מה גורם לנער לעזוב את חבריו, ובמקום ללמוד בכיתה עם מושבניקים וקיבוצניקים כמוהו, שחוזרים הביתה מדי יום, הוא בוחר להירשם לפנימייה ולבית ספר גדול בירושלים, לגור בחדר אחד עם חברים חדשים לספסל הלימודים ולחזור הביתה אחת לשבועיים? "בעיקר עניין ואתגר ברמה הלימודית והחברתית, קצת לצאת מהבועה", אומר רועי דרור, היום ראש צוות ממשל באגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה, שבתקופת נערותו גדל והתחנך בפנימיית ובתיכון בויאר. רועי, אז קיבוצניק ממצפה שלם בצפון ים המלח זכה באינטראקציה אינטנסיבית למדי עם חברים בני גילו מקשת החברה הישראלית, דבר שלא היה זוכה לו במסלול המקורי: "הלימודים דרשו ממני יותר, ואני זוקף זאת לחיוב לבית הספר. הפנימייה הכינה אותי היטב לצבא ולהיותי אדם בוגר, חיברה אותי לחברה הישראלית ותרמה לפיתוח האישי שלי". כשסיים את לימודיו בפנימייה, התגייס לשירות בצה"ל כתומך לחימה בסיירת מטכ"ל, יצא לקורס קצינים ושימש כקצין ביחידת מודיעין. לאחר הצבא נרשם ללימודי תואר ראשון בתוכנית למצטיינים בשירות המדינה באוניברסיטה העברית, ומשם נסללה דרכו למשרד ראש הממשלה, שם הוא עובד ב-11 השנים האחרונות.
הסיפור של רועי הוא אחד מתוך עשרות אלפי סיפורים של בני נוער וצעירים שפעילות האגודה לקידום החינוך שינתה את חייהם. האגודה היא ארגון חינוכי-חברתי ללא כוונת רווח, הפועל כבר כמעט 60 שנה להנחלת מצוינות לימודית וערכית כגשר וכמנוף להשתלבות בחברה הישראלית. בעזרתה מוצאים בני נוער וצעירים ממגוון מעגליה של החברה הישראלית מענה חינוכי ייחודי, המעצב ומייצר עבורם הזדמנויות למצוינות ולמיצוי ופיתוח הפוטנציאל ההשכלתי והערכי שלהם, כמו גם מובילות חברתית.
שיעור הזכאות לבגרות במוסדות החינוך של האגודה נוסק אל הרבה מעל ממוצע הזכאות הארצי, כמו גם הובלה במדדי "התמונה החינוכית" הכוללים פרמטרים דוגמת ערכים ואקלים חינוכי, אי-נשירה והתמדה, למידה ועוד. בתיכון בויאר לדוגמה, ממוצע הבגרות הוא 95% וכ-70% מבוגריו מתנדבים לשנת שירות ומכינות קדם צבאיות. בפנימיות למצוינות חינוכית ממוצע הבגרות הוא למעלה מ- 85%. "לא מדובר בניסים, אלא בהשקעה גדולה ובתביעה רציפה ובלתי מתפשרת מהנוער ללמוד ולהצליח", אומר מנכ"ל האגודה, איתן מורן. "ההצלחות האלה אינן מגיעות משום שהם 'סטארים', אלא משום שהם עובדים קשה ומלווים בצוותים חינוכיים יוצאי דופן באיכותם". בני הנוער שמגיעים ללמוד זקוקים להזדמנות המתאימה, ומקבלים במוסדות אלה מעטפת של למידה הכוללת תמיכה בשיעורי בית וצוות גדול שאינו מרפה. "אנחנו עיוורי צבעים, אדישים לסטטוס כלכלי ומתעקשים להגיע לכל חלקי האוכלוסייה. התלמידים מתחילים אצלנו כיהלומי גלם, ויחד אנו דואגים להפיק את היהלומים הכי מלוטשים", אומר מורן.
נאמנות, חדשנות ויזמות חינוכית - כמקור לגאווה
באגודה מאמינים שכל תלמיד הוא יחיד ומיוחד, והאמירה "אצלנו כולם זכאים לחינוך איכותי, וכולם שייכים", היא לא סיסמה, אלא הלכה למעשה, והם אכן מגשימים מדי יום ביומו את חזון "ארבעת השבטים" שהציג נשיא המדינה רובי ריבלין בכנס הרצליה 2015, לפיו בישראל אין עוד "שבט" אחד המהווה רוב ברור בחברה, אלא תהליך בו ארבעת ה"שבטים" המרכזיים – החילוני, הדתי-לאומי, הערבי והחרדי - השונים מהותית אלה מאלה, מתקיימים זה לצד זה.
16 מוסדות חינוך על יסודיים, בתי ספר ופנימיות, מובילים דרך חינוכית חדשה בחברה הישראלית. מודלים חינוכיים ייחודיים אלו פותחו באגודה ומאפשרים לתלמידות ולתלמידים לעצב לעצמם את עתידם ולקדם את השתלבותם בחברה הישראלית. המוסדות השונים פרוסים בירושלים, בכפר אדומים, בכפר סבא, בגבעת חביבה ובנתניה ומקיימים קשרי גומלין עם מוסדות אחרים ועם משרד החינוך, הרואה בהם מעין "חממת פיתוח". לצד זאת, יוזמת האגודה ומפתחת תכניות פדגוגיות חדשניות ומבצעת פרויקטים ארציים ובינלאומיים בתחום העלייה והקליטה.
"המוסדות שלנו הם הגאווה שלנו, יצירות שעומדות בפני עצמן", מציין מורן כשהוא מדבר על בתי הספר והפנימיות, עליהם ניתן למנות בין היתר את תיכון בויאר בירושלים, שנמנה על מוסדות החינוך המובילים בישראל; את הישיבה החרדית- תיכונית "חכמי לב" המשלבת מסלול תורני עשיר בלימודי קודש יחד עם לימודים לבגרות מלאה; את "סינדיאנה" – כפר הנוער הערבי הראשון למנהיגות צעירה; את אולפנת טליה - מסלול תיכוני ואקדמי ייחודי המשלב תואר מלא במדעי המחשב עם אולפנה לבנות דתיות מחוננות ומצטיינות מכל רחבי הארץ, את הפנימיות החינוכיות בויאר, עין כרמית ושטיינברג, המקדמות מצוינות לימודית ומימוש פוטנציאל בקרב בני נוער מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ; את ענבר-מסלול לימודים חדשני ממלכתי למנהיגות נשית לתלמידות בלבד ועוד.
בנוסף, מקדמת האגודה צעירים להשתלבות בלימודים אקדמיים (תכנית "ראויים לקידום"), תומכת בסטודנטים עולים (מעטפ"ת), מפעילה עבור בני נוער מהתפוצות את תכנית נעל"ה, מקדמת תלמידים בעלי קשיים לימודיים ("נאות למידה") למימוש המצוינות שלהם ותמיכה והכשרה בשכלול יכולות הוראה ויכולות אישיות דרך אימון וסביבת לימודים מאפשרת ומעצימה בכיתות הטרוגניות (תכנית "ניצוצות חבויים").
למידה רב-ערוצית ודיאלוג בין זהויות בחברה הישראלית
חדשנות חינוכית היא אבן יסוד באגודה, שמרעננת כל העת את המסגרות ואת התפיסות החינוכיות שלה ומובילה תהליכי חדשנות פדגוגיים במערכת החינוך. לא תמצאו במוסדות הללו תפיסות קונבנציונליות של הוראה ולמידה, כי אם שינויים יסודיים המתבטאים גם בקשרים וביחסים שבין המורה, התלמיד והידע – דרכם לומד כל אחד ותורם מיכולותיו. התלמיד נדרש להיות פעיל יותר בתהליך הלמידה ולהיות מסוגל להתייחס לידע ולמידע אותו הוא פוגש בצורה ביקורתית ויצירתית.
במסגרת תפיסת חדשנות זו פועלות תכניות לימוד ייחודיות ובלעדיות, שלוו בהכשרות עומק פדגוגיות של צוותי ההוראה, ביניהן מודל ה'תמנון' בתיכון בויאר ובית המדרש החברתי הנודד בתיכון כ.א.ן.
בתיכון בויאר משמרים מצוינות גם באמצעות התחדשות. במסגרת מודל 'התמנון' מתקיימת פדגוגיה חדשנית שהיא חלומו של כל תלמיד - למידה בינתחומית במרחב מודולרי חדשני תוך שבירת גבולות זמן, מקצוע וכיתה. "מדובר בלמידה רב ערוצית, בה חוקרים נושא דרך מפגש של כמה תֵמות יחד, וכך התלמידים מעשירים את עולמם ולומדים בדפוס הלמידה הכי מעודכן לצורכי האדם במאה ה-21. מהתלמידים נדרשות גמישות, יכולת עבודה בצוות, יכולת חקר עצמאי, יוזמה ומודעות חברתית", מסביר מורן.
ה'תמנון' מאגד תחומי דעת שונים, הנלמדים בשיטות עדכניות תוך שבירה של דרכי ההוראה המסורתיות – במרחב הלמידה, באורך השיעורים, בתפקיד התלמידים והמורים ובגודל קבוצות הלימוד. ההוראה מושתתת על ארבעה עקרונות: התבוננות על תופעה ממספר נקודות מבט לפיתוח חשיבה וראייה ביקורתית (חיבוריות, אינטגרציה); מחוללות - אין תוצאה בלי פעולה (פרואקטיביות); בחינה ובדיקה עצמית לפני הפעולה, בזמן הפעולה ואחריה (רפלקטיביות); ושיתופי פעולה שהם הבסיס ליצירה ולחדשנות (שיתופיות).
במסגרת תכנית "בית המדרש החברתי הנודד" בתיכון המשותף כ.א.ן, לומדות ופועלות במהלך כל השנה קבוצות רב-גילאיות במטרה לגרום לתלמידים לדרוש את המציאות הישראלית, להתבונן בה, להעלות שאלות על המתרחש בה, לחשוב כיצד ניתן ללמוד עליה יותר, אם דרך למידה בקבוצות של מקורות/ מאמרים העוסקים בתחום, ואם ב"נדידה": במפגש עם המציאות, ללא תיווך- דרך הרצאות של אנשים מהתחום וביקור במקומות שונים, ומתוך כך לעודד מעורבות, אכפתיות ויציאה לעשיה.
מורן: "זהו המקום הראשון בארץ שיצר יישוב מעורב של דתיים וחילוניים, ואיתו הבשורה שבית מדרש חברתי הוא לא רק לימוד של סוגיות חברתיות וערכיות, אלא קיומן במציאות. כך שוהים התלמידים עם הגרים, מעניקים סעד לחולים בבתי חולים ומבצעים פעולות נוספות המובילות לאחריות חברתית, מעורבות ויוזמה".
יצירה חינוכית ייחודית ומותאמת אישית
מוסדות האגודה פועלים מתוך זיהוי של צורך ומציאת מענה עם אימפקט חינוכי וחברתי משמעותי וממד חדשני שלא היה קודם לכן. "את מסלול 'ענבר', לנערות מכיתות ז'-י"ב, שמגלות עניין בפיתוח אישי, מעורבות חברתית ובעלות ניצוץ של מנהיגות, הקמנו לאחר שזיהינו צורך בקרב תלמידות, וכך גם את ישיבת 'חכמי לב' לחרדים, שמבקשים להגיע למיצוי יכולות מרבי בכל ההיבטים ולהשתלבות בכלכלה ובחברה הישראלית", מסביר מורן. "הקמת מוסד בשיתוף עם מנהיגי הקהילה ועבורה בצורה המדויקת ביותר, עם שילוב ייחודי של סדר יום תורני ולימודים ברמה גבוהה וממוצע בגרות של למעלה מ-85% הוא לא דבר של מה בכך". בתהליך דומה של למעלה משנה, הקימה האגודה גם בחברה הערבית את כפר הנוער הערבי הראשון למנהיגות, פרויקט ייחודי וראשוני מסוגו בישראל, המתבסס על עקרונות של מצוינות אקדמית וחברתית, תרבות וזהות ומנהיגות.
חשוב להדגיש את הייחודיות בתהליך היצירה של המוסדות החינוכיים השונים של האגודה, שבבסיסו אידיאולוגיה המבקשת להעניק מענה ייחודי, מותאם אישית ופורץ דרך לצרכיה של קהילה, בין אם מדובר בקהילה החרדית, בחברה הערבית או בחינוך הפלורליסטי. יזמות חינוכית והקמה של מוסדות חינוכיים מסוג אלו, כרוכים בלידה ארוכה הכוללת למידה של שנה ויותר ותפירה אישית של מודל מותאם לקהילה ולמגזר, כשלאלו מצטרפים מורים איכותיים הרואים בתפקידם שליחות. מורן: "אנחנו מגייסים את האנשים הטובים ביותר, ומשקיעים רבות בתהליך ההתבוננות על המורים וההכשרה שלהם בעשרות מסגרות, בין אם למנהלים ובין אם למורים, לעובדים סוציאליים ועוד. גם אנחנו, כארגון, לומדים וחוקרים ללא הפסקה כדי להשתפר ולשפר את העשייה שלנו".
כיצד אתה רואה את דמות התלמיד הבוגר?
"אנחנו מחפשים אנשים שרוצים לתרום, שיוכלו לקיים משפחה בכבוד ובעיקר שיהיו 'מענטשים'. כבוגרים ובוגרות נרצה שיהיו בעלי יכולת לחולל מציאות בכל מקום שיבחרו לעצמם, אם הם שבים לעיר הולדתם ואם הם בוחרים לנוע בעולם, עם תיאבון של למידה, תרבות ומצפון ערכי ברור. זוהי דמות הבוגר והבוגרת שכולנו שואפים אליה, ואנחנו כל הזמן במסע הזה. איננו רואים את עצמנו כמטיפים, אלא פוסעים יחד איתם בדרכם".
