בעידן שבו הכיתה של אתמול כבר אינה דומה לזו של המחר, עולם החינוך חווה קפיצת מדרגה טכנולוגית שמרחיקה הרבה מעבר למחשב, למצגת או לאתרי אינטרנט. בתוך כך מקדמת בשנים האחרונות המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע מהלך רחב היקף, שמבקש להגדיר מחדש את הדרך שבה מלמדים ולומדים.
"חוויית למידה משמעותית, החל מהגיל הרך ועד הכיתות הבוגרות, אינה יכולה להישען עוד על מודל של מורה מול כיתה בלבד, מרתק ככל שיהיה, וכחלק מהחזון הזה מוקם בימים אלה בלב הספרייה במכללה מרחב למידה דיגיטלי מהמתקדמים בישראל", מציין נשיא המכללה בארבע השנים האחרונות, פרופ' אריה רטנר. מדובר בחלל בן כמה מאות מטרים רבועים, המשלב כיתות חכמות ואולמות דיון המצוידים בטכנולוגיות מתקדמות כמו סימולטורים חדשניים, המאפשרים לסטודנטים להוראה להתנסות בדיאלוגים, בתרחישים ובמשחקי תפקידים, עוד בטרם יעמדו לראשונה מול כיתה אמיתית.
"סימולטורים נכנסו לעולמות התעופה, הנהיגה והרפואה, ועושים את דרכם גם לעולם החינוך וההוראה", הוא אומר. "הסטודנטים חווים התנסות מעשית עוד בטרם יציאתם לשטח ותחושת הביטחון שלהם גוברת". לצד זאת נעשה שימוש בטכנולוגיות למידה מתקדמות, בהן כיתה אימרסיבית, שהיא מרחב למידה אופף שפותח בשנים האחרונות. מדובר בחדר שבו שלושה קירות, ולעיתים גם הרצפה והתקרה, משמשים כמשטחי הקרנה ויוצרים ללומד סביבה היקפית חווייתית ורב חושית. המורה, החונך או הילד נמצאים בתוך החלל, ובלחיצת כפתור או בנגיעה בקיר נפתח שיעור חי ונושם. אפשר לבחור, למשל, בשיעור היסטוריה, ולהיסחף למסע תלת ממדי ברומא העתיקה או במצרים הקדומה, לשוטט בין מקדשים, פרעונים ופירמידות, ולחוות את המרחב כאילו נמצאים בו. החוויה מלווה בסאונד, באינטראקטיביות ובאפשרות לשאול שאלות ולקבל תשובות.
דוגמה נוספת היא השימוש במשקפי מציאות מדומה, טכנולוגיה שהייתה מזוהה עד לא מזמן בעיקר עם עולם הגיימינג וכעת עושה את דרכה גם אל תחום ההוראה. פרופ' רטנר: "מרכיבים את המשקפיים, מביטים לנקודה על הקיר ובוחרים, למשל, שיעור בביולוגיה העוסק במערכת הלב וכלי הדם. בתוך רגע נפתחת בפני הלומד חוויה תלת ממדית מלווה בסאונד, שבה ניתן 'לטייל' בתוך הוורידים והעורקים ולהבין את החומר מבפנים. היא מרחיבה את גבולות הדמיון ומגבירה מוטיבציה ועניין בלמידה, וגם מאפשרת התאמה אישית לצורכי התלמיד והעצמת ההבנה".
הטכנולוגיות האמורות הן בראש ובראשונה כלי לרכישת ידע בדרך שונה מזו שהורגלנו אליה והוא מדגיש: "לצד הכלים חייבות להתפתח גם פדגוגיות חדשות, בוודאי כשמדובר במעבר משינון חומר או מהרצאה פרונטלית להוראה חווייתית, אינטראקטיבית ומתקדמת. לא נפתח דורות של רובוטים שרק ילחצו על כפתורים ויצפו במסכים אלא נלמד לפתח חשיבה יצירתית ברמות גבוהות מאלה שהכרנו".
אנשי הפדגוגיה במכללה כבר עוסקים בפיתוח התפיסות הללו, והמורים יעשו בהן שימוש כדי לבצע את המעבר מהוראה בשיטות מסורתיות להוראה המבוססת על טכנולוגיות מתקדמות. אלה יוטמעו במרחב הלמידה הדיגיטלי שנמצא בשלבי סיום התכנון, וכשייפתח בתחילת 2027, אמור להתחרות במרחבי למידה דומים בחו"ל, כחלק מחיבור למגמות גלובליות בחינוך ולהתפתחות המואצת של עולם הבינה המלאכותית. בכך תהפוך המכללה למרכז שמפתח, מטמיע ומפיץ טכנולוגיות חינוכיות מתקדמות וגורמים מקבלי החלטות יוזמנו להדגמה של כיתת המחר ואופן הניהול שלה. מרבית התוכנות והלומדות המשמשות להפעלת הטכנולוגיות נרכשות בחו"ל ועוברות תהליכי "גיור" לשפה העברית והתאמה לתרבות ולחברה הישראליתכדי שתראינה מציאותיות ומתאימות להווייה הישראלית ולמשתמש הישראלי. התהליך כולו מנוהל ומובל על ידיד"ר ברק כץ, חבר סגל במכללה ובעצמו איש טכנולוגיה והייטק.
מהלך מרחב הלמידה הדיגיטלי יורחב לאזורים מרוחקים גיאוגרפית על ידי מעבדות דיגיטליות ניידות, שהן קרוואנים מצוידים בטכנולוגיות השונות שישמשו כמרחבי למידה מתקדמים. היוזמה נועדה לתת מענה לפערי הנגשה הקיימים גם כיום, במיוחד בנגב, שם נעדרות חלק מהקהילות הבדואיות תשתיות בסיסיות כמו חשמל ואינטרנט. "הגעת המרחבים הניידים לבתי ספר ולמתנ"סים תאפשר למורים ולתלמידים התנסות מעשית בטכנולוגיות", מסביר פרופ' רטנר. "מעבר להיבט הלימודי, מדובר במהלך בעל משמעות חברתית רחבה, שמקדם שוויון הזדמנויות, מחזק את הגישה הרב תרבותית ודו קיום, ומקרב אוכלוסיות מרוחקות לעולם הידע והחינוך של החברה המודרנית".
המשימה: הכשרת סטודנטים לשליטה בטכנולוגיות מודרניות
מכללת קיי נוסדה ב-1954 והחלה את דרכה כסמינר למורי הכפר בבעלות הסוכנות היהודית, מתוך צורך דחוף להכשיר מורים עבור יישובי הנגב שקלטו אז עלייה חדשה. בשנת 2006 קיבלה המכללה הכרה אקדמית מהמועצה להשכלה גבוהה, ומאז היא פועלת כמוסד אקדמי לחינוך והוראה. כיום לומדים בה כ־2,400 סטודנטים לתארים אקדמיים ועוד כ־2,000 מורים ואנשי חינוך המשתתפים בהשתלמויות ובהכשרות מקצועיות. המכללה מעניקה תארים ראשון ושני במגוון רחב של מסלולי הכשרה, מהגיל הרך ועד חטיבה ותיכון, בתחומים כמו חינוך מיוחד, לשון ושפה עברית, ספרות, מתמטיקה, מדעים וחינוך גופני. לאחרונה קיבלה אישור לפתיחת תוכנית בניהול בחינוך הבלתי פורמלי והיא פועלת לפתיחת מסלול להוראת מידע ונתונים, מקצוע ההולך ותופס מקום מרכזי במערכת החינוך.
המכללה מתוקצבת עדיין דרך משרד החינוך ולא על ידי הות"ת, מצב המשקף פער מבני מתמשך במעמדן ובתקצובן של חלק מהמכללות להכשרת מורים במערכת ההשכלה הגבוהה. יו"ר הדירקטוריון, עמוס חרמון, שעמד לאורך כ-25 שנה בראש המחלקה לחינוך והחברה לחינוך של הסוכנות היהודית "החוויה הישראלית" ושימש יו"ר הוועד המנהל של מוסדות ואירגונים כמו "יד בן-צבי", ה"מרכז למורשת בגין" "הוועדה המשותפת למאבק באנטישמיות" של הסוכנות היהודית ועוד, מדגיש כי המצב התקציבי הקיים מקשה על המכללה לבצע את פריצת הדרך הנדרשת. לכן הוחלט בדירקטוריון שלא להמתין ולהקצות משאבים עצמאיים לצורך פיתוח טכנולוגי, במטרה להעלות את הרמה הפדגוגית ולהתאים את ההכשרה למציאות שבה הסגל והסטודנטים נחשפים לטכנולוגיות הפדגוגיות המתקדמות ביותר הנמצאות היום בעולם לקראת שינויים דרמטיים עם התפתחות ה-AI והישום בתחום החינוך.
"מכללת קיי, היא המכללה האקדמית להוראה הגדולה בנגב עם פוטנציאל גידול עצום, גם בקרב תושבי באר-שבע והערים המתפתחות בדרום בקצב מהיר ביותר עם כוחות צעירים המבקשים דווקא בימים אלה להקדיש את חייהם לתחום החינוך. במפגשים שלנו עם מחלקות החינוך בערים, במועצות האזוריות ובחברה הבדואית אנו פוגשים כמיהה ודרישה לפיתוח המכללה לתחומים נוספים התואמים את תוכניות החומש של המנהיגות החינוכית", מוסיף חרמון.
"שילוב החברה הבדואית בחברה הישראלית הוא אתגר מורכב, ואחד הכלים המשמעותיים והזמינים ביותר להתמודדות הוא הכשרת הדורות הבאים של המחנכים שתפקידם יהיה ללמד ולחנך את הדורות הצעירים של החברה הבדואית על שלל מורכבותה. ככל שהקמפוס יורחב, ניתן יהיה להעצים את ההשפעה החינוכית והחברתית. זו הסיבה שהמשימה הראשונה היא להכשיר את כלל הסטודנטים ובהמשך את כלל תלמידי הדרום לשליטה בטכנולוגיות מודרניות, שיעצבו את עתיד הנוער בשנים הקרובות. במקביל שואפת המכללה למשוך צעירים ממרכז הארץ כחלק מהתפתחותה של באר שבע כמרכז רפואי וטכנולוגי ומרכזי ההייטק המתפתחים בערי הסביבה והמועצות האזוריות. "החזון הוא להפוך את מכללת קיי למרכז טכנולוגי מוביל בארץ, שיאפשר גם לצעירים הפועלים בהייטק למצוא מוקד איכותי בדרום, בלי להידרש לנסיעות יום-יומיות למרכז" אומר חרמון.
בשיתוף מכללת קיי
