לפני כשבועיים, ב-9.7, קיים איגוד החברות הציבוריות את הוועידה הכלכלית השנתית שלו תחת הכותרת: "הדרכים ליצירת ערך בשוק ההון במזרח תיכון חדש", בהשתתפות מאות רבות של אנשי שוק ההון. אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, מסכם: "סיימנו עוד כנס מוצלח שעסק בשילוב שבין פוליטיקה, ביטחון וכלכלה. בסופו של יום, מדובר בכלים שלובים והכל תלוי האחד בשני. לכן גם הדאגה שלנו היא מהגידול בתקציב הביטחון וההשלכות שלו לטווח הארוך על תקציב המדינה, הצמיחה והכלכלה".
ובכל זאת אתה מפגין אופטימיות מסוימת.
"נכון, אנחנו רואים עליות במדדים בבורסה, ושוק ההנפקות החדשות מתחיל להתעורר אט אט. בגדול זה נראה שהשוק מתרגם את המציאות כך שאנחנו נמצאים לקראת סיום המלחמה בעזה, אני מקווה שזה נכון ולא נתבדה, אבל שוק ההון אכן מצפה לסיום המלחמה. בסך הכל חשוב לציין שהבורסה הישראלית מפגינה יציבות וחסינות יוצאת דופן לנוכח האתגרים שאנו עומדים בפניהם, אך עדיין נדרש לצאת מהקיפאון בנושא גיוס חברות חדשות והנפקות חדשות. חייבים להזרים דם חדש לבורסה. עמודי התווך של הבורסה כמעט ולא נפגעו: חברות הנדל"ן עובדות יפה, החברות הביטחוניות פורחות, הבנקים וחברות הביטוח שומרים על יציבות, אז כל אלה שומרים על יציבות הבורסה, אך עדיין יש מה לשפר מבחינת הנפקות של חברות הייטק, והנפקות חדשות".
ענף ההייטק הוא "מנוע צמיחה" מרכזי לכלכלת ישראל, ולמרות זאת - בשנת 2025, לפחות עד כה, לא נרשמו בכלל הנפקות של חברות הייטק בבורסה בתל אביב. איך אפשר לשנות את המגמה?
"זה נכון, ולצערי אין מספיק חברות הייטק ישראליות בוגרות שמונפקות כאן. הסיבה לכך מורכבת: בבורסה בת"א עיקר ההשקעות מגיע מהגופים המוסדיים. בגלל עודף רגולציה בישראל, גופים אלה אולצו להתמזג ולהפוך לגדולים (כדי שיוכלו לממן את דרישות הרגולציה). כתוצאה מכך השקעות בהייטק ישראלי, בעיקר בשלבים המוקדמים (כלומר – חברות קטנות), קטנות מדי עבורם ואינן אטרקטיביות. מנגד, הבורסות הבינלאומיות מציעות נזילות גבוהה בהרבה (גם בחברות הייטק צעירות), חשיפה רחבה למשקיעים גלובליים, הערכות שווי אטרקטיביות יותר - ובעיקר, תשתית משוכללת יותר ליזמים שמבקשים לצמוח מהר. המציאות הזו מאלצת את החברות לבחור בין ישראל לבין ניו-יורק או לונדון, ובמקרים רבים - ישראל מפסידה. מן העבר השני, עומדים הגופים המוסדיים, שאמורים להיות עוגן מימון משמעותי. למרות מאמצים ממשלתיים, בשנת 2024 השקיעו המוסדיים בישראל רק 83 מיליון דולר ב-29 סבבים בחברות הייטק - ירידה של 55% לעומת 2023. מדובר בנתון מדאיג".
"לכן, אם נרצה להפוך את הבורסה בתל אביב לאופציה מועדפת, יש להציע סל תמריצים הכולל הקלות רגולטוריות ייעודיות לחברות טכנולוגיה, הטבות מס רלוונטיות, תוכניות ליווי והכשרה לקראת גיוס כסף מהציבור ועוד. בנוסף, נכון יהיה להקים קרנות השקעה ייעודיות עם חלוקת סיכון, כך שלא כל הנטל ייפול על המשקיעים. מדינת ישראל צריכה גם לעודד מסלולים ייעודיים בתוך קרנות הפנסיה, ולהבטיח תשתית ניתוח והערכת סיכונים איכותית עבור חברות טכנולוגיה. ניסיון העבר מוכיח שרשתות ביטחון הניתנות לגופים המוסדיים מסייעות בשלב ההחלטה - ולא נדרשות למימוש בסוף התהליך. כך, שאין מדובר בהכבדה תקציבית אלא בפתרון כשל שוק הנובע ממבנה השוק הנוכחי.בכל מקרה, זו זירה שאסור להזניח. אני מאמין שחיזוק מעמד הבורסה הישראלית כיעד טבעי להנפקות הייטק הוא אינטרס כלכלי - וגם לאומי - מהמעלה הראשונה. זהו כלי לשמירה על ההון האנושי, הכלכלי והערכי של המדינה. ישראל יכולה - וצריכה - להפוך למרכז השקעה טכנולוגי מוביל, לא רק בחדשנות אלא גם בבעלות ובהשפעה".
להתמקד בנתונים שמעניינים את המשקיעים
מעבר להשלכות המלחמה, האיגוד עוסק במגוון נושאים העומדים בראש מעייניהן של החברות הציבוריות. פלטו מרחיב ומסביר לגביהם: "הנושא הראשון שבטיפולנו הוא הרפורמה במערך הדיווחי של החברות הציבוריות. הוקמה ועדה בנושא על ידי הרשות לניירות ערך, בראשה עומד פרופ' אסף חמדני, ואנחנו הקמנו ועדה מטעם האיגוד, שם הגשנו הצעה לרפורמה מקיפה בכל מערך הדיווחים של החברות הציבוריים, גם בדיווחים התקופתיים וגם במיידיים. המטרה היא לקצר את הדיווח כדי שהחברות יפסיקו להגיש ספרים בני 500 עמודים ויתמקדו בנתונים החשובים שבאמת מעניינים את המשקיעים. הגשנו את השגותינו והמלצותינו בנושא לוועדה".
"הנושא השני הוא הקלות לחברות ציבוריות בתחום ניירות ערך מסחריים. עד היום ניתן היה להנפיק אותם רק לשנה, ומטרת ההקלה היא כך שאפשר יהיה להאריך אותם מדי שנה עד לחמש שנים, במקום להנפיק מחדש מדי שנה את אותו נייר ערך. זה יכול לחסוך בירוקרטיה וכספים רבים".
"נושא שלישי הוא הקלות באנליזות של חברות – לאפשר לגופים נוספים מפוקחים לבצע אנליזות במימון החברות. זה יכול לעודד משקיעים נוספים להיכנס לבורסה, מכיוון שלא על כל החברות עושים אנליזות ולמשקיעים חסר מידע. כיום עורכים אנליזות על 50-60 החברות הגדולות, ויש עוד מאות חברות שאין עליהן מידע מחברות רציניות. המטרה היא לפתוח ערוץ נוסף שהחברה תוכל להזמין אנליזה על חשבונה, אך רק מגופים מפוקחים".
"בנוסף לכל אלה, האיגוד ממשיך בסיוע לחברות הציבוריות בנושא תביעות נגזרות של אובר רולינג, אנחנו ממשיכים ללוות את החברות ולנסות לשנות את החקיקה בנושא. עצרנו ניסיון של רשות המיסים להחיל את חוק הרווחים הכלואים על חברות שמנפיקות רק אג"ח. הקמנו את פורום הנדל"ן, פורום המורכב ממנכ"לים ויו"רים של חברות בענף חשוב בבורסה, אליו משתייכות למעלה מ-100 חברות נדל"ן מהמובילות בישראל. הפורום ירכז את מיטב המוחות בתחום והוא יפעל להקטנת בירוקרטיה והסרת חסמים העוצרים את השוק. פעלנו רבות בכל הקשור לתיקון 38 לחוק החברות הציבוריות בנוגע לחברות ללא גרעין שליטה, הענקנו את אות קש"ת לקידום שוויון מגדרי בחברות ציבוריות, ואנחנו ממשיכים לקדם מגוון נושאים נוספים".
בנוגע להחלת חוק הרווחים הכלואים על חברות אג"ח – ראינו את הדיון שנערך לאחרונה בנושא בוועדת הכספים בכנסת. תוכל להרחיב בנושא?
"בבורסה קיים מסלול לגיוס אג"ח מהציבור על ידי חברות, ללא צורך בהנפקת מניות. חברות אלה נקראות תאגידים מדווחים או חברות אג"ח. מדובר במסלול שמגביר את התחרות במשק, מביא להפחתת עלויות ולהפחתת מחירים. בראייתי, זהו אינטרס עליון של המדינה לשמר את המסלול הזה, במיוחד בימים אלה. והנה באה רשות המיסים, ומנסה לחסל את הכלי הזה, על ידי כך שאומרים שחברת אג"ח ציבורית שמגייסת חוב מהציבור נכנסת להגדרה של חברה שאין לציבור ענין ממשי בה. אג"ח ציבורי - ואין לציבור עניין ממשי בה... זה הרי אבסורד. יש לציבור ענין ממשי שהחברה הזאת לא תחלק דיבידנדים עד שיוחזר מלוא החוב. זה גם בא לידי ביטוי בשטרי הנאמנות שמכניסים לשם מגבלות על חלוקת דיבידנדים ובחלק מהמקרים גם איסור על חלוקת דיבידנדים. זה גם האינטרס של רשות ני"ע כמגינה על המשקיעים. בדיון בוועדת הכספים, וגם בבמות נוספות קודם לכן, ביקשתי לגנוז את כוונת רשות המיסים להחיל את החוק על חברות האג"ח הציבוריות, ואני מברך על כך שחברי ועדת הכספים קיבלו את עמדתנו והורו לנציגי רשות המיסים להביא לאישור בוועדה את חוק הרווחים הכלואים בחברות האג"ח הציבוריות".
אי אפשר להילחם נגד חוקי הכלכלה
הרבה מהחברות הציבוריות מותקפות על רקע האינפלציה ויוקר המחייה. מה דעתך?
"אינפלציה נוצרת מעודף ביקוש. אי אפשר להילחם נגד חוקי הכלכלה, יש ביקוש במשק הישראלי שנובע מהגירעונות של הממשלה והזרמות הכספים של הממשלה, וזה יוצר עודפי ביקוש במשק, המתורגמים לעליות מחירים. זהו כלל יסוד בכלכלה. אף חברה לא הייתה מעלה מחירים אם כתוצאה מכך המכירות היו יורדות. החברות מחויבות להשאת רווחים לטובת בעלי המניות שלהן. ראינו חברות מזון שהעלינו מחירים מספר פעמים אך הרווחיות הגולמית שלהן ירדה, בגלל שההוצאות עלו על ההכנסות. לכן הטענה הזו היא פופוליסטית. חלק גדול מעליות המחירים הן בגלל הממשלה שמייקרת את הארנונה והמיסים ואז ליצרנים אין ברירה אלא להעלות מחירים, והציבור משלם".
לסיכום, מהו המסר שלך למנהלי ויו"רי החברות הציבוריות לקראת החצי השני של השנה?
"בסוף יהיה טוב. אנחנו נתגבר על כל המכשולים, ונפרח ונצמח. אני אופטימי, כי בסוף המלחמה בצורה כזו או אחרת, תסתיים, החטופים יהיו חייבים לחזור, ואני מקווה יחד עם אחרים להאיץ את הפעילות במשק וגם בבורסה בת"א. כך שבסוף נזכה לראות קפיצת התאוששות".
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
