חינוך הוא לא רק מקצוע, אלא התשתית שעליה נבנית חברה שלמה. בישראל, שבה המציאות משתנה בקצב מסחרר והפערים החברתיים הולכים ומתרחבים, בתי הספר הם המקום שבו נוצר העתיד: דור של צעירים שיגדלו להיות אזרחים חושבים, סקרנים ומעורבים. אלא שהמערכת מתמודדת כבר שנים עם אתגר לאומי: לאו דווקא מחסור במספר המורים, אלא מחסור במורות ובמורים שהוכשרו היטב, שמחזיקים בכלים פדגוגיים ומנהיגותיים ושמרגישים שליחות אמיתית בעבודתם.
מתוך האתגר הזה פועלת מכללת דוד ילין, אחד המוסדות הוותיקים והמשפיעים בארץ להכשרת מורים, שמבקש להשיב למקצוע ההוראה את מעמדו הטבעי כמקצוע של מצוינות, של עומק ושל אחריות לדורות הבאים. זאת מתוך האמונה שמורה טוב אינו רק מי שמלמד, אלא מי שמוביל, מעורר השראה ומגלם ערכי יושרה ואחריות.
"אני סבור שהמספרים מעוותים את התמונה, כי אולי יש מורה בכל כיתה, אבל לא מספיק מורים שמוכשרים להוראה", אומר נשיא המכללה, פרופ' יוסף פרוסט. "אנחנו רוצים להכשיר מורים טובים באמת. לא רק מבחינת היקף הידע, אלא גם מבחינת הדמות, הערכים והיכולת לעמוד מול כיתה, להשפיע ולעורר השראה".
לדבריו, אחד האתגרים המרכזיים של מערכת החינוך כיום הוא הירידה המתמשכת במספר הסטודנטים שמבקשים ללמוד הוראה. "המקצוע כבר לא נתפס כאטרקטיבי מספיק, וזה הופך לבעיה לאומית אמיתית". הפתרון, הוא אומר, עובר בחיזוק מעמד המורה ושדרוג תנאי העבודה, כך שההוראה תחזור להיות בחירה של מצוינות ושל שליחות. "אנחנו ערוכים לקלוט הרבה יותר אנשים שמעוניינים לעסוק בחינוך, אם רק תינתן להם הסיבה לבחור בכך".
בית הגידול של דור המחנכים
מכללת דוד ילין נוסדה בשנת 1913, בזמן "מלחמת השפות", והתבססה כסמינר הראשון בארץ להכשרת מורים והראשון ללמד בשפה העברית. את המוסד ייסד פרופ' דוד ילין, מורה, חוקר לשון ואיש ציבור, ממקימי ועד הלשון העברית ומראשי הסתדרות המורים, שראה בחינוך שליחות לאומית. גם מיקומה בלב ירושלים, עיר של מגוון זהויות ורב תרבותיות, הוא בבחינת קרקע טבעית לבית הגידול של דור המחנכים – מורות ומורים שמובילים את מערכת החינוך זה למעלה ממאה שנה. למרות הוותק המכובד, זוהי מכללה שבה מורגש היטב המתח שבין מוסד ותיק לבין ערכי חדשנות וקדמה.
את המורשת הזו מוביל מאז שנת 2019 פרופ' פרוסט, רופא בהכשרתו שמילא בעברו תפקידים בכירים במערכת הבריאות, ביניהם מנהל מחוז ירושלים של כללית, סגן מנהל בית החולים סורוקה ומנהל בתי החולים קפלן והרצפלד. לדבריו, המעבר מהעולם הרפואי לעולם ההכשרה החינוכית היה אך טבעי. "זו אותה שליחות, רק בזירה אחרת", הוא מדגיש.
פרופ' פרוסט מתאר סגל מרצים משובח שמונע מתחושת שליחות אמיתית, לא כסיסמה, אלא כדרך עבודה. "כל מרצה כאן חדור תחושת אחריות עמוקה, יודע שהוא מכשיר את מי שיעמוד מחר בכיתה", הוא מסביר. "אנחנו רוצים להאמין שאנו מעצבים את המורים הטובים ביותר, בידע, במיומנויות ובעיקר בסיוע גיבוש דמותם האישית".
מסלולי חינוך ייחודיים ומגוונים
כ־5,000 סטודנטים חובשים את ספסלי הלימוד במכללה, כמחציתם לומדים לתואר ראשון ולתואר שני והיתר במסלולי לימודי המשך, תוכניות מקצועיות המעניקות תעודות יוקרתיות ולא תואר אקדמי. במסגרת זו פועלות תוכניות בתחומי פסיכולוגיה, ניהול ומנטורינג, ותוכנית בולטת מסוגה של ניתוח התנהגותי. "מדובר במסלול דו־שנתי יוקרתי ומוכר בארץ, שנחשב לאחד המבוקשים בתהליכי ההכשרה המתקדמים של המכללה", מסביר פרופ' פרוסט.
מה מייחד את מכללת דוד ילין לעומת מוסדות אחרים להכשרת מורים?
"הייחוד שלנו נפרש על כמה מישורים. ראשית, אנחנו המוסד היחיד בארץ שמפעיל את מסלול מלמ"מ (מוגבלויות מרובות), שמכשיר מורים לעבודה עם ילדים הזקוקים לחינוך מותאם, יצירתי ורב־תחומי. מסלול ההכשרה כולל אינטגרציה של ידע מתחומים שונים, עבודה עם המשפחה והתנסות בהובלת שינוי חברתי. בנוסף, אנחנו מובילים את תחום החינוך האנתרופוסופי (וולדורף), ואני גאה לומר שהכשרת המורים שלנו השפיעה ישירות על הקמה והובלה של בתי ספר רבים. אנו מפעילים גם מסלול ייחודי לחינוך מבוגרים, דור ראשון להשכלה גבוהה, שמעניק לרבים מהם, שעובדים במגזר הציבורי, תואר אקדמי. חלקם ממשיכים לתואר שני, וזה מקור גאווה גדול עבורנו. בשנים האחרונות אנחנו עובדים עם הרשויות המקומיות כדי להכשיר עובדות הוראה מתוך המערכת, למשל סייעות בגנים שמסיימות אצלנו תואר ראשון בגיל הרך וחוזרות כגננות מוסמכות. זה משנה חיים, להן ולמערכת החינוך כולה.
"ואחרון, אנחנו מובילים גם תוכנית תואר שני של לימודי תרפיות באמצעות אמנות ומוזיקה, ובקרוב, בכפוף לאישור מל"ג, גם תוכנית ייחודית לתרפיה באמצעות בעלי חיים. אלה תוכניות אטרקטיביות למועמדים מכל רחבי הארץ, ואנו בוחרים קבוצות מצוינות של מטפלות ומטפלים, המובילים כיום מערכי טיפול בכל הארץ, כולל פעילות התנדבותית שהתעצמה בתקופת המלחמה".
כיצד המכללה התמודדה עם תקופת המלחמה?
"אני גאה לומר שנרתמנו באופן מלא עבור המגויסים ובני משפחותיהם. מצד אחד ערכנו התאמות וגמישות אקדמית, כך שכל סטודנט וסטודנטית במילואים יוכלו לסיים ביחד עם החברים, ומצד שני הענקנו להם מעטפת רגשית אדירה. ד"ר אופירה יעקובסון הובילה מערך תמיכה יוצא דופן, עם אחריות ערכית לפני הכול, ואין סטודנט או סטודנטית שנותרו ללא ליווי מתאים".
כיצד מתבטאת הרב־תרבותיות במכללה?
"הקמפוס שלנו הוא מרחב רב־תרבותי: יהודים וערבים, דתיים וחילוניים לומדים יחד מתוך הבנה שיש מקום לכל קול ולכל זהות. עבורנו זו לא רק מציאות, אלא מטרת־על. יש לנו תוכניות ייעודיות למגזר הערבי, ואנחנו משקיעים מאמצים גדולים בבניית מרחב משותף, שוויוני ומכבד. אני רואה בכך חלק בלתי נפרד מההכשרה של אנשי חינוך לחברה מגוונת".
ושאלה לסיכום: יש לכם מענה לבעיית המחסור במורים מוכשרים?
"אין לנו כל התשובות, אבל אנחנו עושים כל מה שביכולתנו כדי להבטיח שכל מי שעובר בשערי המכללה יהפוך לאדם חינוכי וערכי יותר, ולמורה שמסוגל להשפיע באמת. זו השליחות שלנו".
לאתר > מכללת דוד ילין
בשיתוף מכללת דוד ילין
