אין כלי משמעותי יותר לשינוי החברה מאשר למידה – כי למידה היא לא רק הכנה לחיים, היא הדרך לשנות אותם. לא רק בבתי-ספר, בתיכונים ובאוניברסיטאות, אלא בכל מקום: בחווה חקלאית, באמבולנס, בקונסרבטוריון, בכפר בדואי בנגב. למידה והכשרה הן לא רק דרך לרכוש מקצוע – הן דרך להתמודד, להשתקם, לשמר מורשת, לגשר בין קהילות, ולבנות עתיד גם כשההווה מאתגר. לסיפורים שלפניכם מכנה משותף אחד: אנשים שבחרו ללמוד משהו חדש, ללמד מישהו אחר, או להעצים את מי שזקוק לכך – ובדרך זאת משנים את פני המציאות הישראלית.
איך מחסלים את הרעב העולמי?
במדינות מתפתחות כמו ניגריה, מיליוני אנשים סובלים מתת-תזונה, ממחסור בחלבונים, מוויטמינים ומינרלים בסיסיים. שלוש תלמידות כיתות ח'-ט' מתיכון דרכא ליהמן בדימונה פיתחו פתרון יצירתי: מיני-מפעל נייד בגודל קונטיינר, הפועל על אנרגיה סולארית ומגדל עדשת מים – צמח זעיר שמכיל חלבון, אומגה 3 ו-6, ברזל ואנטיאוקסידנטים. בכוחו של המתקן לספק מענה תזונתי ל-300 אנשים במשך שש שנים.
ליהיא אזולאי, יסמין מילמן והודיה קמרי עבדו על מיזם POWERLENS , במשך שנה וחצי בחווה החקלאית למדעי הסביבה בדימונה, בליווי מנהלת החווה אפרת שחר, האגרונום יוסי סופר מקבוצת חיפה והחוקר אלי עייש מחברת גאנוס. המתקן שהגו אינו דורש תשתיות מורכבות. הוא עובד 24/7, וניתן להקמה בכל מקום בעולם.
מתוך 100 מיזמים שהוגשו לתוכנית ISDG של האו"ם, משרד החינוך וקק"ל – זכה המיזם במקום הראשון. לאחרונה הציגו התלמידות את המיזם בפני השגריר הניגרי, במטרה להקים את המפעל הראשון בניגריה תוך שנה.
התמחות ברפואה דחופה
האקדמית צפת קיבלה לאחרונה הסמכה קבועה מהמועצה להשכלה גבוהה לתוכנית התואר ברפואת חירום – ציון דרך שהופך את הצפון - מרכז להכשרת פרמדיקים בישראל.
התואר התלת-שנתי (B.EMS) משלב לימודים אקדמיים במדעי הרפואה, סימולציות מתקדמות, והתנסות בשטח – באמבולנסים, בחדרי מיון וביחידות טיפול נמרץ. בסוף ההכשרה מקבלים הבוגרים תואר אקדמי והסמכה מקצועית כפרמדיקים.
הבוגרים כבר הוכיחו את עצמם בפועל: במהלך המלחמה, הם פינו פצועים תחת אש וטיפלו בהם בשטח, כשרבים מהם כבר עובדים כעמיתי רופא בבתי-חולים.
"אנחנו גאים להכשיר דור מצטיין של פרמדיקים מקצועיים, מחויבים ובעלי רגישות אנושית", מציין ד"ר מיכאל וייס, ראש החוג לרפואת חירום. פרופ' רביע חלאילה, סגן הנשיא לעניינים אקדמיים – שהוא עצמו אח ופרמדיק בהכשרתו אומר: "האופק התעסוקתי של פרמדיקים הולך ומתרחב – לא רק באמבולנסים אלא גם בבתי החולים, ובעתיד גם במוסדות גריאטריים ובקהילה".
צליל מכוון
התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד השיקה לראשונה את מרכז "תוראת" לילדים מגיל 8. במרכז לומדים לנגן על כלים אתניים – קאנון, עוד, קמנג'ה וקמנצ'ה – ואת תורת המאקם.
"חזוננו הוא לגדל דור חדש של מוזיקאים שהמוזיקה האנדלוסית זורמת בעורקיו מינקות", מציין שלום לוטטי, מנכ"ל התזמורת. איריס חליפה, מנהלת המחלקה החינוכית מוסיפה: "לראות ילד מנגן בקאנון זה תענוג וגאווה גדולה".
במסגרת התוכנית הוקם מרכז נודד לקיום סדנאות בקונסרבטוריונים ובבתי ספר ברחבי הארץ. בהמשך אף תוקם תזמורת אנדלוסית צעירה, וקרן מלגות תסייע לילדים ממשפחות מעוטות יכולת. ההרשמה פתוחה לגילאי 8-18.
גינה במדבר
ולסיום, סיפור קטן על מה שקורה כשצעירים מחליטים לקחת אחריות. בחופשת החורף, כשרוב הילדים בארץ נהנו מקייטנות ופעילויות, ילדי הכפרים הבדואיים הבלתי מוכרים תל ערד ואל-סרה בנגב, נותרו ללא מסגרת חינוכית או פנאי.
חברי גרעין "במדבר" של תנועת הצופים – 40 מתנדבי שנת שירות, יהודים וערבים כאחד – החליטו לשנות זאת. בשיתוף ארגון אג'יק הם יזמו קייטנה בת חמישה ימים: משחקים, יצירה, לימודי עברית, ובמרכז – הקמת גינה קהילתית ליד מבנה המתנ"ס המקומי.
היוזמה זכתה להיענות גבוהה מהצפוי: עשרות ילדים הגיעו מדי יום, והוריהם קיבלו את המתנדבים בחום ובפתיחות. הגינה שנבנתה – פרויקט משותף לילדים ולמתנדבים – נותרה ומשמשת את הקהילה כסמל לשייכות ואחריות משותפת.
