתאימים לתעשייה הביטחונית אתרי ייצור במזרח או באירופה, וממש לאחרונה איתרתי לחברה ביטחונית ספקית חומרי גלם מהודו. יש גם מקרים שטכנולוגיות הייצור לא קיימות בארץ, ואנחנו מקשרים חברות ישראליות עם חברות מתאימות, בעיקר מהמזרח".
חיבורים נוספים מחוץ לקופסה שעושים בגלובטיקה הם בין חברות ענק גלובליות שפועלות בישראל ליצרנים מקומיים קטנים יותר. "חברה גלובלית גדולה פנתה אליי כי חיפשה פתרונות כבילה, אז קישרתי אותה לחברת כבילה קטנה שהיא לא הכירה והן התחילו לעבוד ביחד. אלה בדיוק שיתופי הפעולה שהתעשייה שלנו צריכה, במיוחד היום. עבודה משותפת יכולה להיות WIN WIN", אומר נחמנזון.
שגשוג מעבר לפינה
נחמנזון, מהנדס מכונות מנוסה בתעשיית המתכת, הקים את גלובטיקה לאחר שעבד בחברה גדולה שמייצרת במזרח אסיה פתרונות מחשוביים של מתכת ופלסטיק. "בתפקיד הזה למדתי המון, מקצועית ותרבותית", הוא מספר. "השקעתי בקשרים חובקי עולם והבנתי שיש לי מאגר מידע של פתרונות ייצור שנהפכו לנחוצים, במיוחד בתקופת הקורונה. לפני ארבע שנים פתחתי את גלובטיקה והרחבתי את הפתרונות גם לתחומי הרכש, חומרי גלם והרכבות".
גלובטיקה מלווה כיום את הייצור במדינות שונות, עם רשת של אנשי מקצוע בכל העולם, בפיקוח הדוק. בנוסף גלובטיקה מסייעת לחברות באיתור ספקים ליבוא מקביל, עם התמחות בתחום ההרכבות וביצירת שיתופי פעולה ענפים בין חברות שונות.
"אני מאמין גדול בתעשייה הישראלית, קו המסחר שייפתח עם סוף המלחמה יביא לשגשוג אדיר", אומר נחמנזון לסיכום. "התעשייה הישראלית צריכה להיות ערוכה ליום הזה, לפתור את המחסור בכוח אדם מקצועי, לשלב כמה שיותר אוטומציה בייצור ולשמר את החברות היצרניות שפועלות בארץ. העצה שלי לתעשיינים היא תמיד לדאוג לתוכניות חלופיות ולניהול סיכונים – שמאפשרים תגובות מהירות".
בשיתוף גלובטיקה
