חיפוש

הרפורמה המשפטית ואחותה הבכורה

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
shutterstock
shutterstock
shutterstock
shutterstock
עודד שי, מנכ"ל מרקטסט
תוכן שיווקי

עוצמתה של הרפורמה המשטרית שנפלה עלינו לאחרונה לא היתה בלתי צפויה. סימנים ראשונים של היד הנחושה שהוליכה אותה באו כבר לידי ביטוי במאפייניה של אחותה הבוגרת, לפני שלוש שנים, בעקבות הקורונה - קרי, מהפכת הדיגיציה והגזרות שפגעו באבני היסוד של השירות ללקוחות בישראל.

עודד שי | צילום: יח"צ
עודד שי | צילום: יח"צ
עודד שי | צילום: יח"צ
עודד שי | צילום: יח"צ

המכנה המשותף הבולט ביותר לרפורמה המשטרית המתממשת לעינינו מחד, ולבליץ הדיגיטציה הקיצוני שקדם לו אחר הקורונה מצד שני, הוא מהירות הבזק בהם בוצעו שני מהלכים אלה, והקנאות הקיצונית שאפיינה אותם.

לשתי תופעות אלה מאפיינים ברורים: תשוקת כיבוש טוטלי, מידה קטנה של ערכים אנושיים ותאוות בצע.

לא חלפו 3 שנים מאז נגררו מנהלי החברות הגדולות והתאגידים בישראל "לבצע תיקון" ונקטו צעדי מנע קיצוניים לצמצם את הפסדי הקורונה. מעשית, הם ניצלו את מצב החירום בהחלטה גורפת ללכת "עד הסוף". זאת, תוך ביטול, סירוס וצמצום באופן חסר תקדים של רוב ערוצי השירות שהיו נגישים ללקוחות עם ישראל.

והינה בא המחוקק הנבחר, החדש, וגיבש את "הרפורמה המשפטית" על שלל חוקיה ונספחיה, עשרות חוקים שנערמו תוך פחות מחודש ימים והעמיקו את השסע בחברה הישראלית. זו אינה הפיכה - נגמ"שים לא מסתובבים אך דברים חמורים מתגבשים בחשאיות, בחדרי חדרים. כביכול, רפורמה "לטובת העם".

אך נחזור לגזרות על מערך השירות ובליץ הדיגיטציה, שחלו החל משנת 2020:

צעדי המנע שנקטו התאגידים לצמצם את הפסדי הקורונה יצרו מצוקה גדולה בחלק משמעותי של לקוחות במדינה בכל מגזרי המשק. מהלקוח הישראלי נגזלו חלק גדול מכבודו ומעמדו ומיליוני ישראלים בסגמנטים רבים יצאו נפגעים. אנשים מבוגרים, אוכלוסיות מוחלשות, יוצאי עליות מאוחרות, בעלי מעמד כלכלי נמוך יותר, גם כאן התאגידים ניצלו את המצב והלכו רחוק מידי תוך התעלמות מהמצוקה הנגרמת ללקוחות.

בצורה ציורית יותר: נראה שעיקרי ספר ההדרכה של מקיאוולי ("הנסיך") חלחלו ללשכות ההנהלה של התאגידים אשר מיישמים אותו אחד לאחד. אומר מקיאוולי: "המטרה מקדשת את האמצעים..." נכון, מהנהנים בראשם המנהלים בתל אביב, "אז נקזז את הפסדי הקורונה בכל מחיר"; לעיתים יש הצדקה להתנהגות לא מוסרית", אומר מקיאוולי; אין ברירה אומרים המנהלים, "לפעמים יש צורך לפגוע בלא רחם..."

מה נלקח באותה עת מהלקוח הישראלי:

 תאגידים רבים צמצמו סניפים באופן רדיקלי (רבים מהם במרכזי הערים).

 נפגעו אוכלוסיות שלמות, במיוחד מבוגרים.

 בוטלו מוקדים טלפונים.

 אובדן קשר ישיר ואישי עם נותן השירות.

 הוראות בלתי כתובות להימנע מפגישות פרונטליות בסניפים.

ובכן מה נשאר ללקוח הישראלי: השיירים היחידים שנשארו ללקוח לאחר המהפכה הדיגיטאלית הינו המוטו: "נא לפנות לאפליקציה". מונח שהשתרש אצל מיליוני ישראלים. (היום ניתן לומר ששתי מטבעות הלשון השגורות ביותר בחיי הישראלי הינם "אפליקציה", ו..."ביבי").

במקביל, לגזרות הקורונה והשתלטות הדיגיטל על נפשם של לקוחות ישראלים כה רבים, הרקיעו שחקים רווחי התאגידים הפיננסים. כבר בשנת 2022 רשמו חמשת הבנקים הגדולים רווח גולמי של 22.2 מיליארד שקלים. נתונים שאינם מצדיקים את המשך הפגיעה והצמצום בערוצי השירות ללקוחות בישראל.

מה יש חברים, האדונים פרידמן, קוטלר, לוין ורוטמן, אי אפשר להוריד קצת את הרגל מהגז?

עודד שי,

מנכ"ל מרקטסט

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    מפעל בקר תנובה (אדום אדום) בעמק המעיינות. הווטרינר המפקח רשם במפעל תשעה ליקויים בתחום צער בעלי חיים בתוך 15 חודשים

    חשיפהחשיפה

    מה קורה בבתי המטבחיים של תנובה ודבאח - ולמה הן נאבקות כדי שלא נדע

    עומר תמרי לאון
    מאור שלמה, מייסד בייס44. החברה שיפרה את הרווחיות באמצעות מעבר למודל AI שהותאם לצרכיה

    ניתוחניתוח

    "זה מתפוצץ להן בפנים": המלכוד שדוחף חברות הייטק להתנתק מענקיות ה–AI

    שגיא כהן
    תחנת וול סטריט ברכבת התחתית של ניו יורק. הסוחרים מתכוננים להעלאות ריבית נוספות

    פחד בשוק האג"ח: "המצב קשה יותר מבקורונה ובמשבר 2008"

    בלומברג
    תל אביב. הירידות החדות ביותר במחירי הדירות

    פרשנותפרשנות

    מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הקבלנים מאטים פעילות — ומרימים דגל אדום

    הדר חורש
    ארווין שילינגר

    סטארט-אפ הבנייה שהיה שווה מיליארד ד' וקרס, מנסה לקום מחדש בקיבוץ בצפון

    הדר חורש
    רון אילון

    הוא היה מיועד להיות מנכ"ל של אחת החברות הכי גדולות, והתרסק. מה קרה לו?