כבר עשור שהמכללה האקדמית אחוה עוסקת בפיתוח הנוירופדגוגיה, תחום חדש המשלב את מדע המוח והעצב עם פסיכולוגיה וחינוך, כשבשנה הבאה תפתח תוכנית לימודים לתואר שני, בעקבות אישור המל"ג.
המכללה, הממוקמת ליד גדרה, על קו התפר שבין צפון הנגב ודרום המרכז, מסכמת בזאת פעילות חלוצית, שהתבססה על קורסים וסדנאות, ביניהם קורסים במסגרת לימודי תואר שני במינהל החינוך ובחינוך מיוחד ובמסגרת תואר ראשון בחינוך מתמטי, בחינוך מיוחד ובהוראת אנגלית.
"פתיחת התואר השני היא מבחינתנו קפיצת מדרגה משמעותית, שתאפשר למורים ללמוד בצורה מעמיקה נוירופדגוגיה, ליישם אותה בשטח, לפתח שיטות הוראה חדשות ואפקטיביות יותר, ולנהל את היום יום בכיתה בצורה מיטבית בהתאמה לממצאי מחקרים בחקר המוח", אומרת ד"ר אתי גרובגלד, מנכ"לית המכללה וממקימי התוכנית. "מורים שילמדו את התחום יחזקו את הביטחון העצמי לגבי בחירת שיטות ההוראה שלהם ויבינו עד כמה, במרבית המקרים, הפעולות שהם נוקטים במהלך השיעורים מתאימות".
מחקר המוח לטכניקות הוראה
נוירופדגוגיה נחשב תחום צעיר יחסית, שמתפתח בעולם בעשרים השנים האחרונות ומחבר בין ממצאים מחקר המוח ובין פסיכולוגיה קוגניטיבית וחינוך. "חוקרי המוח, שמבינים כיצד מתרחשים למידה או זיכרון במוח, אינם מכירים את השדה החינוכי ולא התנסו אף פעם בהוראה בכיתה. כך גם מורים אינם מכירים את תחום חקר המוח, והנוירופדגוגיה מנסה להוות גשר ולהביא ממצאים מחזית מדע חקר המוח וליישמם במערכת החינוך בצורה מיטבית", מסבירה ד"ר גרובגלד. "ההנחה שלנו היא שאם המורים יבינו כיצד פועל המוח, כיצד מתרחשים למידה וזיכרון ולדוגמה, מה השפעת השינה והתהליכים הרגשיים על הלמידה, הם יוכלו לפתח טכניקות הוראה טובות יותר לטובת התלמידים, לטובת הישגיהם, האווירה בכיתה ועוד".
היום, לאחר עשור, אפשר לדבר כבר על נוירופדגוגיה דיסציפלינרית, כלומר על עקרונות בתחום שיתאימו לכל מורה שרוצה להבין כיצד לאפשר למידה טובה. לדוגמה, מורה בכיתה א' שתכיר את התהליכים המתרחשים במוח במהלך רכישת קריאה, או מורה למתמטיקה שתבין מה קורה במוח בזמן שתלמיד עוסק בפתרון בעיות כמותיות או בפתרון תרגיל בשברים. כך גם בלימודי שפה, בחינוך מיוחד או בהבנת לקויות למידה.
"אנו מאמינים כי יצירה מיטבית של ידע נוירופדגוגי מחייבת שיח הדדי בין כל השותפים ליצירתו - מומחים מתחום חקר המוח, פסיכולוגים ואנשי חינוך. רק הדיאלוג בין מומחים משלושת התחומים הוא שמייצר פדגוגיה מיטיבית. "בצוות שלנו יש בעלי דוקטורט בחקר המוח שפנו לעבודה חינוכית, כפי שאני בעלת דוקטורט בביוכימיה הגעתי ללמד את התחום שלי במכללה. ביחד אנחנו בודקים שהידע המוחי והידע בפסיכולוגיה תואמים למה שאנו ואנשי החינוך מכירים מהשדה החינוכי. העבודה המושכלת בצוות יוצרת דברים נפלאים".
אילו כלים מעניקה הנוירופדגוגיה למורים?
"בעבר טענו שקוגניציה ורגש הם שני דברים נפרדים אבל היום יודעים שהם משולבים. כשתלמיד חושש ממורה למתמטיקה, הוא חסום ולא יכול ללמוד. אם מורה יבין שכדי ללמוד מתמטיקה צריך אווירה טובה וסביבה נעימה, זה ישנה את מהות ההוראה והלמידה. כדי שזיכרון ותהליכי למידה ייצרו קשרים בין תאי העצב ויישמרו, ידע חדש חייב להתחבר לידע קודם. אם נחזור ונתרגל, הקשרים שנוצרו בין תאי העצב יתחזקו ויישמרו. זהו עיקרון של Use it or Lose it. חשוב כמובן כיצד יוצרים את החזרות ואילו אזורים מפעילים במוח".
ממצאי חקר המוח מראים שלוקח זמן לקשרים בין תאי העצב להיווצר, ולכן כדאי לרווח את הלמידה. "מומלץ לא ללמוד שעתיים ברצף אותו חומר אלא לעשות הפסקה ואז לחזור לחומר. מכאן נוצר המושג 'לישון על החומר'. המוח מסנן במהלך השינה חומר שהוא מגדיר כלא חשוב, ומחזק דברים חשובים, המוח צריך את הזמן כדי לבסס ולחזק את הקשרים". אם כבר הזכרנו שינה אז כדאי לדעת שמלטונין (הורמון השינה) משתחרר בגיל הנעורים בשעות מאוחרות יותר בלילה מאשר אצל ילדים צעירים ולכן בני נוער ערים עד שעות מאוחרות. לקיים שיעורים בשעה מוקדמת בבוקר (שעת אפס) זה רעיון לא חכם, עדיף להתחיל ללמוד בשעה מאוחרת יותר בבוקר. זה פשוט עניין של ביולוגיה!
כשמורה ער לתהליכים המתרחשים במוח ולומד את העקרונות, הוא יידע להפוך אותם למערך שיעור שיתאים לתלמידים. בסופו של דבר, טוענת ד"ר גרובגלד, כיתה היא לא מעבדה לחקר מוח אלא החיים עצמם, עם מגוון תלמידים ואתגרים. "אחד מגיע רעב ולא פנוי למידה, ולשני מציק משהו אחר. המורה הוא שיידע כיצד להפעיל בכיתה את העקרונות הנוירופדגוגיים שלמד ויבדוק מה עובד".
איזו חדשנות קיימת במודלים של ההוראה במכללה?
"הידע החדשני נגיש היום, כמו גם ההוראה החדשנית של המורה, שלמד על המוח וכעת יכול להעביר ידע דרך שיר היפ הופ, התנסות פעילה, מעבדה וירטואלית או חדר סימולציה. ההוראה במכללה מתקיימת במרחבי הוראה חדשניים ולא רק בכיתות סטנדרטיות, וכך מורים יכולים למצוא את הדרכים ואת הסביבה הלימודית המתאימה. אנו מנגישים להם את סביבות ההוראה והלמידה בצורה חדשנית, יזמית ופעילה".
מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית
במכללה האקדמית אחוה לומדים 3,000 סטודנטים באופן סדיר ו-2,000 נוספים במכינות ובלימודי המשך. המכללה מגוונת בתחומי הלימוד שלה, מחינוך ו-BA רב תחומי ועד פסיכולוגיה ומדעי החיים, דרך הפרעות בתקשורת ומדעי המחשב ומערכות מידע. "חשוב לנו שהבוגרים שלנו ייצאו עם ידע לחיים ויוכלו לעבוד במגוון מקצועות, לכן גם בלימודים רב תחומיים נשלב לימודי משאבי אנוש", מסבירה ד"ר גרובגלד. במכללה רואים חשיבות במובילות חברתית ובהנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה מגוונת, שהיא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית – החל מתלמידי יישובים עירוניים ומושבים ועד ערי הפריפריה. חילונים, דתיים, חרדים וערבים זוכים למעטפת, דחיפה והכוונה גם להמשך לימודים לתואר השני, "נושאים שאינם טריוויאליים, במיוחד למי שהוא דור ראשון להשכלה גבוהה", היא מדגישה.
ד"ר גרובגלד הגיעה למכללה לאחר דוקטורט בביו כימיה, שבדק באמצעות NMR ו-MRI השפעה של תרופות כימותרפיות על תאי סרטן. עם השנים עקבה אחר התפתחות חקר המוח באמצעות מכשיר ה-fMRI והפוטנציאל שלהם לתחום החינוך. בהיותה רקטור המכללה, פנה אליה פרופ' יצחק פרידמן, ראש התוכנית לתואר שני במנהל מערכות חינוך, וביקש ממנה לפתח את התחום החדשני הזה במכללה. ד"ר גרובגלד נענתה לאתגר, שכן יישום ופיתוח התחום תואם לחוזקות האקדמיים של המכללה שבה מחלקה לפסיכולוגיה, מחלקה למדעי החיים ובי"ס לחינוך. כעשור אחרי הוביל פרופ' פרידמן את כתיבת התוכנית לתואר שני בנוירופדגוגיה שאושרה כעת. "לחברי הסגל ולי יש ניסיון של 20-10 שנים במכללות, אנחנו מכירים את מערכת החינוך וגם את המחקר המדעי בתחומים הרלוונטיים לנוירופדגויה, ולכן יכולים להוות את הגשר ביניהם".
בשיתוף מכללת אחוה
