"אם לא נעשה שינוי עמוק כבר עכשיו, נישאר בלי מהנדסים שיפעילו את המשק", אומר אמיל קויפמן, נשיא התאגדות מהנדסי החשמל, האלקטרוניקה והאנרגיה בישראל, ובכמעט אנחה מוסיף: "זה לא תרחיש עתידי, זו המציאות שמתרחשת כאן ועכשיו לנגד עינינו".
המחסור במהנדסי חשמל, אומר קויפמן, כבר מורגש בכל תחום – מתכנון בניינים ועד להקמה ותחזוקת תשתיות לאומיות. "במרכז הארץ מוקמים גורדי שחקים בקצב מסחרר, אבל רק מעטים יודעים ש-50 אחוז מעלויות הבנייה הן עלות של מערכות אלקטרומכניות: חשמל, מיזוג אוויר, מעליות, תקשורת, כיבוי אש. בלעדיהן, הבניין הוא גוש בטון מת", הוא מדגיש. "כך גם בתשתיות. עלויות תפעול ותחזוקה של מערכות חשמל ואנרגיה גבוהות פי כמה מעלויות הבנייה הראשוניות לאורך חיי המבנה. כל טעות או חוסר מקצועיות מתגלגלים ישירות ליוקר המחיה".
סוף עידן גלי העלייה, תחילת המחסור
הסיבה למחסור, לדברי קויפמן, נעוצה בעובדה שהדור שהחזיק את תעשיית החשמל וההנדסה בעשורים האחרונים הולך ופוחת. "במשך שנים מדינת ישראל נהנתה מהון אנושי מדהים שהגיע בגלי העלייה", הוא אומר. "הגיעו אלינו עשרות אלפי מהנדסים. רק מהעלייה מברית המועצות של שנות ה-90 הגיעו 100 אלף מהנדסים, מתוכם 20 אלף מהנדסי חשמל. הם מילאו את שורות המשק, פיתחו תעשיות, בנו תשתיות, הכשירו דור חדש. אבל היום, הם כולם בגיל פרישה, וכבר אין עלייה שתמלא את החסר".
הנתונים, לדבריו, מדאיגים: "לפי דוח של משרד העבודה, הגיל הממוצע של מהנדס חשמל בישראל הוא 53, לעומת 40 בלבד באירופה. אני מכיר מהנדסים מנוסים בני 75 שמחתימים אותם עכשיו על חוזים לחמש שנים, רק כדי שלא יפרשו. זה לא נורמלי. כך משק לא יכול להתקיים".
קויפמן מוסיף כי שורש הבעיה עמוק אף יותר: "מדינת ישראל תומכת בלימודי השכלה גבוהה למקצועות רבים אשר לא תורמים לפיתוח המשק, המדינה שלנו מייצרת יותר עורכי דין לנפש מכל מדינה אחרת בעולם, אבל פחות מדי מהנדסים שהמשק כל כך זקוק להם. זה חוסר איזון מערכתי".
"בלי מהנדסי חשמל, אין משק מודרני"
חשמל, אומר קויפמן, הוא הליבה של החיים המודרניים: "אין מערכת אחת במדינה שלא תלויה בחשמל – לא תעשייה, לא תחבורה, לא מגורים וגם לא הייטק. מספיקה דוגמה אחת: בקיץ האחרון חצינו את שיא הביקוש לחשמל – 17 אלף מגה-ואט, ובכל זאת לא נרשמו הפסקות. זה לא מקרי. זה בזכות מהנדסים מנוסים שיודעים לנהל ולתפעל מערכת חשמל מורכבת כל כך. אבל בעוד עשור אם לא נכין עתודה לא יהיה מי שיעשה את זה".
לפי נתוני ההתאגדות, רק כ-350 סטודנטים מסיימים מדי שנה את המסלול של הנדסת חשמל במגמת מערכות הספק, התחום שמזין את המשק. "2,500 סטודנטים חדשים מתחילים כל שנה ללמוד הנדסת חשמל בארץ, אבל חלק ניכר בוחרים בתחומי אלקטרוניקה, תקשורת ומחשבים על מנת לעבוד בהייטק", אומר קויפמן. "מי שבוחר להישאר בחשמל יודע שמקבילו בהייטק יקבל שכר התחלתי גבוה משלו ב-50% לפחות ומי שבוחר תחום מערכות הספק גם מחויב בקבלת רישיון עבודה לאחר שנתיים הכשרה. אז מה הפלא שהטובים בורחים לשם? כך אנחנו מאבדים את הליבה המקצועית של המשק".
עד כמה גדול הפער?
"כדי להפעיל את משק החשמל בצורה בטוחה ויציבה, נדרשים כ-5,000 מהנדסי חשמל מנוסים ומורשים. במשק הישראלי כולו פעילים היום פחות מ-3,000. מתוך מסיימי לימודי הנדסת הספק בשנה רק כ-200 נקלטים לעבודה במשק, ובמקביל 100-80 פורשים לגמלאות מדי שנה. דבר זה לא סוגר את הפער, ורק מגדיל אותו".
והביקוש, לדבריו, רק מזנק: "ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, תחבורה חשמלית, מרכזי נתונים (Data Centers) של AI. בלי כוח אדם מקצועי, אי אפשר להקים, לתחזק ולהפעיל את זה. אי אפשר גם לייבא מהנדסים מחו"ל: על פי חוק, מהנדס חשמל מי שאיננו אזרח ישראלי לא יכול לקבל רישיון עבודה בארץ. לכן אנחנו חייבים לגדל את הדור של מהנדסי חשמל שלנו, כאן".
גם אירועי השנה האחרונה, אומר קויפמן, חידדו את הצורך בחוסן: "במלחמה מול איראן ראינו עד כמה המערכת תלויה בבעלי מקצוע ובמהנדסים. היו פגיעות, והמערכת הוחזרה לפעולה במהירות. זה לא מובן מאליו. באירופה ראינו איך תקלה רוחבית בספרד ובפורטוגל השפיעה על היבשת. אצלנו הרשת מבודדת, חייבים מומחיות בכל נקודה בחוליה".
קויפמן, שנמנה עם מובילי השינוי להכנת עתודה הנדסית בישראל, מדגיש את הצורך הדחוף במהפכה במערכת ההשכלה הגבוהה. "לימודי ההנדסה היום הם תיאורטיים בעיקר", הוא אומר. "האוניברסיטאות והמכללות מכוונות את הסטודנטים להמשיך ללימודי תואר שני ושלישי, אבל המשק צריך אנשי שטח, לא רק חוקרים. כמו שבתחום הרפואה יש סטאז' והתמחות וכבר מהשנה השלישית סטודנטים לרפואה מגיעים לבתי חולים, כך צריך להיות גם בהנדסה. בלי זה, הבוגרים לא יהיו בשלים לעבודה במשק".
הוא מציין גם את המחסור בסגל הבכיר: "אין בארץ כמעט פרופסורים בתחום החשמל הקלאסי, ולכן קשה מאוד להפעיל מוסדות שמכשירים מהנדסי חשמל ברמה גבוהה. וגם לא נהוג להזמין מרצים בכירים מחו"ל. יש נתק בין האקדמיה למציאות".
מחברים בין האקדמיה לתעשייה
אל מול הנתונים המדאיגים, בהתאגדות לא ישבו בחיבוק ידיים ובחרו לעבור ממילים למעשים. לאחר ניתוח מעמיק של צורכי השוק, גובשה תוכנית אופרטיבית - פרויקט להכנת עתודה הנדסית, שנועד לתת מענה ארוך טווח למשק החשמל.
הפרויקט בנוי על שיתוף פעולה בין מוסדות להשכלה גבוהה, חברות מובילות במשק, משרד האנרגיה, וההתאגדות במטרה לקרב את הדור הצעיר, האיכותי והמוכשר לחברות הנדסיות העוסקות בתחום ולעזור לסטודנטים לבנות קריירה מקצועית בחברות הנ"ל.
במסגרת הפרויקט כל אחד משמונת המוסדות האקדמיים בישראל, המלמדים הנדסת חשמל – מערכות הספק, התבקש להמליץ על חמישה סטודנטים מצטיינים משנה ד', וכך נבנה מאגר של 40 סטודנטים מצטיינים. במקביל נבנתה רשימת חברות הנדסיות המשתתפות בפרויקט, ביניהן חברת החשמל, נגה, אפקון, אל-מור, בתי זיקוק אשדוד, סייטק, שניידר אלקטריק, ABB, חברות תכנון: יאני, סלימאן וישאחי, אייל שר שלום ועוד. "לכולן חסר דור המשך, וכולן מבינות שצריך פתרון מערכתי", אומר קויפמן.
כל סטודנט שנבחר על ידי החברות מתקבל למשרת סטודנט (סטאז') של יום עבודה קבוע בשבוע בחברה ובתמורה להתחייבותו לשנתיים עבודה לאחר סיום התואר, מממנת החברה את שכר הלימוד של שנה ד'.
במקביל, מפעילה ההתאגדות מסלול העשרה מעשי: אחת לחודש יוצאו הסטודנטים לסיור תעשייתי מלא באתרי ליבה – תחנות כוח קונבנציונליות ופוטו-וולטאיות, אתרי הולכה וחלוקה, מפעלי ייצור ויבוא ציוד חשמל מתקדם, מרכזי בקרה ועוד. "זה מודל שמחבר בין אקדמיה לתעשייה, בדומה למה שכבר נעשה ברפואה לפני 50 שנה", מסביר קויפמן. "שנת סטאז' מובנית ושנתיים התמחות בתעשייה בונות מהנדס צעיר עם ניסיון אמיתי. כך מקצרים את תקופת החניכה והכנת עתודה הנדסית למשק".
ודבר נוסף חשוב שצריכים לדעת: מהנדס חשמל מורשה ומנוסה מבוקש מאוד במשק, הוא יכול לעבוד עד גיל 70 לפחות ולהרוויח לא פחות מעובד הייטק
ההתאגדות: בית מקצועי אחד לכל התחומים
התאגדות מהנדסי החשמל, האלקטרוניקה והאנרגיה בישראל, שנוסדה ב-2002, היא עמותה רשומה המאגדת כיום כ-6,000 חברים, בהם כ-170 בעלי תואר שלישי וכ-250 סטודנטים. ההתאגדות פועלת בישראל ובחו"ל, והיא חברה בארגון הגג האירופי EUREL, המייצג יותר מ-100 אלף מהנדסים ברחבי אירופה. בשנים 2025-2024 כיהן קויפמן כנשיא הארגון האירופי, הישג ישראלי משמעותי בזירה הבינלאומית. בנוסף, ההתאגדות חברה גם בארגון האמריקאי הבינלאומי ASHRAE, העוסק בתחומי מיזוג אוויר, אנרגיה מתחדשת ויעילות אנרגטית.
ההתאגדות מחולקת ל-12 חוגים ו-24 פורומים מקצועיים, ומקיימת מדי שנה יותר מ-100 פעילויות: ימי עיון ולמידה, קורסים וכנסים. גולת הכותרת היא כנס החשמל והאנרגיה השנתי באילת, שנערך בחודש שעבר זו הפעם ה-24. "זה אחד הכנסים הגדולים בתחום ההנדסה המתקיים בארץ", אומר קויפמן. "השנה השתתפו בו כ-2,400 מהנדסים, מדענים ובעלי מקצוע, הכינוס כלל כ-200 הרצאות מקצועיות, אשר התקיימו ב-45 מושבי מליאה ומושבים מקבילים. בכנס הוצגה אחת התערוכות המקצועיות החשובות בה לקחו חלק יותר מ-80 חברות המובילות בארץ ובחו"ל.
החלק האהוב עליו ביותר בכנס, מודה קויפמן, הוא לאו דווקא בהרצאות או במושבים, אלא בשורות הראשונות של הקהל. "אנחנו מביאים לכנס מדי שנה, על חשבון ההתאגדות, יותר מ-100 סטודנטים להנדסה מכל הארץ", הוא מספר. "אנחנו מממנים להם מלון והסעות ומאפשרים להם כניסה לכל ההרצאות. כי אנחנו מאמינים שחיבור אמיתי בין דור המייסדים לדור הצעיר הוא הבסיס לעתיד המקצוע. אני לא מכיר ארגון אחר בארץ שעושה דבר כזה בהיקף כה גדול".
קויפמן מדגיש כי השקת התוכנית להכנת עתודה הנדסית למשק היא רק צעד ראשון ממהלך רחב בהרבה. הפתרון, הוא אומר, חייב להיות מערכתי – שילוב של חקיקה, חינוך והסברה. "צריך להחזיר את הכבוד למקצוע ההנדסה. צריך להסביר לדור הצעיר שכמו שהרופאים מצילים חיים, המהנדסים בונים את המדינה. בלי מהנדסי חשמל ואנרגיה, אין תעשייה, אין ביטחון, אין חיים מודרניים. אם לא נכשיר את הדור הבא בזמן, נמצא את עצמנו בעוד עשר שנים עם משק שלא יודע איך להאיר את עצמו".
בשיתוף התאגדות מהנדסי חשמל, אלקטרוניקה ואנרגיה בישראל
