כשעולם הסייבר עוד היה בחיתוליו, היה ברור שהגנת סייבר נדרשת אך ורק לרשתות ארגוניות, המחוברות לרשת האינטרנט. אלא שעם התקדמות העידן הדיגיטלי והכנסת טכנולוגיות IoT (האינטרנט של הדברים) להתקנים שבעבר לא היו מחוברים לרשת - הגנת הסייבר נהפכה דבר רחב הרבה יותר והיא נדרשת במגוון התמחויות והתמקצעויות.
חברת הגנת הסייבר נלסיס (Nelysis) מובילה חדשנות טכנולוגית בהגנת סייבר על רשתות אבטחה פיזיות (Physical Security) כגון: מערכות שו"ב, בקרת כניסה, מצלמות אבטחה, זיהוי פנים, מולטימדיה, מערכות גילוי פריצה ומערכות לניהול וידיאו, וכן הגנה על מערכות לניהול מבנים BMS (Building Management Systems) כגון: מערכות לבקרת מבנה, בקרת מעליות, מערכות ניהול חניון ומערכות מיזוג אוויר במתקנים. החברה הוקמה ב-2016, מרכז הפיתוח שלה נמצא ברחובות, יש לה משרדים באיטליה ובארה"ב והיא מונה 22 עובדים.
תמונת מצב מלאה
"כדי ליצור, עבור כולנו, סביבה בטוחה ונוחה, העולם נשען כיום יותר ויותר על מערכות אבטחה פיזיות מסוגים שונים ועל מערכות טכנולוגיות לניהול מבנים", מסביר משה אמזל, מנכ"ל נלסיס. "הדבר יוצר ריבוי מערכות מורכבות לשימוש, אחזקה וסנכרון ביניהן, ובדרך כלל הארגון נדרש להחזיק צוות IT מקצועי ומיומן בכדי לתפעל ולתחזק את אותן מערכות. ממשלות וארגונים ברחבי העולם משקיעים מיליארדי דולרים במימוש והתקנת מערכות אלו כדי להבטיח ביטחון נאות ושירות מהיר. המערכות הופכות להיות מתקדמות ומתוחכמות משנה לשנה ומהוות אתגר תחזוקתי וניהולי.
"למשל, מערכות בקרת מבנה, מצלמות אבטחה, סנסורים מבוססי IoT ורכיבים שונים של המערכות, בדרך כלל, מטבע ההתקנה וההטמעה, אינם שמורים בתוך מקום מוגן וסגור. רכיבים אלה חשופים לפגיעה, חבלה ושיבוש המידע, הן בזדון והן בשוגג. תקיפת סייבר במערכת לניהול מעליות למשל, יכולה ליצור מצב של פאניקה בקרב נוסעי המעלית. ניטרול והשבתת מערכות אחרות בניהול מבנה/מתקן יכולה לגרום לאסון ואף לעלות בחיי אדם".
הפלטפורמה מבוססת הבינה המלאכותית (AI) שפיתחה חברת נלסיס היא מעין "שכבת ניטור והגנה" המתחברת למערכות הטכנולוגיה של מערכות האבטחה הפיזיות ולמערכות ניהול המבנה הקיימות, ומאפשרת למשתמש לקבל תמונת מצב מלאה וניראות מנקודת מבט אחת על כל הקשרים בין הרכיבים השונים במערכות ו/או תתי המערכות במתקן, תוך קבלת התראה על כל סטייה מתמונת מצב זו.
"אם מדובר בבנק, למשל, כל סטייה מהמצב המאוזן של המערכת יכולה להיות קריטית לרמת התפקוד של הבנק, לביטחונם ופרטיותם של האנשים וכמובן לשמירה על המשאבים", מבהיר אמזל, "ולכן התפקיד שלנו הוא לדאוג לכך שהמערכת תהיה מאוזנת ובבקרה מלאה שלנו, על מנת שנוכל להתריע על כל בעיה חריגה הקשורה לניסיונות חדירת סייבר, או לליקויים בתפקוד המערכת עצמה".
מה עושים כדי לא לפספס אירוע ביטחוני?
אמזל מביא דוגמא למתקן ביטחוני שנדרש להתמודד עם ריבוי מערכות אבטחה ובקרת מבנה: "על גדר המקיפה את המתקן, בכניסות וביציאות, מותקנים מגוון אמצעים כדי לוודא שאף אחד לא חודר למתקן ו/או נכנס ללא אישור: ממצלמות ורדארים ועד סנסורים ואמצעים סיסמיים מתחת לאדמה, מערכות לזיהוי פנים, מערכות לזיהוי מספרי רכב, מערכות ניהול מבקרים, שערים חשמליים וכיוצ"ב. בחדר הבקרה של המתקן יושב מוקדן מול מסכים ומחכה לטריגר, שיפעיל את המערכות בכדי לנהל תרחיש. המערכות אמורות להתריע לאותו מוקדן שמשהו חריג קורה, בהתאם להנחיות קציני הביטחון של המתקן ובהתאם להגדרות שבוצעו על ידי החברה המתקינה. אולם אם יש כשל באחת המערכות, כשל שיכול לנבוע כתוצאה מפגיעה בזדון ו\או בשוגג (מחדירת סייבר או אפילו ממשהו הרבה יותר פשוט כמו טכנאי שהכניס דיסק-און-קי נגוע בטעות למערכת, ג.ה.), כל תהליך ההתראות של המערכת על כל שכבותיה ייפגע עד כדי הפסקת פעילות המערכת. פגיעה העלולה לגרום לכך שאף אחד מבקרי וממנהלי המתקן כלל אינו מודע לכך שמשהו אינו קשורה בתפקודה של מערכת האבטחהו /או בקרת המבנה".
כאן נכנס לתמונה הפתרון של נלסיס: "בתיאור פשטני, המערכת שלנו לומדת באופן אוטומטי את כל המערכות השונות, את תתי-המערכות והרכיבים שלהן ומקבעת תמונת מצב ראשונית. כל חריגה מתמונה זו מייצרת התראה שמשהו ברכיבי המערכות אינו כשורה ואינו מתנהל כפי שהוגדר והתוצאה יכולה להיות הרסנית. רק לשם המחשה, אם מצלמת אבטחה הפונה ומנטרת גדר היקפית, אך החוזי המועבר למוקד אינו תקין, הדבר בהחלט יכול לגרום לפספס אירוע אבטחה אמיתי בשטח, חדירה או בריחה".
האם יש חשש גם לזליגת מידע במערכות אבטחה פיזיות ומערכות לניהול בניינים?
"בוודאי. אנחנו לא רוצים שמידע רגיש יזלוג החוצה ממערכות אלה. בתהליך זיהוי של מערכות אבטחה ובקרת מבנה, משתמשים היום בטכנולוגיות זיהוי פנים, טביעות אצבע, זיהוי לוחיות רישוי ועוד. מידע כזה הזולג החוצה, מעבר לתוכן המידע עצמו, יכול להוות סכנה ולשימוש גורמים שונים. לכן יש חשיבות רבה להגנת על מערכות הללו.
"מדובר במערכות חשופות מאוד ולכן הצורך הוא גדול. אנחנו מנטרים ומגנים על המערכות ששומרות עלינו. המטרה שלנו היא להביא את המערכות להתנהל כפי שהן הוגדרו מראש, ובמקביל לאתר תקלות, שינויים או חדירות למערכות, שעלולים להפריע בתפקוד התקין שלהן בזמן אירוע. המערכת שלנו מסוגלת לנטר את כל הרשת המורכבת הזו גם כשהיא Out of Band, כלומר כשהיא לא חלק מהרשת המנוטרת עצמה, כדי שאנחנו לא נושפע או נשפיע על המערכות השונות. אנחנו עורכים ניתוח מעמיק של כל התעבורה והקשרים המתרחשים בין הרכיבים השונים של המערכות ובעיקר בין אלה שאינם מנוהלים, כך שההגנה היא על כל רכיבי המערכת - מקטן ועד גדול".
מיהו קהל היעד שלכם?
"שדות תעופה, נמלים ימיים, בנקים, מתקנים קריטיים של גז, חשמל ודלק, בתי כלא, מתקנים ביטחונים, אוניברסיטאות, מגרשי כדורגל, בתי חולים, ערים חכמות, בתי קזינו בחו"ל ועוד. ניתן להביא דוגמא מתחום שלאחרונה נכנסו אליו, התחבורה החכמה ובקרת התנועה. הכוונה הינה לא לרכב עצמו אלא לכלל לרכיבים המנהלים את התנועה. אם נתבונן על עולם זה, הרי בהחלט ייתכן כי גורם כלשהו ישפיע על ההנחיות המפעילות את השילוט החכם שמייעץ לנהגים לדוגמא על מהירות נסיעה, נתיבים חסומים ועוד. שיבוש שיכול לגרום לאסון גדול. כך גם בעולם הרכבות. אלה הם עולמות שבהם הערך המוסף שלנו הוא עצום".
לאחרונה זכתה החברה בפרס היוקרתי GIT Awards כאחד מהפתרונות החדשניים בקטגוריה ספציפית בעולם הסייבר. מכאן, מבחינת החברה, הפנים הם להתרחבות גלובלית.
