זמן קצר לאחר ה-7 באוקטובר הקימו בסמינר הקיבוצים מרכז חוסן, בשיתוף הקואליציה הישראלית לטראומה ובתמיכת קרן רוטשילד. המטרה הייתה כפולה: לתת מענה פנימי למרצים ולסטודנטים שחוו טלטלה אישית וקולקטיבית, ובמקביל לצייד את דור המורים הבא בכלים להתמודדות עם תלמידים שחיים בתוך חרדה, אובדן וחוסר ודאות. הסטודנטים יוצאים כיום לשטח כשהם מצוידים בכלים לבניית חוסן קהילתי, מתוך תפיסה שהמורה הוא דמות עוגן עבור ילדים ובני נוער, במיוחד בעיתות משבר.
במקביל, הסמינר החל בשיתוף פעולה מתמשך עם Early Starter International, ארגון חינוך הומניטרי בין-לאומי המספק מרחבי למידה בטוחים לילדים באזורים מוכי אסון ובמצבי חירום. גם כאן, הדגש הוא לא רק על סיוע מיידי, אלא על הכשרת מורים לפעולה חינוכית בתוך מציאות של משבר.
היזמות והחדשנות של הסמינר, כך מתברר, לא מוגבלות לקמפוס בלבד. דוגמה לכך היא שיתוף הפעולה עם המרכז הרפואי שיבא בתל השומר. מדי שנה נאלצים כ-30 אלף ילדים ובני נוער בישראל להיעדר מבית הספר למשך תקופות ממושכות בשל אשפוזים או מחלות כרוניות. החוק מבטיח להם חינוך, אך עד היום מורים נשלחו למשימה הזו ללא הכשרה ייעודית. סמינר הקיבוצים זיהה את הוואקום הזה ויזם תוכנית הכשרה ראשונה מסוגה של התמחות בהוראה במרחב הרפואי ובבית.
במסגרת התוכנית הסטודנטים לומדים כיצד לגשר על הפער הפדגוגי והרגשי של ילד שנמצא בבידוד או בטיפול, ומוודאים שהמחלה לא תהפוך למכשול בפני ההתפתחות והלמידה. בעיקר הם לומדים כיצד להפוך את המורה לדמות תומכת ומעצימה גם מחוץ לכיתה.
"זוהי הכשרת מורים עם חיבור עמוק לקהילה", מסבירה פרופ' סמדר דוניצה-שמידט, נשיאת סמינר הקיבוצים. "העשייה החדשנית הזו, המשלבת בין רגישות הומניסטית ליזמות חברתית, מדגימה כיצד מוסד ותיק כמו שלנו מצליח להתחדש ללא הרף ולפתח יזמות חברתית רלוונטית.
בעיניי, סמינר הקיבוצים לא רק מכשיר מורים, הוא מצמיח מנהיגים חינוכיים, שיודעים לזהות את הכאבים של החברה הישראלית ולתת להם מענה מקצועי וערכי".
המנוע של מערכת החינוך הממלכתית
סיפורו של סמינר הקיבוצים מתחיל בשנת 1939. המוסד נוסד מתוך חזון נועז של התנועה הקיבוצית להביא את בשורת החינוך הקיבוצי אל המרחב העירוני. הרעיון לא היה רק להעביר ידע, אלא להנחיל למורי העתיד תפיסת עולם הומניסטית - כזו שרואה בחיבור לטבע, לסביבה ולאמנות את אבני היסוד של נפש האדם.
"לאורך עשרות שנות פעילותו, הסמינר לא רק שמר על מורשתו, אלא הקפיד להיות 'חלוץ ההולך לפני המחנה' במערכת האקדמית", מספרת פרופ' דוניצה-שמידט. "למשל, בתחום האקדמיזציה של מקצוע ההוראה. כבר באמצע שנות ה-80', הרבה לפני מוסדות מקבילים, היינו בין הראשונים לספק תואר ראשון בחינוך (.B.Ed), ובתחילת שנות ה-2000 המשכנו לפרוץ דרך עם אישור המועצה להשכלה גבוהה להעניק תארים שניים (.M.Ed).
"המוסד גם הפך למוקד הארצי להכשרת מורים לאמנויות - מחול, תיאטרון, אומנות, עיצוב, תקשורת וקולנוע - מתוך אמונה שהשפה היצירתית היא כלי חינוכי מן המעלה הראשונה", היא מוסיפה. "בנוסף, הסמינר גם היה בין הראשונים לעצב תוכניות ייחודיות לטיפול באמצעות אומנויות".
כיום, סמינר הקיבוצים הוא המוסד הגדול והמשמעותי ביותר להכשרת כוח אדם חינוכי למערכת החינוך הממלכתי בישראל. עם קרוב ל-6,000 סטודנטים הלומדים כיום במספר מתחמים, הסמינר מייצר את דור המורים הבא לכל שכבות הלימוד - החל מהגיל הרך והחינוך היסודי, דרך חטיבות הביניים והתיכונים (על-יסודי) ועד לחינוך המיוחד והחינוך הבלתי פורמלי.
כדי להניע את המכונה הגדולה הזו, פועל בסמינר סגל אקדמי מגוון המונה כ-700 מרצים ומרצות, המלווים על ידי מערך מנהלתי של כ-200 עובדים.
מרחב פדגוגי מחובר ורב-תחומי
אבל הפנים של פרופ' דוניצה-שמידט וצוותה נשואות כיום לעתיד: בקיץ הקרוב צפויה להתחיל בניית הקמפוס החדש. הקמפוס יכלול קומפלקס אקדמי מרהיב של חמישה בניינים בני שש קומות, המחוברים ביניהם בגשרים, מה שיאפשר תנועה זורמת ודינמית, ובמרכזם מרחב פנימי עם עצים וצמחיה שישמש מקום מפגש ושהייה.
"זה יהיה קמפוס מעוצב היטב ומתקדם מסוגו", אומרת פרופ' סמדר דוניצה-שמידט בהתרגשות. "התכנון האדריכלי של 'מורן פלמוני אדריכלים' ו'קימל אשכולות' מהווה הד ישיר לרוח הסמינר. המעברים בין הבניינים נועדו לעודד קהילתיות, מפגשים אקראיים, ובעיקר פעילות פדגוגית רב-תחומית - ערך מרכזי אצלנו.
"כיום, המחלקות השונות מפוזרות בין מתחמים שונים. הקמפוס החדש ישנה את התמונה: סטודנטים להוראת אמנות, למדעים ולחינוך מיוחד יוכלו להיפגש באותה חצר, ללמוד באותם מרחבים ולפתח שפה חינוכית חדשה, מחוברת ורב-ממדית".
פדגוגיה חדשנית המתאימה לעידן המידע
הקמת הקמפוס החדש אינה אירוע מבודד, אלא חוליה מרכזית בתוכנית החומש של סמינר הקיבוצים. עבור פרופ' דוניצה-שמידט, הבניינים החדשים הם התשתית שתאפשר להפוך את "גלגל הערכים" של המוסד למציאות יום-יומית עבור הסטודנטים. "אנחנו לא בונים רק כיתות", היא מבהירה, "אנחנו בונים מרחב שיצמיח דור של בוגרים בעלי השפעה משמעותית על עתיד החברה בישראל".
תוכנית החומש שגיבש הסמינר מגדירה יעד לאומי ברור, להוביל ולמצב את החינוך בישראל כמקצוע מרכזי ומשמעותי. אך במרכז התוכנית האסטרטגית ניצבת המחויבות להומניזם, ערך המהווה את הליבה המשותפת לכל המחלקות. בחזון המכללה, ההומניזם מוגדר כשוויון ערך כל אדם, כבודו, חירותו והתפתחותו - ערכים שיקבלו ביטוי במרחבי למידה פתוחים ומזמינים.
התוכנית גם מגדירה מספר מטרות אסטרטגיות, שנועדו להבטיח את הרלוונטיות של המוסד בעשור הקרוב, כמו עידוד מעורבות חברתית-סביבתית, חיזוק החוסן הדיגיטלי וקידום פדגוגיה חדשנית המתאימה לעידן המידע.
"כאשר אנחנו מסתכלים על גלגל הערכים שלנו - הכולל יושרה, דעת, דמוקרטיה ותרבות ישראל - אנחנו רואים בו מצפן", אומרת הנשיאה. "הקמפוס החדש יאפשר לנו להבטיח קיימות אקדמית וקהילתית, תוך טיפוח סגל חוקר ויוצר שיצעיד את המכללה קדימה. החזון שלנו הוא לחזק את החינוך בכלל, ואת החינוך הממלכתי-עברי בפרט. בעיניי, מדובר במשימה דחופה לחיזוק החברה הישראלית כולה".
המהפכה הדיגיטלית והתאמה לשוק העבודה המשתנה
אחד הדגשים המרכזיים בחזון החומש הוא הקשר וההתאמה לשוק העבודה המשתנה, זאת כחלק מיישום עקרון החדשנות הפדגוגית שהוא נר לרגלי הסמינר. המטרה היא להבטיח שהבוגרים ייצאו לדרך עם סל כלים ומיומנויות שיאפשרו להם אופק תעסוקתי גם מעבר להוראה.
"השנים האחרונות היו עידן של שינויים תכופים והן הוכיחו כי לא מספיק להנחיל ידע; יש לשים דגש מרכזי על הקניית מיומנויות המאה ה-21 וכישורי עתיד ללומדים", מדגישה פרופ' דוניצה-שמידט. "בכל התוכניות השונות במוסד מושם כיום דגש על חשיבה ביקורתית, יצירתיות, גמישות, יכולת הבעה, למידה עצמאית ולמידה לאורך כל החיים (Lifelong Learning).
"בכל סילבוס שלנו הכנסנו רכיבים של 26 מיומנויות שזוהו על ידינו כחיוניות, כדי שהמרצה יעסוק בהן במהלך הקורס והוא אישית אחראי להחליט באיזה מהן להתמקד", היא מסבירה. רשימת הכישורים הזו זכתה לכינוי המקורי "סקילבוס" (היתוך של סילבוס ו-Skills) וכל המהלך מלווה במחקר, מעקב ובקרה מתמידים.
במקביל, המגמה היא להעמיק ולהרחיב את ההוראה החווייתית – כזו שמחברת בין ידע אקדמי להתנסות בשדה. הלמידה יוצאת החוצה - לפארקים, לספריות ולמוזיאונים - וכוללת פרויקטים, סימולציות ותרחישי חינוך וטיפול. "האמצעי שלנו הוא 'Modeling' (דוגמה אישית), כלומר, שהמורה לעתיד יישם בעצמו את שיטות ההוראה שחווה כסטודנט", מבהירה הנשיאה ומצביעה על שיטות חדשניות נוספות שפותחו, כמו הנחיה אישית (מודל בו 3-5 סטודנטים צמודים למרצה סביב פרויקט ספציפי), מרתון (קורס מרוכז הנלמד לאורך 4-5 ימים) ושימוש בקמפוס IL, שהוא חלק מהפלטפורמה הדיגיטלית הלאומית. כל סטודנט מחויב לשני קורסים דיגיטליים כדי להכיר את הכלי ולהשתמש בו בעתיד עם תלמידיו.
גם דרכי ההערכה הותאמו לרוח זו. הסטודנטים נדרשים להגיע לתוצרים מעשיים כגון פודקאסטים, סרטונים, בלוגים והוראה משולבת באמנות. מרכז החדשנות הקיים, שמושתת על מרכז סימולציה לפדגוגיה דיגיטלית, AI, טכנולוגיות למידה, הדפסה בתלת-ממד ומשקפיים חכמים, עתיד להתרחב משמעותית בקמפוס החדש.
לדברי הנשיאה, הסמינר מייחס חשיבות אדירה לשילוב בינה מלאכותית, ואף הקים קהילות למידה פעילות בתחום ה-AI. כבר בסוף השנה שעברה נרשם שימוש מושכל בכלים אלו בקרב למעלה מ-60% מהסטודנטים והמרצים, והשנה צפויה עלייה נוספת.
האופק של סמינר הקיבוצים הוא גם בין-לאומי. לדברי דוניצה-שמידט, סמינר הקיבוצים מקיים שיתופי פעולה עם גופים מקבילים בעולם, בדגש על אירופה. פעילות זו כוללת חילופי סטודנטים, משלחות וקורסים בין-לאומיים, בהם נוטלים חלק כ-500 סטודנטים מדי שנה.
קמפוס פתוח לקהילה
ערכי האחריות החברתית והסביבתית אינם מושגים חדשים בסמינר הקיבוצים; המוסד היה מחלוצי הדרך בתחום זה כבר לפני שני עשורים. עוד הרבה לפני שהמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) הפכה זאת למגמה ארצית מתוך תפיסה עקרונית, בסמינר כבר הטמיעו בתוכנית הלימודים דרישה מחייבת למעורבות חברתית המקנה נקודות זכות אקדמיות.
הפעילות בשטח אינה עומדת בפני עצמה, אלא מלווה בקורס אקדמי ייעודי המחבר את העשייה לערכי צדק חברתי, שוויון וזכויות אדם. "כמה חשוב שאנשי חינוך יראו במעורבות הזו חלק בלתי נפרד מהזהות המקצועית שלהם ויבינו לעומק את הקהילה שבה הם חיים", מדגישה פרופ' דוניצה-שמידט. כחלק מתפיסה זו, כל סטודנט מחויב למעורבות חברתית ולוקח חלק ביוזמות קהילתיות ובקורסים העוסקים בקמפוס ירוק.
הקמפוס החדש עתיד להגשים את החזון הזה הלכה למעשה. הוא יוקם כולו על פי מיטב הסטנדרטים הבין-לאומיים של בנייה ירוקה, אך מעבר לקירות ולחומרים, הוא תוכנן להיות חלק אורגני מהקהילה הסובבת אותו. כך למשל, הקמפוס יהיה פתוח לקהילה ויציע לתושבים באזור להשתמש בחלק מהמתקנים החדשניים שלו. במקביל, ייבנה אולם ספורט חדשני, וכן אולם תיאטרון ומחול שיכיל 350 מקומות ויעמוד אף הוא לרשות הקהילה. הקמפוס אף יכלול בית קפה ומרחבים נוספים שיהיו חלק מהמרקם הקהילתי השכונתי.
"הקמפוס החדש נועד להבטיח קיימות קהילתית, כשהוא מטשטש את הגבולות שבין האקדמיה למרחב האורבני שבו הוא פועל, וממחיש כיצד מוסד חינוכי יכול וצריך להוות מוקד של אקטיביזם ומחויבות חברתית-סביבתית", אומרת הנשיאה.
מנהיגות חינוכית כחובה לאומית
במוקד "גלגל הערכים" של סמינר הקיבוצים ניצב כאמור ערך היסוד, הומניזם. עבור המכללה, אין מדובר בסיסמה מופשטת, אלא בעמוד השדרה של הכשרת המורה, המושתת על התפיסה שיש לראות בכל תלמיד ותלמידה עולם ומלואו. המחויבות הזו מתורגמת ליחס פרסונלי עמוק ולפיתוח דרכי למידה והוראה המותאמות לצרכים האישיים של כל לומד ולומדת.
"ההכשרה בסמינר מחנכת להוראה מתוך הקשבה, אמפתיה ורגישות, תוך ערנות מתמדת לצרכים חברתיים", מדגישה דוניצה-שמידט. "המטרה היא להצמיח אנשי חינוך בעלי אחריות המעניקים לתלמידיהם תחושת שייכות וביטחון בתוך כיתת הלימוד".
התפיסה ההומניסטית של המוסד אינה נרתעת מעיסוק בסוגיות הליבה של החברה הישראלית. כחלק מהחזון המוביל ל-2030, המכללה מעודדת את הסטודנטים והמרצים לא לפחד לדבר על זכויות אדם, דמוקרטיה, פלורליזם וסובלנות, כמו גם להתעמת עם נושאים מורכבים של אפליה וגזענות.
כל זה מתקיים בתוך מרחב אקדמי פלורליסטי המקדש שיח פתוח וחשיבה ביקורתית. "ההבנה שאנחנו חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית היא שמניעה אותנו", מסבירה פרופ' דוניצה-שמידט. "שוויון ערך האדם, כבודו, חירותו והתפתחותו הם המצפן שלאורו מתעצבת דמותו של המחנך בסמינר, מתוך שאיפה להצמיח בוגרים שיובילו את החברה הישראלית לערכים של יושרה, דעת ואקטיביזם".
במבט לעתיד, פרופ' סמדר דוניצה-שמידט רואה בחיבור שבין כלל המרכיבים הללו - המבנה הפיזי החדש, הפדגוגיה הדיגיטלית והמחויבות החברתית - שלמות אחת. "חדשנות, אחריות חברתית והומניזם הם מסגרת שלמה של ערכים ומקצוענות, תוך חיבור מתמיד בין אקדמיה, קהילה וחברה", היא מסכמת.
"אנחנו מייצרים סטודנטים מצוינים, ומנהלי בתי ספר רוצים את הבוגרים שלנו. הביקוש הגבוה לבוגרי הסמינר מעיד על כך שהשוק צמא למורים שאינם רק 'מעבירי חומר', אלא דמויות חינוכיות בעלות חוסן, ידע וערכים. אותם מורים ומורות שייצאו מהסמינר יקימו את התשתית האנושית לדור הבא של המחנכים - עם כישורים עדכניים, לב הומניסטי ותפיסת עולם שרואה בחינוך את הכלי החשוב ביותר לעיצוב פניה של המדינה".
לאתר > סמינר הקיבוצים
בשיתוף סמינר הקיבוצים
