"פיתוח מערכת ייצור והולכה במשק החשמל של ישראל" היה אחד המפגשים המרתקים בכנס הבינלאומי לחשמל 25 של התאגדות מהנדסי חשמל, אלקטרוניקה ואנרגיה בישראל שהתקיים בחודש שעבר באילת.
הדיון אותו הנחיתי בכנס חשף את עומק האתגרים שמערכת החשמל ניצבת מולם, אך גם את הפער בין הביקורת הציבורית לבין המציאות המקצועית בשטח, והוא התקיים לאחר הרצאותיהם של ד"ר עוזי זרחיה, סמנכ"ל חברת נגה, חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, ובכירים במשק החשמל בישראל.
במרכז השיח הדגישו המשתתפים את האתגרים העיקריים עמם מתמודד משק החשמל של בישראל: עיכובים משמעותיים בהקמת יחידות ייצור חדשות, מחסור בתמריצים להפעלת מתקני אנרגיה מתחדשת, פערים בהקמת מערכות אגירה, קשיים בהקמת תשתיות הולכה והתגברות הדרישה להטמנת כבלים. אלו אינם רק אתגרים טכניים – הם עלולים להוביל כבר בשנים 2026–2029 לעלייה במספר הדקות שבהן הצרכן הישראלי יישאר ללא חשמל.
יחד עם זאת, רוב המשתתפים לא קיבלו את מסקנות מבקר המדינה, שקבע כי המשק "אינו מתוכנן" ועלול להוביל לפגיעה באספקת החשמל. לדבריהם, חברת נגה – הגוף האמון על תכנון משק החשמל, מובילה תהליך תכנוני שיטתי ורב־שנתי, עם אופק של כעשור ועם מעקב רציף אחר היישום. הבעיה, כך נטען, אינה היעדר תכנון אלא היעדר היכולת ליישם אותו בקצב הנדרש.
"אי חשמלי" וביקוש חסר תקדים
העובדה שמערכת החשמל בישראל ייחודית, ואינה דומה לשום מערכת אחרת בעולם המערבי, מציבה לפתחה אתגרי ענק. מערכת החשמל הישראלית היא "אי חשמלי" שאינו מחובר לרשתות שכנות, היא פועלת במציאות ביטחונית מרובת חזיתות, רגישה מאוד לתנאי אקלים קיצוניים, ומתמודדת עם גידול חסר תקדים בביקוש – שעוד יואץ בעקבות העלייה הצפויה בתחבורה החשמלית ובכניסתן של חוות שרתים ענקיות.
לפי ההערכות, בשנים הקרובות הביקוש יגדל ביותר מ־3% בשנה – קצב שמחייב קפיצת מדרגה בכל מרכיבי המערכת: בייצור, בהולכה, בחלוקה ובאספקה.
רשות החשמל אישרה לאחרונה תוכנית השקעות רחבת היקף – כ-90 מיליארד שקלים לשנים 2024–2031 – צעד חשוב, אך כזה שאינו מוחק שנים של תת־השקעה. לפי ניתוח BDO, מחיר ההזנחה בשנים 2015-2025 כבר מורגש: שימוש יתר בתחנות כוח ישנות ומזהמות, פגיעה באמינות האספקה ומחסור בכושר ייצור שמחליש את התחרות.
שוק חשמל תחרותי – חזון רחוק או יעד בר השגה?
אחד הנושאים שחזרו שוב ושוב במושב הוא הצורך לבנות שוק חשמל תחרותי אמיתי: היצע פתוח, ניידות מלאה בין מספקים, סחר אנרגיה נזיל ומחירים נטולי סבסוד צולב. לצד זאת, עלו היבטים פרקטיים יותר: תוכניות חדשות ברשות החשמל להגברת גמישות רגולטורית, תובנות מפרויקט "תקומה", לקחי המלחמה, והדיון העדין על מקומה של חברת החשמל במערך הייצור הלאומי.
דווקא כאן רבים מהמשתתפים בחרו לפרגן – ובצדק: שנתיים של לחימה, עומסי חום חסרי תקדים ושיא ביקוש היסטורי הסתיימו ללא אירועי קריסה משמעותיים. זה לא מובן מאליו. זהו הישג שנזקף בראש ובראשונה לעובדי חברת החשמל ונגה.
העתיד: שעת מבחן לכל השחקנים במערכת
משק החשמל נמצא בצומת דרכים. הצרכים גדלים במהירות, הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר, ואתגרי הביטחון והאקלים מקשים על כל החלטה. כדי לעמוד ביעדי הביקוש ובשאיפה למשק מודרני ותחרותי, חייב להתקיים מאמץ משותף של כל הגורמים – משרד האנרגיה, רשות החשמל, גורמי התכנון, חברת החשמל, נגה, היזמים והמשקיעים.
זה הרגע שבו קברניטי המשק הישראלי צריכים להחליט אם הם רוצים להמשיך "לנהל משבר", או להוביל ניהול פרואקטיבי, עקבי ונמרץ – כזה שיבטיח שגם בעשורים הבאים החשמל ידלק כשנלחץ על המתג.
הכותב הוא מנכ"ל חברת יעדן יזמות בע"מ והמשנה למנכ"ל חברת חשמל לשעבר
