ב־7 באוקטובר 2023, יחד עם תחושת הביטחון, קרסו גם עוגנים יומיומיים בסיסיים: שגרה, שייכות ויכולת לדמיין עתיד. הילדים וההורים מצאו את עצמם בלב מציאות של חוסר ודאות מתמשך, בזמן שמערכות המדינה התרכזו במענה ביטחוני ובשיקום פיזי. בתוך מציאות זו נולד קמפיין החירום "תמיכה עוטפת", של הארגונים החברתיים סאסא סטון, המרכז לאימפקט יהודי ואלומות אור, שמציב את הילדים בלב המענה הרחב, מתוך הבנה כי חינוך בגיל הרך הוא המפתח לשיקום אמיתי של הקהילה.
הכיוון שנבחר אינו מובן מאליו: גן הילדים. המקום שבו הילד הצעיר פוגש לראשונה מסגרת מחוץ לבית, שבו ההורה יכול לחזור לשגרה ושבו הקהילה בונה מחדש תחושת נורמליות. מתוך ההבנה הזו נולדה יוזמת מרכזי המצוינות החינוכית לגיל הרך, מהלך תלת־שנתי רחב היקף לשיקום והעצמה של 52 גני ילדים: 32 ביישובי עוטף עזה והנגב המערבי, 17 ביישובי קו העימות בצפון ושלושה נוספים בבת ים. היוזמה מתבצעת בשותפות עם משרד החינוך, מנהלת תקומה והרשויות המקומיות, ובתמיכת בנק הפועלים וקרנות פילנתרופיות ובהן קרן משפחת רוטמן, קרן מייק וסופיה סגל ופדרציית סן פרנסיסקו, בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים.
"חשבנו איך מחזירים חיים לקהילות שנפגעו, לא בעוד שנה אלא עכשיו", אומרת סוניה גומס דה מסקיטה, סגנית יו"ר סאסא סטון וראש מינהלת הפרויקט. "הבנו מהר מאוד שאי אפשר לדבר על חזרה הביתה בלי לדבר על חינוך בגיל הרך. גן הילדים הוא הרבה יותר ממסגרת חינוכית, הוא תנאי בסיסי לשיקום קהילתי, מקום שבו הילדים מרגישים שמישהו חושב עליהם ושאכפת להם, מקום שבו אפשר להתחיל להרגיש שוב תקווה".
תשתית חינוכית, רגשית וקהילתית
היוזמה נבנתה מתוך תפיסה של עומק ולא של תיקון קוסמטי. לא מדובר בצביעה מחודשת של קירות או בהחלפת ציוד, אלא במהלך כולל שמבקש לבנות תשתית חינוכית, רגשית וקהילתית שתוכל להחזיק לאורך זמן. כל גן עובר תהליך ליווי ממושך שמשלב פיתוח פדגוגי מתקדם, שדרוג של המרחב הפיזי, ליווי רגשי לילדים ולצוותים ויצירת חיבור עם ההורים והקהילה. שלושת הממדים הללו נבנים יחד, מתוך ההבנה שגן יפה ללא תפיסה חינוכית וללא צוות מחוזק אינו יכול לשמש עוגן יציב לקהילה שעברה טראומה.
במרכז התהליך עומדים אנשי החינוך עצמם. הגננות, הסייעות והצוותים אינם מקבלים מודל מוכן להטמעה, אלא שותפים מלאים לבניית הזהות של הגן. העבודה שואבת השראה מגישות חינוך מתקדמות, אך אינה מייבאת תפיסה סגורה. כל גן בוחר תחום מוביל המתאים לקהילה שבה הוא פועל, בין אם זה טבע, מדע, קיימות או טכנולוגיה, ומפתח סביבו שפה חינוכית וסביבת למידה אחת קוהרנטית. הקצב מותאם למציאות המקומית, מתוך הבנה שחלק מנשות המקצוע חוו בעצמן אובדן וטראומה, וששיקום אמיתי אינו יכול להיות מואץ או מוכתב מלמעלה.
פרויקט זה מהווה גם הזדמנות לחשוף את הילדים לעולם רחב יותר. הילדים לומדים לעבוד בצוות, לפתח סקרנות, להכיר את הסביבה שלהם ולגלות כלים שיעזרו להם להתמודד עם מצבים מורכבים בעתיד. כל פעילות, משחק או התנסות פעילה בגן מהווים חלק בלתי נפרד מהתהליך השיקומי, שמחזק לא רק את הילד אלא גם את הקהילה סביבו. ההורים לוקחים חלק פעיל, ומקבלים תמיכה כדי להבין את הצרכים הרגשיים של ילדיהם, וכך נוצרת חבילה חינוכית מלאה שמייצרת שינוי אמיתי ומוחשי.
הבחירה להוביל את המהלך באמצעות סאסא סטון נשענת על ניסיון מצטבר בתפיסה של חינוך כתשתית לאומית. הארגון פועל זה שנים בשותפות מלאה עם המדינה בפיתוח והטמעה של מודלים חינוכיים, ובראשם שדרוג מערך החינוך בבתי החולים בישראל. "המעבר לגיל הרך אינו שינוי כיוון", מסבירה גומס דה מסקיטה. "זו אותה תפיסה בדיוק. אם חינוך יכול להיות מנגנון של ריפוי לילד על מיטת בית חולים, הוא יכול וצריך להיות גם מנגנון של שיקום לקהילה שלמה".
חינוך כמנגנון של חוסן
כיום הפרויקט נמצא בעיצומו. כ־20 גנים כבר השלימו שלבי אפיון וחלימה, ואחרים מצויים בתהליכי עיצוב, שיפוץ ופיתוח פדגוגי. אבל עבור מובילי היוזמה ההצלחה האמיתית אינה נמדדת בלוחות זמנים או במספרים. "נבחן את עצמנו בעוד חמש או עשר שנים", מסכמת גומס דה מסקיטה. "כשנראה משפחות שחזרו, קהילות שהתייצבו וילדים שגדלו בתוך מרחב שמאמין בהם וביכולת שלהם לצמוח מחדש".
היוזמה הזו היא דוגמה חיה לכך שכשמעמיקים בחינוך ובתמיכה רגשית אפשר ליצור שינוי אמיתי – כזה שנמשך לאורך שנים, שמחזיר תקווה ויוצר בסיס איתן לדור הבא. היא מוכיחה כי השקעה בילדים בגיל הרך היא השקעה בכל הקהילה, וכי חינוך יכול להיות מנגנון עוצמתי של חוסן, ריפוי וצמיחה לכל המעורבים. יתרה מזו, היוזמה בונה מודל חינוכי שניתן ליישם במצבי חירום עתידיים, ומדגישה כיצד חינוך איכותי בגיל הרך הוא כלי מרכזי בהתמודדות עם משברים חברתיים, קהילתיים ואישיים כאחד.
לאתר > סאסא סטון
בשיתוף סאסא סטון
