שוק הבקרה מגלגל כ-300 מיליון שקלים. ישנן כעשר חברות בקרה גדולות וכ-100 חברות קטנות ופרילנסרים הפעילים בו. חלק ניכר מעבודתם של אלה היא טכנית, לכן בעבר חברות בתחום לא נחשבו לחברות טכנולוגיה. מהלכים מקומיים ועולמיים של טרנספורמציה דיגיטלית, שהתבצעו בשנים האחרונות, שינו את ההגדרה הזאת ותבעו מחברות בקרה להתמודד עם אתגרים של חברות טכנולוגיה ולפעול בדומה להן בסביבתם העסקית. כיצד זה קרה? אילן שעיה, מייסד החברות ICS Security וסמארט לוג’יק, האיר את עינינו בנושא וסקר עבורנו את התהליך שהתקיים בתחומו.
אך קודם כל, מהי בכלל חברת בקרה ואוטומציה? זוהי חברה שתפקידה להפוך מפעל לאוטומטי באמצעות הטמעת בקרים מתוכנתים. חברה כזאת מיישמת טכנולוגיות מתקדמות על-ידי PLC (ראשי תיבות של Programmable Logic Controller) בהטמעת כלי בקרה תעשייתיים ורובוטיקה על רצפת הייצור. חברה בתחום מתקינה בקרים, ששולטים על שורה ארוכה של פונקציות בבניין, ביניהן מיזוג אוויר, תאורה, מעליות, גנרטורים, חשמל, בקרות על כניסה, אנרגיה וסכנת הצפות. במפעלים היא אחראית על התהליך ברצפת הייצור, קרי מיכלי ייצור, מערכות טיפול במים ומערכות קיפסול. כל אלו מנוהלים היום על-ידי בקר מרכזי אחד עם שלוחות, או על-ידי סדרה של בקרים (בקרה מבוזרת). חברת הבקרה מתקינה את מערכות הבקרה הללו ומשמישה אותן, מתקינה חיישנים ומחברת אותם. היא גם אחראית על הקומה הטכנית, בה מותקנים גנרטורים, מערכות מים, מערכות אינסטלציה, צ'ילרים ומשאבות חלוקה, שמעבירות מי קירור או חימום לכל הקומות. אלה מנוהלות על-ידי מערכת שליטה ובקרה מרכזית המתוכנתת על-ידי חברת הבקרה.
"עד תחילת שנות ה-2000 עיקר העבודה של חברת הבקרה היה בתכנות הבקר. אך מאז אלמנטים רבים הפכו מאנלוגיים לדיגיטליים והפחיתו את משקל העבודה על הבקר לכ-20% בלבד מסך כלל העבודה", מסביר שעיה. "מפסקים חכמים וכלי רכב - כל אלה עברו מבקרה אנלוגית לתקשורת. כך גם מערכות סנכרון וגנרטורים. הכל נעשה מתוחכם יותר. לכן, הדגש הוא על תפעול חכם, יותר 'היי-טקי', שזה כולל גם פיתוח מודולים. למשל, כזה המיועד לחיסכון באנרגיה, או להצגת דו"חות וגרפים - דברים שכלל לא היו בתחום לפני שנים. פתאום חברת בקרה צריכה לדעת כיצד להתממשק עם מסדי נתונים, עם מערכות זרות, יצירת API המחברים בין מערכת למערכת וגם לספק כלים שיאפשרו לשלוט על מערכות מרחוק, כפי שקורה היום להתקנים רבים העוברים לעבוד בשיטת 'האינטרנט של הדברים'".
השוואת תנאי העובדים לאלה של ההיי-טק
את הסעיפים שמונה שעיה ניתן לאגד תחת קורת הגג של הטרנספורמציה הדיגיטלית, אותו תהליך בו חברות עוברות לעבוד בכלים דיגיטליים, ממוחשבים ומקוונים, שרבים מהם נשלטים גם מרחוק. כך הפכה עבודת חברת הבקרה, שהתאפיינה בצורך לעבוד מהשטח, על רצפת הייצור של הלקוח, לכזאת שלפחות את חלקה אפשר לעשות מקיוביקל היי-טקי אופייני. ואת המשימות החדשות הללו כבר לא יכולים לבצע אלו המתמחים בהנדסת חשמל. הצורך הוא במתכנתים ובמפתחים, ממש כמו בשאר חברות ההיי-טק.
דבר נוסף שהוא ממש כמו בחברות ההיי-טק הוא הקושי לגייס כוח אדם טכנולוגי. הפער בין הרצוי למצוי עצום כיום ואת התחרות על כוח אדם רואים כולנו גם במקומות בהם היא לא נראתה קודם: מפרסומות בטלוויזיה ועד שלטי חוצות. כיצד, אם כן, יכולה דווקא חברת בקרה לגייס מפתחים לתחום, שאינו נחשב היי-טקי במובן הקלאסי? שעיה מספר שנקט במספר דרכים כדי להתמודד עם האתגר הזה בחברות שהוא מנהל. "בתור התחלה השוויתי את התנאים המוצעים לאלו שמציעות חברות ההיי-טק, מהמשכורת והצ'ופרים ועד האפשרות לעבוד מהבית. גם שיטת העבודה הפכה ליותר היי-טקית: מניהול מיקרו למאקרו. לכל עובד יש יעדים ולו"ז לעמוד בהם ולא מתבצע מעקב פרטני במהלך העבודה. מסתכלים על עמידה ביעדים.
"בנוסף, לא ננעלתי רק על גיוס בוגרי מדעי המחשב, אלא נתתי הזדמנות גם לבעלי ידע, שאינם מוסמכים ולבוגרי הכשרות אחרות, כגון מהנדסי חומרים ומהנדסי מכונות", הוא מוסיף. "כשמדובר באנשים המתאימים - ניתן להכשירם ולהכניסם למקצוע. דרך התמודדות נוספת היא גיוס עובדים רחוקים. בעוד שבישראל המחסור במפתחים עצום, ישנם מקומות באירופה, בעיקר במזרחה, בהם הביקוש וההיצע חופפים יותר - ומשם קל יותר לגייס עובדים שיעבדו מרחוק, במיוחד אם מציעים להם תנאים יותר טובים מאלו המוצעים במיקומם. מפתח מאוקראינה ירוויח אצלנו יותר מאשר בחברת היי-טק אוקראינית. גם כאן, החשיבות אינה בסוג ההכשרה שקיבל מראש. מה שחשוב הוא שהעובד יהיה מצטיין. למעשה - רצוי שהוא יהיה גאון. כי גאון מצטיין יכול ללמד הכל. שכרנו שניים כאלו וראיתי שעם ראש כזה המוח הוא כמו ספוג - אפשר ללמד את העובד כל דבר ולכן אין בעיה לעשות לו סוג של הסבת מקצוע".
התוצאה של שינוי הגישה הזו היא שילוב של עובדים בוגרי מדעי המחשב יחד עם מהנדסים מפקולטות שונות ועובדים טכנולוגיים מחו"ל. "נאלצנו להתאים עצמנו לתקופה, הבאתי כוח אדם שרגיל לבוא לעבודה בכפכפים, או לא לבוא בכלל, כי הוא עובד מהבית", מדווח שעיה ומציין שבערבוב כוח האדם שבוצע, יש גם יתרון: רוחב גזרת הידע המשותף של העובדים השונים. "כשלקוח מסביר לי שהוא רוצה ממשקים מיוחדים, למשל עם אלמנטים יותר הנדסיים ופחות תכנותיים - אני יודע שיהיה לי קל לי יותר לספק זאת לעומת המתחרים, כשבמקביל גם אין לי בעיה לספק פיתוחי קוד מורכבים בפייתון, בג'אווה ובריאקט. השינוי שביצענו איפשר לנו לפתח עליונות יחסית לעומת יתר השוק, שחלקו עדיין נשאר מאחור. לא כל חברות הבקרה השכילו לבצע את המהלכים שלנו. אנחנו בסמארט לוג’יק יכולים, למשל, לפתח אפליקציות למתקנים, כשלרוב חברות הבקרה אין את הפלטפורמה לכף בכלים הקיימים שלהם".
דגש על סייבר
התמחותה של סמארט לוג’יק היא בבקרה תעשייתית, עם דגש על השוק הביטחוני והפרמצבטי. החברה לוקחת חלק בפרויקטים ביטחוניים בישראל שלא ניתן להרחיב עליהם את הדיבור ובשוק הפארמה היא מבצעת ולידציה לפרויקטי בקרה, המבצעים תיקוף לתאימות ל-FDA האמריקאי. "אנחנו בין היחידים בארץ - אם לא היחידים - שיש להם את הידע הזה", מציין שעיה.
מהם האתגרים העכשוויים בתחום הבקרה?
"אתגר משמעותי, שגם הוא למעשה חלק מהטרנספורמציה הדיגיטלית, הוא הדגש על הגנת סייבר. כל הארגונים שאפשרו לעובדים לעבוד מהבית גילו כמה שכבות אבטחה נוספות זה דורש. בכל מכרז ממשלתי היום יש פרק סייבר מפורט. גם חברות הבקרה מתמודדות עם השינוי הזה. בגלל התקדמות הטכנולוגיה הפגיעויות הגיעו גם אלינו. האקרים כבר פחות מתעניינים בפריצה למאגרי כרטיסי אשראי ויותר מכוונים למערכות בקרה של מתקנים. עוד ב-2014 פיתחתי את מוצר ההגנה SPARTA, שכיום מיוצר על-ידי חברת ICS Security היושבת בפארק הסייבר בבאר-שבע ועובדת בשיתוף פעולה הדוק עם מתכנתי סמארט לוג’יק. SPARTA היא מערכת שונה מכל המערכות הקיימות בכך שהיא יושבת על שרת ה HMI ויודעת לנטר את פעולות המפעיל, מגדירה התנהגות אנורמלית וחשודה ומתריעה כשהיא מזהה כזאת. אנשי החברה מלמדים את הצוותים שלנו סייבר ואנשי החברות שלנו מספקים להם בקרים ותוכנות בקר לעבודה ולבחינה בסביבת העבודה שלהם".
כדוגמה לפרויקט של סמארט לוג’יק בו ניתן דגש על סייבר, נותן שעיה את פרויקט מעבר חברת החשמל למושבה החדש בנחל שורק. "מערכת הבקרה תופסת חלק מרכזי בפרויקט ומצריכה הגנת סייבר משמעותית עם דרישות טכנולוגיות שאינן שכיחות", אומר אושר בוגנה, מהנדס בכיר בסמארט לוג’יק. "אנחנו מתחברים לרכיבים רבים בצורה דיגיטלית, שבעבר לא השתמשנו בה. כל מערכות החשמל, המנועים והמפסקים הפכו לחכמים, מקררי מים ומערכות מיזוג אוויר הפכו לדיגיטליים וכל המונים נקראים בעזרת תקשורת מרחוק. זה מצריך מאיתנו מעטפת תשתיתית שלמה ברמות גיבוי ואחזקה גבוהות, וכמובן רמת אבטחת סייבר חסרת תקדים. כדי לעמוד בכך אנו נעזרים בחברת ICS Security, שמתקינה את מערכות הסייבר ומטמיעה מוצרי הגנה חדשניים, דוגמת IDS Graphene, שמנטר את הבקרים והרכיבים ומזהה התנהגות חריגה, וכן את 'ספרטה', אותה הזכיר אילן. עם היכולות הללו והכלים האלו אנחנו יודעים שאנו מקימים תשתית סייבר שאפשר לסמוך עליה".
בשיתוף סמארט לוג’יק
