השיחה עם עמנואל מרינקו, יו"ר התאגדות מהנדסי החשמל, האלקטרוניקה והאנרגיה בישראל, מתקיימת יומיים לאחר נעילת הכנס השנתי של ההתאגדות באילת, וזה מזכיר לו איך הכל התחיל בקטן ובצניעות: "הכנס הראשון נערך לפני כ-24 שנה בים המלח בהשתתפות כ-280 מהנדסים. היו בו כמה הרצאות מקצועיות ובעיקר הרבה חזון. בכנס האחרון, שננעל זה עתה, השתתפו כ-2,400 מהנדסים, מדענים ואנשי תעשייה, מישראל ומחו"ל. הם מילאו אולמות, שמעו הרצאות ונהנו מתערוכה וממרחבי נטוורקינג להחלפת דעות וליצירת חיבורים עסקיים".
מרינקו חובש שני כובעים, המשלימים זה את זה. בנוסף לתפקידו הציבורי כיו"ר ההתאגדות, הוא משמש גם יו"ר חברת יאני הנדסת חשמל, מהגדולות בישראל בתחומה. את ענף החשמל הוא נושם מבפנים במשך עשורים. על צעדי הענק שעשתה ההתאגדות מאז הוקמה ב-2002, הוא אומר: "ההתאגדות יצאה לדרך כתא קטן במסגרת ארגון המהנדסים העצמאים. במהלך השנים היא התנתקה מארגונים אחרים, הפכה לגוף מקצועי עצמאי, והתרחבה מהנדסת חשמל בלבד גם לתחומי מיזוג אוויר ואנרגיה, תוך שמירה על זהות מקצועית שאינה פוליטית. החשמל עדיין מהווה את הליבה שלה, אבל היא משקפת היום את כל קשת המומחים בתשתיות האנרגיה של ישראל. היא בית מקצועי, שבו נולדים ידע, שותפויות ומנהיגות".
האתגרים בעידן האנרגיות המתחדשות
בעידן הנוכחי המתאפיין במעבר לאנרגיות מתחדשות יש להתאגדות תרומה משמעותית. "התפקיד המרכזי של ההתאגדות הוא יצירת ידע, מודעות וחיבורים מקצועיים. אנחנו אמנם לא הגוף שמפתח את הטכנולוגיות או שמיישם אותן, אבל אנחנו כן הגוף שמניע את השיח המקצועי ומפיץ ידע חשוב", אומר מרינקו. "ההתאגדות מקיימת שורה של ערבי עיון והרצאות, רובם בזום, כדי לאפשר השתתפות רחבה, והם מושכים אליהם בכל פעם יותר מ-100 אנשי מקצוע. אנחנו מביאים מומחים, מציגים חידושים ומדברים בגלוי על אתגרי מערכת החשמל, על השילוב של אנרגיות מתחדשות במערכת ועל הפערים שעדיין קיימים. ככל שהמודעות גדלה, כך גם גופים גדולים, כמו חברת החשמל ונוגה, מרחיבים את העשייה בשטח".
מרינקו מוסיף כי ההתאגדות הפכה שחקן מוכר ומרכזי גם עבור גופים ממשלתיים ובינלאומיים: "כשיש בדיקות מקדמיות לפרויקטים בתחום האנרגיה הסולארית, הרוח או פתרונות אגירה, פעמים רבות פונים אלינו. לא כדי שאנחנו נבצע את העבודה, אלא כדי שנפנה את הגופים לאנשי מקצוע המתאימים ביותר. אנחנו נותנים את הבמה, מחברים את הגורמים, ומוודאים שהמומחים הנכונים מגיעים למקום הנכון".
לאיזה כיוון, לדעתך, הולך משק החשמל בישראל?
"המערכת הולכת ומתפתחת לכיוון אנרגיה ירוקה, אבל השילוב עם אנרגיה קונבנציונלית יישאר חיוני. הגידול באנרגיות מתחדשות, ובעיקר במערכות PV, מביא איתו אתגרים אינהרנטיים של תנודתיות: אנרגיית שמש תלויה במזג האוויר. יש מצבים שבהם התחזית מבטיחה שמש, אבל בפועל יש עננות או ערפל. התוצאה היא ייצור נמוך מהצפוי, ולכן צריך שתהיה רשת קונבנציונלית שמספקת גיבוי".
אחד האתגרים, אומר מרינקו, הוא כלכלי: "תחנות קונבנציונליות שמופעלות רק לפרקי זמן קצרים אינן מצליחות להחזיר את ההשקעה. ליזמים לא יהיה כדאי לבנות תחנות כאלה בלי תמיכה. המדינה מבינה את זה, ולכן היא קבעה מנגנון תעריף זמינות, כך שגם אם התחנה לא מייצרת בפועל, היא מקבלת תשלום על זמינות, וזה מאפשר להחזיק אנרגיה קונבנציונלית לצד אנרגיה ירוקה".
לדבריו, המדינה נקטה לאורך השנים צעדים משמעותיים להאיץ את המעבר לאנרגיות מתחדשות. "אני זוכר תקופות שבהן המדינה נתנה תעריף של 2.04 שקלים לקוט"ש עבור PV, משהו לא הגיוני ביחס לתעריף הרגיל, אבל זה היה מנוע חיוני לפיתוח השוק. היום כבר אין צורך בכך. אנרגיית PV היא כבר כלכלית, יש תחרות על תעריפים, והמערכת ממשיכה להתייעל. בגדול, אנחנו הולכים לעולם שבו האנרגיה הירוקה תגדל משמעותית, והצורך בסבסוד יילך וייעלם. שילוב נכון בין ייצור מתחדש לגיבוי קונבנציונלי הוא המפתח ליציבות משק החשמל".
מהחשמול ועד דאטה סנטרים
מעבר לתפקידו הציבורי, מרינקו מכהן כבר שנים רבות כיו"ר חברת יאני הנדסת חשמל. החברה, שנוסדה בשנת 1956 על ידי שני מהנדסים בכירים, אברהם ילון ז"ל ויזהר ניסנבאום ז"ל, נחשבת מאז הקמתה לאחת החברות שנושאות על כתפיה חלק משמעותי בהתפתחות תשתיות החשמל בישראל. מנהלים אותה כיום: היו"ר עמנואל מרינקו; המנכ"ל אמנון שוסטק; מיכאל רוטניצקי, מנהל סניף ת"א וראש תחום תחנות כח; קובי פרץ, מנהל סניף חיפה וראש תחום תחמ"שים והגנות; סשה זינגר, מנהל סניף ב"ש; ודרי ילון. מרינקו, היה בעבר גם מנכ"ל החברה ומשמש עד היום היו"ר שלה. החברה מונה כיום כ-80 עובדים, מתוכם יותר מ-20 הם מהנדסים רשומים.
על פעילותה הענפה של החברה, מרחיב מרינקו: "במהלך כמעט שבעה עשורים תכננה יאני כ-10,000 פרויקטים בארץ ובחו"ל, בהם פרויקטים מהגדולים והמורכבים שהוקמו בישראל: חשמול רכבת ישראל והרכבות הקלות, תחנות כוח בהיקפים של מאות מגה וואט, כולל תכנון מערכות מורכבות, עשרות מפעלי תעשייה כבדה, בהם תעשיות כימיות, מתכת, טקסטיל, מפעלי דלק ומפעלי אלקטרוניקה, מפעלי אלקטרוליזה – תחום שנחשב לידע ייחודי של החברה, שנצבר עוד משנות ה-50, יותר מ-20 חוות שרתים (דאטה סנטרים), כולל מהגדולים בישראל, מתקני מקורות – פרויקט לאומי של שדרוג תחנות השאיבה ומרכזי הבקרה מספיר דרך צלמון ועד אזור המרכז, פרויקטים ביטחוניים עבור גופים מובילים (כמו אלתא ותעשייה אווירית), חלקם חסויים, פרויקטים של שדות סולאריים וטורבינות רוח במסגרת מעבר לאנרגיות מתחדשות, תכנון חשמל למרכזים רפואיים ולבתי חולים ותכנון מערכות החשמל בנתב"ג, כולל טרמינל קרקעי חדש".
אין זה סוד שתחום החשמל בישראל סובל ממחסור משווע במהנדסים. לכן, אחת המשימות החשובות שיאני לקחה על עצמה היא הכשרת מהנדסי העתיד והעברת ידע מקצועי בין-דורי. "אנחנו, ביאני, רואים בהכשרת מהנדסים צעירים משימה לאומית", אומר מרינקו. "כל מהנדס חדש שמגיע לחברה מוצמד למהנדס בכיר שמלווה אותו, מבצע איתו ביקורים באתרי הפרויקטים, עובר איתו על תוכניות קיימות ומבצע תהליך מנטורינג מלא, עד שהוא הופך למהנדס עצמאי בעל ניסיון ממשי. רבים מבכירי החברה כיום החלו את דרכם כמתמחים צעירים ביאני. המטרה שלנו היא לשמור את הידע המקצועי בישראל, לגדל דור חדש של מהנדסים מצוינים ולהמשיך להוביל את תכנון התשתיות הקריטיות של מדינת ישראל גם ב-50 השנים הבאות".
משימה לאומית: יותר מהנדסי זרם חזק
כשמרינקו מתבקש לתאר במשפט אחד את גולת הכותרת של עשיית ההתאגדות, הוא משיב: "המשימה המרכזית שלנו היום היא לחזק את המודעות למקצוע, לעודד לימודי הנדסת זרם חזק ולהבטיח הכשרה איכותית לדור הבא".
לדבריו, אחד האתגרים הגדולים בתחום הוא המחסור במהנדסים, בשל הבחירה של סטודנטים רבים לפנות לעולם ההייטק, שם השכר הראשוני גבוה יותר. כאן נכנסת ההתאגדות לתמונה. "אנחנו מציגים לסטודנטים ולמהנדסים הצעירים את ההיבטים היפים והמרתקים בהנדסת חשמל", הוא אומר. "אנחנו מראים שאפשר לשלב הייטק גם בתוך תחום החשמל, ושזה מקצוע שממשיך לצמוח. בהייטק, אחרי גיל מסוים קשה יותר למצוא עבודה אם לא הגעת לתפקידי ניהול. אצל מהנדסי זרם חזק, זה הפוך: ככל שאתה צובר ידע וניסיון, הערך שלך רק עולה".
אחת התרומות המרכזיות של ההתאגדות היא קידום מודל הכשרה סדור. "פעם היה כמעט בלתי אפשרי לקבל הכשרה מעשית טובה", הוא אומר. "היום זה השתנה. בזכות ההתאגדות, הנושא הפך למרכזי. מהנדסים צעירים מקבלים ליווי, ידע מעשי, אפשרות להתפתח ולהתקדם לרישיון מהנדס ולדרגת מהנדס בכיר. זו פריצת דרך. בסוף, מה הכי חשוב? שתקום בבוקר ותגיד: אני הולך לעבודה בכיף. שיש עניין, שיש למידה, שיש סיפוק. זה מה שההתאגדות מנסה לייצר – מקצוע שמושך, בונה ומחזיק את דור המהנדסים הבא".
בעיני מרינקו, כוחה של ההתאגדות הוא לא רק בהיסטוריה שלה, אלא במנועי הצמיחה שהיא מטפחת: חיבור בין דורות של מהנדסים, שימור ידע מקצועי, עידוד מחקר ופיתוח והפיכת ישראל לשחקן משמעותי בשוק האנרגיה המודרני. "המשימה שלנו פשוטה", הוא מסכם. "לשמור על הענף חי, רלוונטי ומתקדם, ולדאוג שהדור הבא יקבל את כל הכלים להוביל אותו קדימה".
בשיתוף התאגדות מהנדסי חשמל, אלקטרוניקה ואנרגיה בישראל
