שנת 2024 התאפיינה במערכות בחירות במדינות רבות כמו בריטניה, צרפת, פינלנד, הודו וברזיל. כעת, העיניים מופנות לבחירות הסוערות והגורליות לנשיאות ארה"ב, העומדות בפני מתקפות סייבר וניסיונות השפעה אינטנסיביים ברשתות החברתיות מצד רוסיה, סין ואיראן. המדינות הדמוקרטיות, ובראשן ארה"ב, מתקשות לאזן בין התמודדות עם איומים אלה לשמירה על חופש הביטוי, בעוד שהפתרון נראה דווקא במדינות המזרח, בראשן טאיוואן.
האיום מחריף
איומי הסייבר וההשפעה על הפוליטיקה האמריקנית אינם חדשים. כבר ב-2016 ניסתה רוסיה להטות את תוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב, באמצעות פריצה למחשבים והפצת תכנים שקריים ברשתות החברתיות על ידי חשבונות מזויפים. רוסיה כשלה מלהשפיע על התוצאות, אך עצם ההתערבות והשלכותיה על הקיטוב החברתי והאזרחי המחריפים בארה"ב, היוו קו פרשת מים.
בשונה מ-2016, מעל בחירות 2024 מרחפות שתי התפתחויות המחריפות את האיום על הבטן הרכה של ארה"ב והדמוקרטיות-ליברליות. ההתפתחות הראשונה קשורה בפריצת הבינה המלאכותית לקִדְמָת הבמה. מודלי השפה הגדולים (LLMs), מעניקים לגורמים זדוניים יכולת לשכלל את מבצעי ההשפעה ברשתות החברתיות. לאחרונה קבוצות תוקפים נעזרות יותר ויותר בבינה מלאכותית להפקה ולפרסום נרחבים של תמונות וסרטונים מזויפים באיכות גבוהה, תוך טשטוש עקבותיהם.
ההתפתחות השנייה נוגעת להתלכדות האינטרסים של מדינות "ציר הרשע", השואפות לקעקע את הדומיננטיות האמריקנית בעולם על-ידי התערבות בבחירות. במקבץ פרסומים מצד חברת מיקרוסופט, אליו נלוו אזהרות חמורות מצד גופי הביטחון והסייבר האמריקניים, עולה כי רוסיה כבר אינה פועלת בחלל ריק: עם התקרבות החמישי בנובמבר, סין ואיראן מעצימות גם הן את מתקפות הסייבר וההשפעה על הבחירות. קהילת המודיעין האמריקנית אף מעריכה כי עם סגירת הקלפיות, שלושתן יגבירו את המאמצים לערער על לגיטימיות התוצאות, אולי במטרה לגרום לתסיסה אלימה נוסח אירועי הקפיטול בינואר 2021.
מבצעי ההשפעה של רוסיה, סין ואיראן
איראן החלה לפעול להשפעה על הבחירות בארה"ב כבר ב-2020, אך הפעם היא מעוניינת לפגוע בסיכוייו של הנשיא לשעבר, דונלד טראמפ, להיבחר, מחשש כי ינקוט נגדה יד קשה. בקיץ 2024 גנבו תוקפים המזוהים עם איראן מידע רגיש ממטה טראמפ והעבירו אותו למטה ג'ו ביידן ולכלי תקשורת אמריקניים.
סין, שהצטרפה ל"חגיגה" לאחרונה, מתמקדת ביצירת פילוג בארה"ב, דרך קבוצת Storm-1852 שהפיצה סרטונים המבקרים את מדיניות ממשל ביידן-האריס, ובמקביל הפעילה חשבונות שהפיצו תכנים נגד טראמפ והמביעים תמיכה במפלגה הדמוקרטית. קבוצת תקיפה אחרת בשם Spamouflage המקושרת גם היא לסין, השיקה קמפיין מוגבל בהיקפו שהשמיץ מועמדים רפובליקניים לקונגרס שהתבטאו בגנות סין, ובמטרה להביא לבחירתם של מועמדים דמוקרטיים.
רוסיה פועלת באופן בולט נגד המועמדת לנשיאות, קמאלה האריס. קבוצות כמו Storm-1679 המקושרת לקרמלין, פרסמה ב-Telegram ו-X סרטון המציג לוח פרסום אלקטרוני מזויף בניו יורק, שהפיץ מידע מוטעה על מדיניות האריס. בספטמבר פורסם סרטון Deepfake בו טענה כביכול האריס כי טראמפ "אינו מסוגל למות בצורה מכובדת", על רקע ניסיונות ההתנקשות בו, במטרה לעורר את זעם תומכיו. פעולותיה של רוסיה פונות גם נגד טראמפ, אך היא מעדיפה בחזרתו לבית הלבן, בתקווה להגעה להסדר שיסיים את המלחמה באוקראינה.
חוסר יכולת הממשל האמריקני להתמודד
למרות חומרת האיום, ממשל ביידן התקשה לפתח מענה הוליסטי נגדו. מינויה השנוי במחלוקת של נינה ינקוביץ', כאחראית הממשל למאבק בהפצת מידע כוזב, בוטל במהרה, ובשנת 2023 בית משפט פדראלי אף אסר על הממשל להורות לרשתות החברתיות להסיר תכנים שתפס כמטעים. בנוסף, ניסיונות הממשל להגביל את פלטפורמת TikTok הסינית נתקלה בקשיים משפטיים, וממילא הסוגייה תוכרע לאחר הבחירות. כך, ארה"ב ורבות מהדמוקרטיות בעולם מוצאות את עצמן מול השאלה כיצד ניתן להיאבק במבצעי השפעה מבלי לפגוע בחופש הביטוי?
תגובה מהירה ושיתוף פעולה אזרחי
בעוד שבריטניה, צרפת ואוסטרליה שוקלות לחייב את הרשתות החברתיות להגביל את תפוצתו של תוכן כוזב ומסית ולהגביר את האכיפה נגדו, דרום קוריאה וטאיוואן, בחרו בדרכים יצירתיות, המאפשרות להן לחיות עם האיום. ראשית, במזרח התגבשה הבנה כי אכיפה, סנקציות וצנזורה אינן יעילות, ומובילות לתוצאה ההפוכה. בשל התנגדות ציבורית עיקשת, נסוגה טאיוואן מחקיקת רגולציה בדמות חוק השירותים הדיגיטליים (DSA) של האיחוד האירופי, שנכנס לתוקף בשנת 2023, ומחייב את הרשתות החברתיות לצמצם הפצה של תכנים פוגעניים.
טאיוואן, הנתונה לבליץ יום-יומי של מתקפות סייבר ומבצעי השפעה מצד סין, חנכה בשנת 2022 את המשרד לעניינים דיגיטליים. הקמת המשרד נבעה מהבנה כי עדיף להתחרות על ליבם של משתמשי הרשתות החברתיות באמצעות יצירת נראטיב חלופי לתכנים זדוניים. המשרד אימץ גישה המבוססת על תגובה מהירה ולא על צנזורה, ומתרגל ביחד עם בכירי הממשל, כולל הנשיא וראש הממשלה, להם עוקבים רבים, פרסום מהיר של פוסטים, תמונות וקטעי וידיאו, מרגע הגילוי של מידע כוזב, במטרה למשוך אותם לתוכן המהימן.
זאת ועוד, בטאיוואן פועלים ארגוני חברה אזרחית כמו Doublethink Lab, Cofacts ו-Fake News Cleaner, המסייעים לחקור, לזהות ולחשוף בזמן אמת תכנים מזויפים, באמצעות מתנדבים וכלים טכנולוגיים. הארגונים משתפים פעולה עם הממשלה וחברות הטכנולוגיה המקומיות והעולמיות, בפיתוח אוריינות דיגיטלית ובהעלאת המוּדעוּת האזרחית לאיום דרך סדנאות, קורסים והרצאות. כבר מגיל ילדות מתחנכים תלמידי בית הספר בטאיוואן לצרוך מידע בביקורתיות, להבדיל בין דעה לעובדה ובין מקורות מהימנים לכוזבים. לכך ניתן להוסיף את השותפות הממשלתית עם המגזר הפרטי בפיתוח ובשימוש בטכנולוגיות מתקדמות, לגילוי תכנים ויזואליים שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית, כולל בבחירות לנשיאות טאיוואן בראשית 2024.
למרות שגישתה של טאיוואן אינה מושלמת, היא מציעה נתיב פוטנציאלי לדמוקרטיות נוספות המתמודדות עם האיום. במקום ניסיונות צנזורה, המודל הטאייוואני מבוסס על תגובה מהירה ושיתוף פעולה אזרחי. למרות שלא ניתן למנוע לחלוטין התערבויות בבחירות, האסטרטגיה של טאיוואן מהווה כלי יעיל בשמירה על ערכי הדמוקרטיה, בעידן שבו הבינה המלאכותית משכללת את מתקפות הסייבר וההשפעה.
הכותב הינו דוקטורנט בביה"ס למדע המדינה, ממשל ויחסים בין-לאומיים באוניברסיטת תל-אביב וחוקר מדיניות ואסטרטגיות סייבר בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל-אביב
