לא מעט מבני חינוך ותרבות מתוכננים היום כיצירה רעיונית ולא רק כפתרון הנדסי. בתי ספר למוזיקה, מרכזי אומנויות, בתי ספר לחינוך סביבתי ואחרים מתחילים מקונספט שמגדיר את חוויית המקום, את השפה האדריכלית ואת אופן השימוש במרחב, והאדריכלות הופכת לחלק פעיל מהתוכן עצמו. בין אם מבפנים ובין אם מבחוץ, היא מבטאת ערכים, מייצרת השראה ומעצבת את הדרך שבה לומדים, יוצרים וחווים את הסביבה.
"חזית במבנה חינוכי היא הרבה יותר מקליפה חיצונית", אומר אדריכל נתן פלדמן מ"כרמלי ונתן פלדמן אדריכלים". "היא ממשק משמעותי בין המוסד לסביבה ולקהילה. תפקידה להעביר ערכים חשובים כמו פתיחות, שייכות וסקרנות, ולשקף את האווירה הפנימית של המקום". לדבריו, חזית מוצקה יכולה להביע סדר, יציבות וקצב, אך בו בזמן גם לשלב משחקיות, גמישות ותנועה, וכך להפוך לחלק בלתי נפרד מהמסר החינוכי. "היא אינה קישוט חיצוני, אלא המשך ישיר של הרעיון הפדגוגי והמרחבי שמנחה את תכנון המבנה. כששואלים אם המבנה צריך להיראות כמו מה שקורה בו, התשובה היא כן, אך לא באופן מילולי או בוטה. זה מתבצע באמצעות עקרונות עיצוביים כמו שקיפות מדורגת, יחסי פנים-חוץ מדויקים, קנה מידה אנושי, רצף תנועה טבעי ושימוש באור טבעי".
אולם ספורט בפתח תקווה: פליק פלאק באוויר
באולם ספורט בפתח תקווה, המשמש לאימון של נבחרת ישראל בהתעמלות אומנותית, נכללים שני אולמות ספורט, אולם להתעמלות אומנותית ואולם להתעמלות מכשירים. הוא תוכנן כך שהחזיתות מבטאות את עולם התנועה והדינמיות של הספורט. השפה האדריכלית נשענת על קווים אלכסוניים וחלוקת טיח משתנה, היוצרים תחושת זרימה ומתח, בדומה לרצף תנועות של מתעמלת במהלך תרגיל קרקע. "בזמן שהחזית מוארת, ניתן לראות את חלוקת משטחי הטיח והחיבורים ביניהם מדמה תנועה מתמשכת, המזכירה פליק פלאק או מעבר אקרובטי באוויר, רגע קפוא של תנועה בשיאה", אומר אדריכל פלדמן. "שילוב הפתחים האופקיים והקווים החדים מדגיש את הקשר בין גוף בתנועה למעטפת הבניין, כך שהמבנה עצמו הופך לביטוי פיזי של אנרגיה, דיוק וקצב - ערכים מרכזיים בעולם ההתעמלות".
מבנה גני הילדים ומעונות היום ברחוב הרב קוק בתל אביב, שנמצא בשלב תכנון, התחבר לעולם התוכן של הילדות. החזיתות שואבות השראה מקוביות משחק, כך שהחלונות נתפסים כאוסף של קוביות צבעוניות המפוזרות בקצב משתנה על פני החזית. השילוב בין מעטפת בהירה ושקטה לבין נגיעות הצבע יוצר מבנה עכשווי, חמים ושמח, המשתלב במרקם העירוני ומבטא סביבה מזמינה ומעוררת דמיון עבור הילדים והקהילה.
בית הספר הסביבתי, בת ים: אווירה של יער עירוני
בדרום מערב בת ים נחנכו לא מכבר "פארק תצפית הים" ושמורת דיונות ייחודית. הפארק החופי נבנה על גבי הר פסולת, שעבר שיקום אינטנסיבי.בשוליו הוקצה שטח משמעותי לתכנון בית ספר יסודי, במסגרת קול קורא של משרד החינוך לתכנון והקמת בתי ספר חדשניים. מיקומו הייחודי של המבנה, בשילוב דיאלוג שהתקיים מול משרד החינוך, הובילו לתכנון מבנה בעל אופי שונה מהמוכר, הכולל פדגוגיה מותאמת לסביבה הנופית.
לאור מיקומו המרתק והמאתגר, בשילוב האופי המדרוני של המגרש, בית הספר תוכנן כך שישתלב בסביבה, כפי שמסביר המתכנן, אדריכל ערן זילברמן ממשרד "רגבים+ אדריכלים". המבנה כולל "ארבע אצבעות" החודרות את הגבעה ומאפשרות מעברים פיזיים, מבטים, זרימת אוויר ואור לעבר הפארק שמעליו. המבנה "ירוק" הלכה למעשה, שכן הוא מוקף שטחים פתוחים, עצים בוגרים וצמחייה עשירה, גבעות משחק עם חול טבעי, אזורי פעילות מדורגים, שמדמים את אדוות הגלים ומשווים למקום אווירה של יער עירוני, ודיונת חול סמוך לים.
זילברמן מסביר כי פיתוח בית הספר כולל מספר מפלסי פעילות, שלכל אחד מהם הוגדרה שפה אדריכלית תואמת. "חומרי הגמר יכללו אבנים טבעיות, חלקן יילקחו מתוך הר הפסולת, חלוקי נחל, אדני עץ וצמחייה מגוונת המתאימה לסביבה הימית. שיעורי הלימוד יכללו התייחסות לכלל ההיבטים הסביבתיים - לימוד ערכי טבע ונוף, לימודי טבע וביולוגיה ימית, לימודי מחזור ועשיה בת קיימא, היכרות עם הסביבה המגוונת והשתנותה לאורך ימות השנה". השיעורים העתידיים לא יתקיימו רק בכיתות האם, כי אם בסביבה החוץ כיתתית, ובכלל זה בהר התצפית, בחוף הים ובדיונות החול הסמוכות.
בית הספר מתוכנן ב"קו אפס" לרחוב, תוך המעטה בגדרות. גם חזותו איננה סטנדרטית, ויש בה פתחים ייחודיים המשווים למבנה מראה המדמה סלעים, סדקים וצמחייה הבוקעת מהם. המבנה עתיד להיות מחופה באבן טבעית כאמור, וכן לוחות עץ ובטון ממוחזרים, כמו גם זכוכיות המתאימות לתנאי האקלים והסביבה הימית.
מרכז פיס למוזיקה, רעננה: כמו כלי נגינה
מרכז פיס למוזיקה ברעננה בתכנון "נופר אדריכלים", נועד לקדם את החינוך המוזיקלי, מנגינה בכלים והאזנה לקונצרטים, דרך שאיפה למצוינות ופיתוח יצירתיות ועד מיומנויות של עמידה על במה. הוא נבנה בפריסת מבנה לאורך הרחוב שמאפשרת הצצות רעיוניות, דו משמעיות למבנה שכולו כמו כלי מוזיקלי, בין אם קונטרבס, צ'לו או ויולה. חלקו הרחב והמגושם מרמז על תיבת תהודה, מונח על חלקו הנמוך של המגרש, וממנו נמשכים מיתרים בדמות קווי פלדה לאורכו של המבנה – אלה חדרי הנגינה והפעילויות, חדרי המנהלה וחדרי הספח. הם נמשכים בחזית זכוכית שקופה עד לעמוד שכביכול קושר את המיתרים לקצה, בדיוק כמו מחברי המיתרים בראשו של כינור. "זהו מעין מוט מתיחה, שמשלים את הקווים האופקיים שרצים לאורך הבניין ונספגים בתוכו", מסביר דוד נופר על הדימוי שקל לזיהוי אך לא מנסה לשכפל כלי מוזיקלי.
מרכז אומנויות, אופקים: מרחב פתוח ומשתנה
מרכז האומנויות באופקים, גם הוא בתכנון "נופר אדריכלים", מתוכנן כמבנה ציבורי בעל שפה אדריכלית בה הקווים העגולים מתפתלים ומתפתחים כקווים לא סימטריים, משנים צורה ותנועה לאורך המבנה. המעטפת החיצונית, העשויה רשת מחוררת, מייצרת הצללה רכה וגם תחושת המשכיות ודינמיקה, ומשקפת את עולם האומנויות כמרחב פתוח, משתנה ורב שכבתי. החזית השקופה למחצה מאפשרת חדירת אור טבעי עמוק אל תוך המבנה, מעצימה את תחושת הדינמיות, העומק והקלילות. כך נוצר דיאלוג מתמיד בין המתרחש בפנים לבין המרחב הציבורי שמזמין עוברים ושבים לקחת חלק בפעילות. בפנים ממשיכים הקווים המעוגלים ושומרים על זרימת תנועה אינטואיטיבית וברורה. החללים גמישים ורציפים ומיועדים למגוון שימושים – תצוגות, מופעים, סדנאות ומפגשים קהילתיים.
בית חינוך מונטסורי "בראשית" באר יעקב: עצמאות, כפריות וביופיליה
בית החינוך המונטסורי "בראשית" בבאר יעקב הוא מבתי הספר הראשונים שתוכננו באופן ייעודי לחינוך המונטסורי. לחינוך זה גישה מדעית ומתודה מתקדמת ומוסדרת לגבי עיצוב הסביבה הלימודית והחינוך, שמדגיש שמירה וטיפוח הסביבה ושימוש עצמאי באינסוף עזרים שנגישים לילדים וניהול עצמי של הלמידה. העצמאות והאחריות כל כך נוכחות בחינוך, שבמרחב אחד לומדים בו זמנית ילדים בשלוש שכבות גיל. המורים יוצרים את סביבת העזרים החינוכיים, מחנכים את הילדים להשתמש בה ותומכים בתהליך הלימוד העצמי.
התכנון הוא תוצאה של מחקר ופיתוח במשרד "ליואי דבוריינסקי אדריכלים", שיצרו מודל חדשני שמאפשר יצירת בתים מונטסוריים גדולים, כ-75 מ"ר כל אחד, עם יציאה למרחב חוץ של מרפסת או גינה על הקרקע. "למרות שמדובר במבנים בני 3 קומות, אין בהם מסדרונות בכלל והתנועה היא במעברים חיצוניים, מדרגות, גשרים שיוצרים חיבור פנים חוץ מאוד מיידי", אומרים האדריכלים. קנה המידה של המבנים והאופן שבו הם משתלבים בטופוגרפיה שימושית, יוצרים אווירה כפרית ונעימה. שטחי החוץ תוכננו כחצרות טבעיות וחווייתיות עם נחל שעובר באמצע.
"'בית' מונטסורי לא דומה בשום צורה לכיתה המוכרת, כיוון שפה הסביבה היא המורה", מציינת ענת רז, מנהלת בית הספר. "ילדים עובדים על רצפת הפרקט, משתמשים בעזרי הלימוד על גבי שטיחונים, הילדים מסתובבים בגרביים או בנעלי בית, והכיתה מאורגנת על ידי ארוניות שמנגישות את מאות עזרי הלמידה לפי נושאים. המרחב פנוי כמעט לגמרי מריהוט ומאפשר הרבה תנועה, עצמאות, אינטראקציה ועבודת עצמית. יש תאים אישיים לכל תלמיד, מטבחון ופינת אוכל ביתיים כחלק ממרחב הלימודים והחיים". האדריכלים נתנו משקל רב לביופיליה, חמימות ושקט ויזואלי על ידי חומרים כמו פרקט, עץ אקוסטי הרקליט בתקרה וריהוט מעץ בירץ', כמו גם שימוש בצבעוניות עדינה ותאורה תלויה. החלונות מגיעים עד לרצפה כדי לאפשר לילדים שעובדים על הרצפה מבט החוצה.
"הפרויקט ממחיש את הקסם שנוצר במפגש נכון בין אדריכלות ותפיסה חינוכית", מציין אדריכל יואל דבוריינסקי, "למרות שמדובר בחינוך מונטסורי בן 100 שנה, לכאורה נישתי, הוא מכיל כל כך הרבה מרכיבים אוניברסליים, שאנחנו שואפים לממש כשמדברים על חדשנות בחינוך היום. בית הספר הזה הוא דוגמה מאלפת איך חינוך אחר בסביבה אחרת אפשרי".
גם בית הספר המונטסורי בקדימה צורן מתוכנן ברוח זו על ידי האדריכלים ונמצא לקראת ביצוע. יש בו מאפיינים דומים של בינוי ומבנה בתים, עם ביטוי אדריכלי שונה וייחודי.
