חיפוש

2021 - האמנם שנת מפנה?

המגמה בשנה שחלפה השתנתה, כאשר חברות סייבר ישראליות גייסו סכומים משמעותיים כבר בתחילת הדרך והמשיכו לגייס הון פיננסי ואנושי כדי להצמיח את הסטארט-אפ לחברה גדולה. האם הפכנו למעצמת סייבר?

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
ישראל גרוס
תוכן שיווקי

שנת 2021 מתבררת כשנה נוספת של שבירת שיאים במספר הגיוסים והנפקות של חברות היי-טק ישראליות. קרן Iinsight לבדה השקיעה השנה ב- 52 חברות ישראליות (בממוצע - אחת בכל שבוע). קרנות אמריקאיות ביצעו 266 השקעות בשלבי גיוס מוקדמים בשנת 2021 לבדה, על-פי נתוני "סטארט-אפ ניישן סנטרל". גם לפי דוח בלומברג, שנת 2021 הייתה שנת שיא עם 25.6 מיליארד דולר שהושקעו בסטארט-אפים ישראליים, כמעט פי-2.5 מאשר ב-2020 ויותר מפי-שלושה בהשוואה ל-2019.

ישראל גרוס | צילום: עצמי
ישראל גרוס | צילום: עצמי
ישראל גרוס | צילום: עצמי
ישראל גרוס | צילום: עצמי

מה לגבי חברות הסייבר?
חברות הסייבר הישראליות בהחלט עלו על הגל של ההצלחה. מנתונים של קרן YL ventures לסיכום שנת 2021, ניתן לראות שמספר היוניקורנים החדשים כמעט הכפיל את עצמו, כאשר בשנת 2021 תשע חברות סייבר חדשות זו לקבל את הטייטל "חד קרן" לעומת שנת 2020, שבה "רק" חמש חברות סייבר ישראליות הגיעו לשווי של מעל למיליארד דולר. נתון נוסף על סך הגיוסים לחברות סייבר ישראליות הוא שיא חדש של 8.8 מיליארד דולר השקעות בשנה - יותר מפי-שלושה מאשר בשנת 2020.

מניתוח נתונים גולמיים שהתקבלו מ- Start up nation central ניתן לראות שיש גידול בסך השקעות בכל הסגמנטים בשנת 2021 ובפרט בשניים בהם הגידול בהשקעות קפץ יותר מפי-ארבעה: Connected devices, IoT and control systems, Cloud and infrastructure security.

לא רק צ'קפוינט
בל נשכח שכל זה קורה בשנה השנייה לקורונה, כשמצד אחד העולם עדיין נמצא באי-וודאות, הגבלות, בידודים ותחת השפעה ניכרת של הזרמת כסף מאסיבית לשווקים בעולם, שגורמת לעליית מחירים ואינפלציה ; ומצד שני, עולם שתלוי יותר ויותר במערכות אינטרנטיות מבוססות API לביצוע כל הטרנזקציות, ולשם גם ההאקרים מכוונים את התקיפות.

שנת 2021 גם התאפיינה בעלייה במספר ניסיונות תקיפות סייבר על ארגונים וההשפעה של כל תקיפה ברמה הגלובלית. למשל, התקיפה שמבוצעת באמצעות שימוש בחולשה של ספריית קוד Log4j, שהשפיעה על רוב החברות הגדולות בתעשייה, התקיפה החלה בסוף דצמבר 2021 ועדיין פעילה.

שנים רבות מדברים על ישראל כמדינה המובילה בחדשנות - Start-up nation. החדשנות נובעת מכמה סיבות, שבראשן הפתיחות בישראל להקמת סטארט-אפים, תקציבים של רשות החדשנות המושקעים בחברות בתחילת הדרך וספציפית בסייבר, וכן הניסיון הצבאי של היזמים מיחידות מסווגות בצה"ל. במשך שנים רבות בישראל הייתה "ספינת דגל" אחת בתחום הסייבר - חברת צ'ק פוינט. שנים נשאלה השאלה: מתי יהיו עוד כמה חברות סייבר ישראליות גדולות כמו חברת צ'ק פוינט? במקום זאת, חברות רבות נמכרו בתחילת הדרך באקזיט יפה, שהעביר את כל הידע והיכולות לחברות בין-לאומיות מובילות. ניתן לראות את שנת 2021 כשנת המפנה, שבה חברות ישראליות רבות שוות מעל מיליארד דולר, שהלכו בגדול על הנפקה וצמיחה במקום להימכר באקזיט.

ירידה בהיקף החברות החדשות
דוח "סטארט-אפ ניישן סנטרל" מצביע על ירידה נמשכת במספר ההשקעות המוקדמות בסטארט-אפים ישראלים צעירים (סבבי סיד), מספר שצנח מ-361 השקעות בשנת 2018 ל-188 השקעות ב-2021. נתון זה משתלב היטב עם הירידה הנמשכת במספר חברות הסטארט-אפ שקמות בישראל לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

סך כל חברות הסייבר הפעילות בישראל עמד בסוף שנת 2021 על 453 חברות ב-12 סגמנטים שונים. אחד הנתונים שפחות זוכים לתשומת לב הוא השינוי במספר החברות הפעילות בכל שנה. ניתן לראות בגרף למטה את העקומה הישרה בשנים האחרונות במספר חברות הסייבר הפעילות בישראל. בשנת 2014 היו רק 300 חברות פעילות, והמספרים גדלו בשנים הבאות ל- 466 חברות פעילות בשנת 2018 ומאז המספר מדשדש סביב ה- 450 חברות פעילות.
נתון שמחזק את הטענה לסטגנציה, ניתן לראות מהדוח השנתי של קרן ההשקעות YL ventures על מגמת ירידה במספר החברות החדשות שנפתחות בכל שנה, כאשר בשנת 2021 הוקמו "רק" 58 סטארט-אפים - ירידה של 10% לעומת שנת 2020. עם זאת, יש לקחת בחשבון שחברות ותיקות נסגרות או נמכרות וכתוצאה מכך בטווח הארוך תהיה ירידה במספר החברות הפעילות.

לסיכום, ניתן לראות כי המגמה בשנת 2021 השתנתה. חברות סייבר ישראליות גייסו סכומים משמעותיים כבר בתחילת הדרך והמשיכו לגייס הון פיננסי ואנושי כדי להצמיח את הסטארט-אפ לחברה גדולה, זה נובע מהניסיון הרב שהיזמים צברו במהלך הסבבים הקודמים של המיזמים שלהם והאפשרויות החדשות לגיוס כספים נזילים בשוק ה- VC והציבורי.

סימני אזהרה
לאחר כל זאת, נדרשת מילת אזהרה: המאמר הזה נכתב כשכבר נושבות רוחות שונות בתחילת חודש ינואר 2022, ומודל גיוס הון בפורמט של SPAC מתברר ככישלון. חברות ישראליות שהונפקו בשנת 2021 איבדו בממוצע מעל 50% מהשווי בהנפקה לאחר כמה חודשים. למעשה,17 חברות ישראליות שהונפקו בספאק בשנת 2021 בוול-סטריט רשמו יחד ירידה של 18.8 מיליארד דולר בשוויין. בנוסף, הרגולציה המסתמנת על הנפקות SPAC על-ידי רשויות ההון - שרוצות לבחון את ההנפקות ואת התשקיפים של החברות - מוציאה את האוויר מהבלון. אם נוסיף לכך את העליות המסתמנות של הריבית בארה"ב נראה מעבר של השקעות מחברות צמיחה לחברות ערך שהן יותר יציבות ומספקות תזרים דיבידנדים, מה שעלול להשפיע על חברות ישראליות רבות וביניהן גם חברות הסייבר.

הכותב הוא מייסד-שותף בחברת L7Defense- API SECUITY ומייסד קהילת Israel Cyber Group

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    עומר אדם בהופעה

    "יש לו מספיק כסף, הוא יכול להפסיק לעבוד — אבל הוא רוצה עוד"

    ענת ג'ורג'י
    חברת אנתרופיק משרד סן פרנסיסקו

    "מי שיישאר עד ההנפקה, לא יצטרך יותר לעבוד": להתקבל לחברה הנחשקת בהייטק

    בלומברג ביזנסוויק
    רמין סמאהי (משמאל), בעל חנות מוצרי חשמל

    "בעלי עסקים צעירים שנכנסים הנה מפסידים את התחתונים ובורחים"

    ירדן בן גל הירשהורן
    צילומי רחפן מפרץ חיפה

    דירות ב-2 מיליון שקל, צמוד לחוף הים: במקום הכי נמוך המחירים קפצו פי 4

    שלומית צור
    בישראל 2026 כל אחד קורא לזה אחרת: עזיבה, הגירה, ירידה, התמחות, רילוקיישן, התאווררות

    "יש לך בית גדול, תעשי עוד ילד": המחיר מאחורי החלום הזוהר של הרילוקיישן

    קים לגזיאל
    מייסדי סקפיון: גל גורן (מימין), ירון קרפ, פיני יונגמן, צפריר יואלי ועדו בר־און. יצטרכו להוכיח שהטכנולוגיה שלה עובדת גם בשטח

    ליירט מאות כטב"מים במקביל: סקפיון נחשפת עם גיוס של 36 מיליון דולר