ליזי דלריצ'ה הגיעה לגני תקווה די במקרה. ב-1989 עברה להתגורר ביישוב בעקבות נישואיה לבן המקום, קובי דלריצ'ה. התאהבותה במקום הובילה אותה להתערות בו עמוקות ולקחת חלק בפעילות ציבורית. 24 שנים לאחר מעבר הדירה המקרי למדי, קבעה לעצמה ליזי יעד להוביל שינויים משמעותיים והתמודדה על תפקיד ראש המועצה - דרכו היא מובילה את היישוב כבר 8 שנים, במהלכן הובילה את גני תקווה לקפיצת מדרגה משמעותית ולאיזון תקציבי. משם המשיכה גם לתחומי החינוך, הסביבה והקהילה. כעת היא ממשיכה לפתח את היישוב ופועלת להכין אותו לאתגרים העומדים בדרכו להפיכת מה שהיא מכנה "הפנינה של בקעת אונו".
מרכז תעסוקה חדשני
"גני תקווה היא מקום עם חוזקות רבות", אומרת ראש המועצה, "זה יישוב קהילתי עם איכות חיים גבוהה, מערכת חינוך מצוינת, יש בו שירותים קהילתיים נרחבים ואווירה אינטימית ופסטורלית. לפי נתוני הלמ"ס, נכון לתחילת 2020 גני תקווה נמצאת באשכול 9 מתוך 10 במדד החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב ב-2019 היה 83.6%. למרות האווירה הכפרית השוררת ביישוב, אנחנו קרובים מאוד לגוש דן. 20 דקות מתל אביב, קרוב לכביש 40 ולכביש 6, עם נגישות לקווי המטרו M2 ו-M3 - שעם בנייתם יחברו אותנו ישירות למרכז תל אביב ולקו הסובב (הרצליה-פתח תקווה-בת ים)".
מהם האתגרים המרכזיים של גני תקווה כיום?
"אין כאן מרכז תעסוקה ומסחר גדול וזה גורם כמעט לכל תושב לעבוד מחוץ ליישוב. זה פער שאנחנו פועלים כדי לצמצם. כשיהיה פה מרכז חדשני ועתידני עם תכנון אורבני מתקדם - אז לא רק שהתושבים יעבדו ביישוב אלא גם אנשים מבחוץ יבואו לעבוד כאן. בימים אלו מסתיימת הקמתו של מתחם 'צים אורבן', הצפוי להיפתח באוקטובר. חברת צים זיהתה את הפוטנציאל של גני תקווה ושמחה לקדם איתנו את הפרויקט, שהוא הסנונית הראשונה בשדרוג מרכזי המסחר והתעסוקה ביישוב. בבקעת אונו יש אזורי תעסוקה תעשייתית - אנחנו מקימים מרכז שלא יכלול תעשייה כבדה אלא יהיה יותר 'בוטיקי' באופיו. זה יהיה רובע אורבני שייבנה בקונספט עירוב שימושים ויכלול עסקים ומסחר לצד מגורים. שטחי התעסוקה יתוכננו כפארק היי-טק חדשני, שיהיה מרכז תעסוקה איכותי לחברות מובילות שיבחרו להיות כאן איתנו. אנחנו, מצידנו, נפעל להבאת החברות הטובות ביותר. זה ישתלם להן. איכויות התכנון של הפארק יהיו מובילות וכוח האדם האיכותי ביותר כבר נמצא כאן.
"עשינו הרבה מאוד עבודה מקדימה ולמדנו איך עושים את זה נכון מרשויות רבות בארץ ובחו"ל - הסקנו מסקנות מטעויות שנעשו בחלק מהפרויקטים, למשל כשלא הקפידו לבנות מדרכות רחבות עם עצים המספקים צל - דבר שעליו נקפיד. אנחנו עושים עבודה מאוד משמעותית כדי ליישם את מסקנות הלמידה הזאת. שטחי המסחר והתעסוקה מחולקים כך שקומות הקרקע של כל המבנים הן קומות מסחריות עם קו בניין 0, כלומר יושבות ממש על הרחוב, שדרה מרכזית של עסקים ומדרחוב אורבני, ואני מאמינה שכמו שאנחנו הלכנו ללמוד מאחרים - כך יבואו ללמוד מאיתנו. האזור הזה יאפשר לתושבים לגור, לעבוד, לבלות ולשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך - הכול במרחק הליכה. באופן זה יפחתו העומסים הכבדים בכבישים האזוריים ואיכות חיי התושבים תעלה".
המגמה הזאת לא תשנה את אופיה הקהילתי של גני תקווה?
"זהו אכן אתגר שעמו אנחנו מתמודדים, ולכן מלאכת האיזון בין צורכי ההתפתחות למרקם החברתי והקהילתי של גני תקווה כל כך חשובה. עוד לפני המהלך הזה, אנחנו מקדמים בברכה כאלף תושבים חדשים בשנה ביישוב. כמי שמתקשרת אישית להגיד לכל אחד מהם 'ברוך הבא', אני עם יד על הדופק לגבי מגמות ההתרחבות של הישוב. ברור לי שהתפתחות של יישוב יכולה להפחיד את התושבים. התפקיד שלנו במועצה המקומית הוא לשמור על הצביון הקהילתי, שאנשים עדיין ירגישו שהם חלק מקהילה ושתישמר להם הנגישות לאיכות חיים, שירותים וחינוך ברמה גבוהה. אז כן, אנחנו מתפתחים ומשנים - אבל לא משתנים. אנחנו יודעים איך לנהל התפתחות ותשתיות. מה שקורה כאן לא קורה במקרה - אלא מנוהל.
גני תקווה תמשיך להיות הרשות המובילה בארץ בחינוך ולמשוך אליה תושבים חזקים ויזמים חזקים. נלווה את היזמים שיסייעו לנו לפתח את העיר, נשקיע משאבים והם ירגישו שברגע שהם נכנסים לפה - זה משפחה ובית. כל מה שנעשה - נעשה הכי טוב שניתן וזו גישה שמשתלמת. הרבה מאוד משפחות עם ילדים מגיעות לפה בזכות האיכות הגבוהה הזאת. היזמים והקבלנים מדווחים שהביקושים לדירות שהם בונים בגני תקווה הם מהטובים ביותר בארץ. וכמו שעשינו בתחום המגורים, שבו גני תקווה מובילה בביקושים - כך נעשה בתעסוקה, במסחר ובשירותים".
תשתיות מתקדמות וחדשניות
כשמסתכלים על תמהיל המגורים בגני תקווה, רואים יחידות דיור האופייניות ליישובים קטנים (בגני תקווה חיים כיום כ-23,000 איש). מדירות בגודל של מעל ל-100 מטרים ועד וילות מרווחות של 250-400 מטר. לכן קצת מפליא לשמוע שבתכנון הגוש הצפוני החדש ביישוב, חלק מ-1,200 יחידות הדיור החדשות יהיו קטנות למדי: בגודל של 50 מ"ר לדירה בלבד. 250 דירות כאלו ייכנסו לשוק ו-250 נוספות יוקצו לפרויקט דיור בר השגה. דלריצ'ה אומרת שזו הזדמנות לגוון קצת את האוכלוסייה בעיר ולספק גם לרווקים ולזוגות צעירים, שטרם הביאו ילדים, אפשרויות דיור המתאימות למצבם.
"זה ייצור איזון, יסייע להצערת האוכלוסיה ולחיזוקה ויאפשר גם להם למצוא את מקומם פה. ברובע האורבני החדש אנחנו פונים בצורה חד משמעית לאוכלוסייה חזקה וצעירה. מעבר לכך, דירות כאלו אינן מתאימות אך ורק לצעירים. יש גם אנשים מבוגרים שבגיל מאוחר יכול להתאים להם בית קטן יותר שמצריך פחות הליכה בתוכו וניקיונו קל יותר. אני מאמינה ש-1,200 הדירות החדשות בפרויקט ויחידות הדיור הגדולות יותר הפרוסות ברחבי היישוב יצרו ביחד תמונה אחת מלאה ושלמה.
"התוכנית הסטטוטורית לרובע האורבני החדש כבר אושרה ואנחנו יודעים שהיא תצא לפועל. אנו נערכים להשלמת ההליכים הנחוצים ופריסת התשתיות והדרכים, עוד טרם שהיזם הראשון יתחיל לפעול. במהלך כל הטיפול בהיתרים המועצה תפרוס את התשתיות כך שיישום התוכנית יהיה מהיר ובתוך זמן קצר הרובע החדש הזה כבר יהיה קיים, חי, תוסס ופעיל. זו תוכנית עם מסלול ירוק בוועדה המחוזית ובוועדה המקומית, כך שמובטחת פה ודאות לשיתוף פעולה מלא של הרשות והתחייבות לאפס בירוקרטיה - דבר שחשוב מאוד ליזמים. אני מציעה להם לשים עין על התקדמות התוכנית הזאת. לא תהיה דומה לה".
על אילו מנועי צמיחה נוספים אתם עובדים?
"הנושא של התחבורה הוא כידוע אחד המאתגרים ביותר לישראל בכלל. הוספת מקומות התעסוקה בעיר תסייע להפחית את התנועה ואת עומסי התחבורה בכבישים הארציים בבקעת אונו. אנשים יעבדו קרוב לבית ויגיעו לעבודה ברגל או באופניים, זה טוב לתושבים ולסביבה. בנוסף, התנינו את הקמת רובע העסקים בסלילת כביש 289, עכשיו אנחנו מתעקשים מול משרד התחבורה על סלילתו של הכביש שיחבר את היישוב לכביש 471 בצורה נוחה, אנחנו עובדים בקידום הכביש כאחת המשימות האסטרטגיות הגדולות של המועצה המקומית. נמשיך לעמול על תשתיות מתקדמות וחדשניות, תכנון חדשני המקדם הליכתיות, ותשתיות מודרניות, לרבות מערכת פינוי אשפה פניאומטית.
"החינוך הוא כמובן מנוע צמיחה משמעותי. עם כניסתי לתפקיד הבנתי מיד שללא תשתיות חינוך משמעותיות לא נוכל לבנות כאן קהילה. ביישוב לא היה תיכון - ובנינו אחד. הוספנו קריית חינוך משמעותית עם בתי ספר יסודיים, מגרשי ספורט מקצועיים וספרייה גדולה - הכול בתוך קומפלקס אחד עם מרכז קהילתי המציע חוגים, ספורט והעשרה. 15 גני ילדים חדשים נפתחו בשנים האחרונות. גם תנופת הבנייה של מוסדות החינוך תימשך ונבנה מוסדות נוספים.
"עם כניסתי לתפקיד, ועדת התכנון והבנייה הייתה במצפה אפק. העברתי אותה ליישוב כי ידעתי שאם אני רוצה לפתח את גני תקווה מבחינה תכנונית והנדסית - אני חייבת אותה אצלי. אני מרגישה שהיישוב גדל מסטארט-אפ לחברת היי-טק. כמי שבאה מרקע של סטארט-אפים שנמכרו לחברות היי-טק הרגשתי שאני עושה את אותו התהליך פה: למקצע את כל התהליכים במועצה כדי שיוכלו להכיל תהליכים חדשים. הטמענו טכנולוגיה וחדשנות בכל אגף במועצה, בנינו סדנאות שירות לעובדים, שדרגנו את המוקד, המטפל היום בפניות התושבים בצורה יעילה יותר ודרך כל הכלים הטכנולוגיים האפשריים. בסוף יש כאן יישוב גדל וצומח שמנוהל בראייה הוליסטית של מגורים, עסקים, תעסוקה ומסחר. זה הרצף של החיים".
