מוזיאון תל אביב לאמנות, מוסד מוביל לאיסוף פריטי אמנות לתצוגה ולתערוכות, נדרש להיערך מחדש עם פרוץ המלחמה. היה עליו לנסות ולשמור על קשר בין חוויית המבקר למציאות שהתנהלה ברחבת הכניסה שלו.
"עולם האמנות משתנה, וכך גם התפיסות וסוגי המבקרים", הסבירה טניה כהן־עוזיאלי, מנכ"לית מוזיאון תל אביב לאמנות. לדבריה, "ההצלחה של מוזיאון נמדדת ביכולתו לנסח את עצמו בכל יום מחדש ביחס למה שקורה בסביבה. אם פעם דיברנו על מבקר שהגיע אלינו, כיום עברנו להשתמש במונח 'שותף'. עם המחשבה הזו נכנסנו ל–7 באוקטובר".
בוועידת חוויית הלקוח של TheMarker Labels סיפרה כהן־עוזיאלי שהמוזיאון הפעיל נוהל מלחמה והחל בהעברה של יצירות רבות, לעתים בשווי מאות מיליוני שקלים, למחסנים. "הפעולה חייבה את העובדים, הורים לילדים, לעזוב הכול ולהגיע", העידה. "עוד לפני הקמת כיכר החטופים ברחבה הבנו שיש לנו תפקיד. לצערנו, בן של אחת ממשפחות העובדים שלנו, סרן יפתח יעבץ ז"ל, נהרג. הקדשנו לו ערכות יצירה שפיתחנו וחילקנו ליותר מ–60 אלף ילדי המפונים, ילדי החברה הבדואית וילדי הכפרים הערביים". לדברי כהן־עוזיאלי, ככל שהזמן עבר שינה המוזיאון את תפקידו והגביר את מעורבותו החברתית והאזרחית. "משפחות החטופים סיפרו על הצורך ליצור את השולחן האייקוני ברחבה כדי שייחרט בזיכרון — ונרתמנו לכך. בעצרת למען שחרורם הקרנו על גבי המוזיאון עבודה של האמנית מיכל רובנר בשם 'אותות'. היה זה הביטוי המוחשי ביותר למקום שבו המוזיאון פוגש את הרחבה".
