בסוף אחד מימי המלחמה נכנסה ליאת אלרט, מנכ"לית "כנפיים של קרמבו", לסניף רמת השרון. מולה ישבו תלמידות מכיתה י"ב, עם דמעות בעיניים. לא בגלל אזעקה או חדשות, אלא מחשש שיגויסו לפני שתיגמר המלחמה, ולא יספיקו לחזור לעוד מפגש אחד עם החניכים והפעילים. "הייתה שם כמיהה אדירה להיפגש ולחזור להיות יחד", היא נזכרת. "זה היה רגע מכונן שבו ראיתי אכפתיות וקשר עמוק בין בני נוער – עם מוגבלות וללא מוגבלות".
הרגע הזה, לדבריה, ממחיש את מהות הפעילות של "כנפיים של קרמבו", תנועת נוער חינוכית הפועלת כבר למעלה מ־20 שנה ומעניקה לבני נוער, עם ובלי מוגבלות, כלים של שייכות, מנהיגות ושותפות, שרלוונטיים יותר מתמיד למערכת החינוך של היום. התנועה משלבת צעירים מכל קשת הלקויות ובכל דרגות החומרה, כאמור לצד בני נוער ללא מוגבלות, ויוצרת מרחב שבו נבנות חברויות אמיתיות, כאלה שלא תמיד מתאפשרות במסגרות החינוך הרגילות.
"קרמבו היא תנועת נוער ועמותה עם מודל חברתי־חינוכי ייחודי: פעילים אצלנו ילדים ונוער עם מגבלה מוכרת ומאובחנת, ילדים ונוער ללא מגבלה, ורבים מהפעילים אצלנו הם עם קשיים רגשיים, לקויות או עומסים שלא תמיד מאובחנים. מאז הקורונה כמעט ואין דבר כזה ילד בלי קושי או אתגר. החרדה, הבדידות והעומס הרגשי הפכו לנחלת הכלל", אומרת אלרט.
המודל של "קרמבו" מציע מרחב לא שיפוטי של נוער־מוביל־נוער, שבו בני נוער ובנות נוער אינם רק משתתפים, אלא מובילים את הפעילות עצמה. הם מתכננים מפגשים, מלווים חניכים צעירים מהם, מקבלים אחריות על תהליכים חברתיים ולומדים לעבוד יחד עם שונות ומורכבות, לא כסיסמה אלא כחלק משגרה יומיומית. "זה לא חוג ולא טיפול", מדגישה המנכ"לית. "זה מודל שמחזיר לנוער יכולת, משמעות ואחריות, בדיוק הדברים שבני נוער מחפשים היום".
כיום מתרחב אותו מודל חברתי גם אל מערכת החינוך, עם תוכנית "שגרירי ההכלה" שמבקשת להעביר את האחריות על האקלים החברתי לידיהם של הילדים עצמם.
דור אכפתי שמחפש שייכות
הפעילות השבועית בסניפי התנועה מאפשרת לילדים ולבני הנוער להיפגש כשווים, לבנות קשרים המבוססים על קבלה, כבוד והערכה, ולחוות ילדות ונעורים ישראליים משותפים. כיום פועלת התנועה בכ־90 סניפים ברחבי הארץ, ובפעילויות משתתפים כ־8,000 ילדים ובני נוער מכל קשת החברה הישראלית: יהודים, ערבים, דרוזים, דתיים וחילוניים.
"מדובר בתנועת נוער שמטרתה למצוא מקום וחברים לכל ילד בישראל, ולדאוג שאף אחד לא יישאר לבד", מדגישה אלרט. "זו לא התנדבות, אלא פעילות משותפת. כולם כאן פעילים, נהנים יחד ומובילים אג'נדה חברתית ברורה של שוויון והכלה".
הפעילות בתנועה כוללת מפגשים חברתיים שבועיים, חונכות אישית, תוכניות מנהיגות ופעילויות קהילתיות מותאמות, כולן מונחות על ידי בני נוער ובנות נוער. הילדים עצמם, מספרים בתנועה ומתארת אלרט, סופרים את הימים עד למפגש הבא.
אלרט נכנסה לתפקידה כמנכ"לית ביוני האחרון, אחרי יותר מ־20 שנות עשייה בזירה החברתית־הציבורית, בתפקידי מפתח במשרד ראש הממשלה, ברשויות מקומיות, במערכת החינוך ובחברה למתנ"סים. גם עם הרזומה הזה, היא מודה שהעוצמה של קרמבו התבהרה לה במלואה רק בשטח ולדבריה, היא רק הולכת וגדלה.
"אנחנו פוגשים דור של בני נוער אכפתיים, אבל גם פגיעים", היא מציינת. "אחד מכל חמישה בני נוער חווה חרם, רבים חווים ריחוק והסתגרות, ובמקביל מחפשים עצמאות ומשמעות. ההשפעות המצטברות של הקורונה והמלחמה הפכו את הצורך במענים חברתיים כאלה לקריטי".
ב"כנפיים של קרמבו", ההשפעה אינה נעצרת בפרט. "האימפקט הוא תמיד במעגלים", מדגישה אלרט. "המשתתף הפעיל, משפחתו, בית הספר, הקהילה, השכונה והרשות המקומית. אנחנו עובדים עם רשויות כדי לאתר ילדים שנמצאים בבדידות חברתית, ולהחזיר אותם למעגל החברתי". מאחורי העשייה הזו עומד ניסיון מצטבר של למעלה מ־46 אלף בוגרים, שיצאו מהתנועה עם מאות שעות של עשייה משמעותית ויכולות רגשיות וחברתיות עמוקות.
בשנים האחרונות מחלחל המודל של קרמבו גם אל מעבר לתנועת הנוער. "רשויות מקומיות מדווחות על עלייה דרמטית במספר הילדים המשולבים במערכת החינוך, ועל עומסים כבדים מאוד על צוותי ההוראה", מציינת המנכ"לית. "ואנחנו הבנו שהכלים שפיתחנו רלוונטיים גם לבתי הספר עצמם, במיוחד בעידן של עומסים רגשיים ושילוב הולך וגובר". כך נולדה תוכנית "שגרירי ההכלה", שמביאה את הידע והניסיון של "קרמבו" אל תוך בתי הספר.
במסגרת התוכנית נבחרת קבוצת תלמידים המשמשת כ"שגרירי הכלה", ומקבלת כלים להובלת שיח חברתי, לזיהוי מצבי הדרה ולבניית מרחבים בטוחים. במקום שמבוגרים ינהלו את האקלים החברתי מלמעלה, עוברת האחריות אל התלמידים עצמם, בליווי מקצועי של איש צוות מטעם כנפיים של קרמבו שעובד הן עם הילדים והן עם הצוות החינוכי. בבית הספר "ארלוזורוב" בחדרה, שבו הופעל פיילוט ראשון של התוכנית, מדווחים על ירידה באלימות ועל שינוי ממשי באקלים החברתי. לדברי הנהלת בית הספר, התלמידים הפכו לשותפים פעילים בשמירה על בית הספר כמרחב בטוח, והשינוי ניכר לא רק בנתונים, אלא גם בתחושת הביטחון ובאופן שבו תלמידים מדברים זה עם זה בכיתה ובמסדרונות.
"זו הוכחה שהשינוי אפשרי", אומרת אלרט, "כשנותנים אמון בבני הנוער ומאפשרים להם להיות שותפים אמיתיים".
הרשויות המקומיות ומחלקות החינוך, כפי שמאמינה המנכ"לית, הן שותפות מפתח בהרחבת המודל, דרך הפניית ילדים ובני נוער, עם וללא מוגבלות, למסגרות החברתיות של התנועה בקהילה. לצוותי החינוך, המנהלות, המנהלים ומחלקות הרווחה היא קוראת: "אל תראו ב'כנפיים של קרמבו' מענה רק לילדים עם צרכים מיוחדים. זו מתנה שמעניקה לכלל הילדים ובני הנוער, כלים לחיים של שייכות, משמעות, חוסן ומנהיגות. כשמבינים את המודל, מבינים שמדובר בשינוי עומק חברתי שמתחיל בילדים וממשיך לעתיד עם השפעה על החברה כולה".
לאתר > כנפיים של קרמבו
בשיתוף כנפיים של קרמבו
