הנה ההנחיות לעבודת הגמר בתוכנית המהפכה המתקיימת במכללה האקדמית בית ברל בהובלת יעקב הכט ואריק מנדלבאום: "אתם מתבקשים לכתוב עבודה על חדשנות בתחום אותו אתם מעוניינים לחקור, השתמשו בחומרים מ-ChatGTP מגוגל, מהאינטרנט ומכל מקור אחר. אנא סמנו את המקורות עליהם הסתמכתם, והוסיפו במספר משפטים מהי התרומה הייחודית שלכם למידע שצברתם. העבודה תוערך על ידי היכולת לשלב בין מקורות, וכמובן התרומה האישית שלכם לנושא".
עולם ההשכלה כולו נפעם מהחידושים של החודשים האחרונים. יותר ויותר מחנכים מבינים כי העתיד כבר כאן. רצף של אירועים: מגפת הקורונה והשינויים שבאו בעקבותיה, מהפכת מקורות הידע, תהליכי שינוי חברתיים ופוליטיים חסרי תקדים - כל אלו מטלטלים את עולם ההוראה והלמידה. כמעט כל מה שהיה מובן ומקובל עד לראשית המאה הנוכחית שנוי היום במחלוקת.
השאלה אם שינויים אלו מיטיבים או מקשים על עולם החינוך אינה רלוונטית משום שאין כוח שיכול להחזיר את ה"שד" אל הבקבוק. יש להיערך לקריאה מחודשת של מצב החינוך ולבחון את הדרך בה אנו משתלבים בשינויים הרוחשים סביבנו ורותמים אותם ליעדים שהצבנו לעצמנו.
להוביל מהפכה בחינוך
עולם הידע נברא מחדש. יש לו רשת של שליטים שהם ספקי מידע אינסופי. לשליטים החדשים אין ממלכה ואין גבולות. למרות שהם עדיין אינם יודעי כל, כל אחד מהם יודע הרבה יותר ממה שכל אחד ואחת מאיתנו אי פעם ידע. אין צורך לסגוד לשליטים החדשים, הם ממילא אינם מודעים למה שאנחנו חושבים עליהם, אבל אי אפשר להתעלם מהם, כי אין דבר חסר אחריות יותר מהתעלמות מידע שיכול לסייע לנו ולכוון אותנו בביטחה ליעד שבחרנו בו. יהיה זה מטופש לטעות בדרך רק משום שנדבוק במפות ונתעלם מ"וויז", או שנטעה בחישובים מורכבים משום שסירבנו להשתמש בחשבון או מחשב. המשכיל בעת הזו ידע את מגבלותיו.
חינוך היה מאז ומתמיד תלוי הקשר, וההקשר המהפכני הנוכחי מחייב אותנו להוביל מהפכה בחינוך. מהפכה שתאפשר למורים להעניק לילדים את היכולות החשובות ביותר: ללמוד בכוחות עצמם, לפקפק בכל ידע הנגיש להם, ולהיעזר באחרים (אנשים וכלים טכנולוגים).
אחד מבסיסי החינוך הישן היה הרצון להקנות מידע, אבל מידע אינו ידע. מידע הוא מקור שאנו עושים בו שימוש כדי להעשיר את יכולתנו לקבל החלטות ולנסח העדפות באורח מודע. ידע הוא הדרך שבה אנחנו חושבים על ההחלטות והעדפות שאנחנו מאמצים. לכן, המהפכה שמתבקשת בחינוך (אותה אנו מבצעים במכללה האקדמית בית ברל) מחייבת את התלמידים לחשוב על תהליכים ולאסוף מידע מכל מקור אפשרי, ואז לחשוב בכוחות עצמם, להיות ביקורתיים ולהפעיל שיפוט ערכי.
תהליך ההכנה המתבקש כולל הגדרה עצמית של המשימה. חשיבה בקבוצה על היעד האישי, הערכה מוסרית אישית וחברתית של היעדים שקבעת לעצמך ויכולת לתרגם את המידע שאספת להחלטה ברת יישום. זהו תהליך אקטיבי שאף אחד אינו יכול להסיר בו אחריות להחלטותיו. לא לחפש מידע, לא לנסות ללמוד מכל ובכל הכלים העומדים לרשות התלמיד – כולל למידת עמיתים היא חוסר אחריות.
עולם החינוך החדש של מורים לעתיד, כמו גם של התלמידים של היום ומחר, חייב להיות רלוונטי, מעניין, דינמי ובעל משמעות ללומד. אנחנו מאמינים שאנחנו מפתחים את הכלים הללו כאן ועכשיו כי מחר זה מאוחר מדי.
פרופ' יולי תמיר היא נשיאת המכללה האקדמית בית ברל ושרת החינוך לשעבר
