ישראל מצטיינת בהקמת סטארט-אפים, אך מתקשה להטמיע חדשנות ברצפת הייצור. אלפי מיזמים מוקמים כאן מדי שנה, הון זורם וטכנולוגיות מתקדמות מפותחות בקצב עולמי. ובכל זאת, הפריון בתעשייה היצרנית אינו מדביק את הקצב. הפער אינו טכנולוגי; הוא מבני. נראה כי אין מחסור ברעיונות – יש מחסור במנגנון שמחבר באופן שיטתי בין צורך תעשייתי ברור לבין טכנולוגיה מתאימה. את נקודת החיבור הזו מבקשת לייצר Flex Partners, שמגשרת בין צרכים מהשטח לבין טכנולוגיות בשלות מהאקדמיה ומהשוק הגלובלי. לא מתוך התלהבות טכנולוגית, אלא מתוך משמעת עסקית.
"אנחנו לא מתחילים מטכנולוגיה", אומרת ד"ר תמר שפיר, מנכ"לית החברה. "אנחנו מתחילים מכאב שוק ברור, כזה שמנהלים חיים אותו ביום־יום. רק לאחר מכן בוחנים איזו טכנולוגיה יכולה לתת לו מענה מדויק".
מודל שמחבר בין שטח למחקר
Flex Partners הוקמה בינואר 2025 על ידי ארבעה שותפים בעלי ניסיון רחב בעולמות הייצור, היזמות וההשקעות: בראשות ד"ר תמר שפיר כמנכ"לית; פיני קמרי, מבכירי התעשייה לשעבר, כיו"ר החברה; עידן פישר כמנהל הפיתוח העסקי; ועידו שפירא כמוביל תחום התפעול.
החברה מציעה מודל פעולה המבקש להתמודד עם אחת הסוגיות המרכזיות של הכלכלה הישראלית: כיצד מעלים פריון תעשייתי ובו בזמן מייצרים מנועי צמיחה חדשים. החברה פועלת כזכיינית של מאיץ מסחור ידע אקדמי לתעשייה מטעם רשות החדשנות – מהלך המנגיש ידע מחקרי בשל גם לחברות שאינן מורגלות בעבודה ישירה מול אקדמיה. המאיץ מתמקד בידע אקדמי בשל מישראל ומחו"ל, כזה שניתן להטמעה בטווחי זמן ריאליים, ויוצר חיבור ישיר בין מחקר יישומי לבין תהליכי ייצור.
"אנחנו פועלים בשני מסלולים עם יעד אחד: פריון וצמיחה", אומרת ד"ר שפיר. "המודל שלנו נשען על שני מסלולים משלימים: הראשון – שיפור ביצועים תפעוליים באמצעות פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, לרוב מבוססי בינה מלאכותית, המייצרים החזר השקעה מדיד בטווח קצר; השני – הנבטת מנועי צמיחה חדשים, כולל הקמת מיזמים שנולדים מתוך התאמה של המוצר לשוק (Product-Market Fit) ברור כבר בשלב ההקמה".
חדשנות חוצת סקטורים
אחד המנועים המרכזיים ליצירת ערך הוא העברות טכנולוגיות בין סקטורים. "אנחנו בוחנים את הליבה הטכנולוגית של הפתרון, לא את הענף שבו הוא מיושם כרגע", מסבירה ד"ר שפיר. "פתרון שפותח לעולמות הביטחוניים או הרפואיים עשוי להתאים גם לבקרת איכות, לתחזוקה חזויה או לאופטימיזציה של שרשראות אספקה בתעשיות אחרות. גישה זו שוברת חלוקות מסורתיות ומאפשרת לחברות להיחשף לפתרונות שלא היו מגיעים אליהן במסגרת חשיבה פנימית בלבד".
הפעילות של Flex Partners מתבצעת במודל של חדשנות פתוחה: תחילה מוגדר הצורך העסקי והפער הטכנולוגי, ורק לאחר מכן מאותר הפתרון – בישראל או בחו"ל. התוצאה יכולה להיות פתרון מדף מתקדם, פתרון מותאם המשלב ידע אקדמי או הקמת מיזם חדש. גם מפעלי לואו-טק נדרשים כיום להפוך לארגונים מבוססי נתונים. "האתגר הוא להעביר מפעלים שעובדים עם ברזלים למפעלים שעובדים עם דאטה", אומרת ד"ר שפיר. בינה מלאכותית היא כלי מרכזי בתהליך, אך הטכנולוגיה לבדה אינה מספיקה. רק כשהיא משתלבת בהיכרות עמוקה עם רצפת הייצור - נוצר שיפור אמיתי בפריון".
לדברי פישר, מנהל הפיתוח העסקי, אי-הוודאות הגלובלית - מעלויות חומרי גלם ועד תחרות בינלאומית - מחייבת שינוי תפיסה. "חברות מבינות שלא די בהתייעלות נקודתית. נדרש מנגנון מתמשך של חדשנות".
השאלה אינה האם לאמץ עוד טכנולוגיה, אלא כיצד לבנות מודל שמחבר באופן שיטתי בין צורך עסקי ברור, טכנולוגיה בשלה ומנגנון הקמה מהיר. Flex Partners מציעה תשתית כזו - תשתית שמאתגרת את הדרך שבה התעשייה הישראלית חושבת על צמיחה.
בשיתוף Flex Partners
