מדינת ישראל מתמודדת בימים אלו עם אתגר חברתי חסר תקדים. עבור עשרות אלפי בני נוער, רצף החיים נקטע באחת, והצורך בתחושת שייכות ומשמעות הפך לקריטי מאי פעם. בעוד שהנוער הישראלי מגלה רצון עז להתנדב ולהיות חלק מהמאמץ הלאומי, המציאות בשטח מלמדת על קושי גובר בהתחייבות למסגרות פעילות מסורתיות לאחר שעות הלימודים.
ארגוני הילדים והנוער בישראל, הפועלים כגופים מובילים ללא מטרות רווח, מגיבים לאתגר זה באמצעות מודל עבודה ייחודי המשלב גמישות והתמחות מקצועית. הארגונים מפעילים קבוצות חינוך בלתי פורמלי בהובלת מדריכים בוגרים, מתנדבי שנת שירות (שינשינים) ומדריכים צעירים (מד"צים). כל ארגון מביא עמו את ייחודו המקצועי – מהצלת חיים ואוריינות טכנולוגית, דרך חיבור לאדמה וסיוע הומניטרי, ועד לבירור זהות ושייכות למורשת ישראל ולמדינה.
"להיתרם תוך כדי תרומה"
שלומי קסטרו, מנכ"ל מועצת ארגוני הילדים והנוער, מסביר כי סוד הקסם טמון בחיבור שבין ההווה לעתיד: "הייחוד של ארגון הנוער הוא ביכולת לקרוא לנער ולנערה להיות שותפים במשימה 'כאן ועכשיו'. הם תורמים באופן מעשי לחוסן הקהילתי, ובו-זמנית נתרמים במסלול ההתפתחות האישי שלהם". לדבריו, המפגש עם מדריך שמאמין בנער ומעניק לו הזדמנויות להתנסות בהובלה, הוא שמגביר את החוסן האישי. כדי לתמוך במערך זה, פיתחה המועצה מערכת ליווי וייעוץ רגשי המעניקה למדריכים בשטח כלים להתמודדות עם האתגרים הנפשיים המורכבים העולים מהשטח.
הקשר האישי נבנה בכל מקום בו הנוער נמצא: בבתי הספר, בפארקים השכונתיים ואפילו במרחב הדיגיטלי. המדריכים מגבשים קבוצות שנפגשות פעמיים בשבוע לאורך השנה כולה, ויוצאות לסדרות שטח ומחנות קיץ המעצבים את דמותו של הדור הבא.
מנהיגות משותפת ומענים אסטרטגיים
מועצת ארגוני הנוער (COYO) משמשת כארגון הגג המאגד והמייצג את פעילות המטה המשותפת. "אנחנו מרכזים מגוון רחב של ארגונים, כשכל אחד מצליח להגיע לנער ולנערה דרך הנושאים שמעניינים אותם באמת – מהכנה לצבא ועד ליזמות וחינוך", אומרת יעל קרן-רבה, סמנכ"לית השותפויות.
"עתה ברור לכולם ששיתוף פעולה הדוק בין כל הגורמים, עבודה עם בתי הספר ליצירת רצף חינוכי, לצד השקעה בשיווק וגיוס בשיטת 'נוער מגייס נוער', הם הדרך היחידה לראות תוצאות בשטח".
מאז אירועי ה-7 באוקטובר, זיהתה המועצה כי האתגרים המרכזיים נעוצים בגיוס צוותי הדרכה ובהקמת קבוצות בקהילות משתקמות. המענה ניתן באמצעות תוכניות אסטרטגיות המבוססות על שיתופי פעולה בין המגזר השלישי, הפילנתרופיה, הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה. בין המיזמים הבולטים שהקימה המועצה:
• בתי ארגוני נוער בצפון: מודל ייחודי המאפשר למספר ארגונים לפעול במרחב משותף תחת ניהול מרכזי ("ראש הבית"), המייצר חבורת מדריכים מגובשת ופעילות אזורית ענפה.
• קהילה מקצועית להון אנושי: פיתוח כלים חדשניים לגיוס ושימור צוותי הדרכה במציאות משתנה.
• עיבוי המענה הפסיכוסוציאלי: הקמת קהילה משותפת לבעלי תפקידים בתחום הטיפולי, המקבלת ליווי והדרכה קבועה להתמודדות עם טראומה ומשבר.
הקריאה למשרד החינוך: להשקיע כדי להצליח
למרות ההצהרות על חשיבות החינוך הבלתי פורמלי, המציאות מלמדת כי נדרש שינוי תפיסתי עמוק בקרב במשרד החינוך. מועצת ארגוני הנוער, יחד עם יחידות הנוער ברשויות, נאבקת להגדלת ההשקעה הכספית בחינוך הבלתי פורמלי. "המציאות השתנתה ונדרשת השקעה בארגוני הנוער מוכווני משימה".
"משרד החינוך נדרש להגדיל את ההשקעה באופן מיידי ולתת וודאות לארגוני הנוער לפעול בראייה רב שנתית, ולא להסתמך על הרשויות המקומיות בלבד. ההישענות על כספים קואליציוניים היא פסולה ולא אחראית וזו העת לעשות מעשה אמיץ וראוי ולהבטיח את הפעילות של ארגוני הנוער בתקציבי משרד החינוך עבור בני הנוער". מדגישים במועצה.
למרבה המזל, הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות, הגופים הפילנתרופיים המובילים בישראל, קק"ל, הפדרציות היהודיות, קרנות פרטיות כבר הבינו את גודל השעה ומסייעים בבניית תשתית זו, המהווה את המפתח לשיקום החברה הישראלית.
לאתר > מועצת ארגוני הילדים והנוער
בשיתוף מועצת ארגוני הילדים והנוער
