על-פי סקר של PwC, שפורסם בתחילת מרץ, נמצא כי הונאות סייבר תפסו את המקום השני ברשימת הפשעים הפיננסיים. במחקר נבדקו היקפי ניסיונות ההונאה כלפי חברות פיננסיות ברחבי העולם ומהנתונים עולה, כי פשעי סייבר היוו 39% מתוך ניסיונות ההונאה שדווחו. במקום הראשון נמצאים כמובן ניסיונות גניבה, במקום השלישי הלבנת כספים, ברביעי הונאות חשבונאיות, וסוגרים את הרשימה שוחד ושחיתות.
המוסדות הפיננסיים שהיו המותקפים ביותר הם כמובן הבנקים. השלטונות באירופה ובארה"ב הגבירו את הפיקוח על המערכת הבנקאית והרגולטורים העלו את דרישות האבטחה שעל הבנקים ליישם. זאת ועוד, האיום העיקרי על הארגונים הפיננסיים נבע דווקא מהעובדים ולא מהאקרים או פושעים.
אפקט הקורונה על אבטחת המידע בבנקים
"השפעות הקורונה עדיין לא נמדדו במלואן, אך כבר עתה ניתן לראות עליה חדה בניסיונות הונאה, ממינים שונים, ההופכים לאיום חמור מאוד עבור הבנקים", אומר מארק גזית, מנכ"ל ThetaRay. "לאורך ההיסטוריה המודרנית, בכל פעם שיש משבר, הפשע הרים את ראשו המכוער. באופן טבעי, כשיש משבר, היכולת של אנשים להתפרנס מוגבלת הרבה יותר ולמרבה הצער, רבים מחליטים לעסוק בפעילות פלילית".
לדברי גזית, מה שמייחד את מגפת הקורונה הוא שילוב של כמה דברים:
הפשע הכלכלי הפך לפשע סייבר פיננסי, שהוא הרבה יותר חמור. פושעים אינם צריכים עוד להסתכן ביריות או בשבי בעת החזקת בנק - הם יכולים לשבת בבית ולהשתמש במחשבים כדי לגנוב כסף. בנוסף, לקוחות מזדהים על-ידי תעודת זיהוי או רישיון נהיגה בעת כניסתם לסניף הבנק, לפי דרישתו. בשל הקורונה, לקוחות אינם יכולים להגיע לסניף הבנק הפיזי, גם אם הם חייבים, בגלל מגבלות הניידות, כך שיכולתם של הבנקים לאשר את זהות הלקוחות שלהם פחתה באופן משמעותי. יתר על כן, יותר ויותר בנקים מאפשרים לעובדיהם לעבוד מהבית, מה שמותיר את מערכות הבנקים הרבה יותר חשופות לפשיעה סייברית.
לזהות איומים חדשים ובלתי ידועים
לשאלה אילו פתרונות טכנולוגיים קיימים ואילו אפקטיביים לעת הזו, מסביר שי דובב, סמנכ"ל מכירות ב-ThetaRay כי פתרונות טכנולוגים לזיהוי ומניעת פשיעה פיננסים קיימים ברמות שונות, אך רובם ככולם מתריעים ופועלים על סמך הכרות עם האיום או חתימתו הדיגיטלית. "האיומים הולכים ומשתכללים ותוקפים את המערכות הבנקאיות ללא התראה, כך שמערכות הזיהוי וההתראה צריכות להשתכלל אף הן", מדגיש דובב.
"אנו יודעים שמערכות לגילוי איומים, מבוססות כללים וחתימות, אינן מסוגלות להגן על ארגונים מפני אירועים בלתי צפויים ולא ידועים - וזה בדיוק מה שהעולם חווה בזמן אמת, ברגעים אלה. בדיוק כמו בני אדם, גם מערכות בנקאיות צריכות להתמודד עם סיטואציות שמעולם לא צפו", מוסיף מארק גזית. "רק בעזרת פתרונות לזיהוי ומניעת פשיעה פיננסית המבוססים על אינטואיציה מלאכותית, היכולים לחקות את האינטואיציה האנושית, ניתן לזהות איומים חדשים ובלתי ידועים".
הבנקים באירופה נערכים
ובתוך כך, מדווחת ThetaRay כי חתמה על הסכם לפיו בנק Santander הספרדי יטמיע את הפתרון נגד הלבנת הון (AML) שלה בפעילות הבנקאות המקשרת שלו (Correspondent Banking). הפתרון ינתח תנועות SWIFT, אינדיקטורים לסיכונים ואת הנתונים של KYC (Know Your Customer) כדי לאתר חריגות המצביעות על תוכניות הלבנת הון בעסקאות בנקאות מקשרת. הפצת הפתרון החלה ברבעון הרביעי של 2019 והיא תיושם ברחבי העולם במהלך החודשים הקרובים.
בנק Santander (SAN SM, STD US, BNC LN) הוא בנק מוביל בתחום הקמעונאות והמסחר, שנוסד בשנת 1857 ובסיסו בספרד. יש לו נוכחות משמעותית בעשרה שוקי ליבה באירופה ובאמריקה, והוא נחשב לאחד מהבנקים הגדולים בעולם לפי שווי שוק.
החתימה על ההסכם מאפשרת ל-Santander להשתמש בגרסה מותאמת של מרכז החקירות של ThetaRay, המיועדת באופן ייחודי לבנקאות מקשרת. הפתרון יעניק לבנק גישה מלאה לכל הנתונים שלו, תוך ביצוע חקירה פורנזית מלאה לכל פעילות, כמו גם תיעוד מלא של תהליכי ההחלטה והפעולה של האלגוריתמים.
בהודעה על רכישת הפתרון של ThetaRay אמר מריו ארנסיי, Head of Santander InnoVentures Partnerships כי: " מלבד היישום בבנקאות המקשרת, החטיבה האסטרטגית לשותפויות דיגיטליות של Santander, חיזקה את השותפות עם ThetaRay, באמצעות הסכם רחב אף יותר שיסייע ליחידות עסקיות ברחבי הקבוצה להאיץ את אימוץ הטכנולוגיה פורצת הדרך של ThetaRay נגד הלבנת הון ומניעת הונאות".
