סרטן ערמונית הוא השכיח ביותר בקרב גברים, אחד מכל שישה גברים צפוי לחלות בו במהלך חייו. אולם לא כל אבחנה מחייבת טיפול מיידי. חלק מהגידולים מתפתחים באיטיות וניתן להסתפק במעקב אחריהם, אחרים עלולים להיות אגרסיביים ולסכן חיים.
"אחד האתגרים המרכזיים הוא להעריך במדויק את מידת האגרסיביות של הגידול באמצעות הכלים המסורתיים, כמו בדיקת PSA, בדיקה גופנית וביופסיית הערמונית. כיום עומדים לרשותנו כלים גנומיים וטכנולוגיות של בינה מלאכותית שמאפשרים לקבל מידע מדויק יותר. המטרה היא להבין האם קיים סרטן משמעותי בערמונית, מהי מידת האגרסיביות שלו, ובהתאם לכך להחליט אם יש צורך בטיפול ואיזה טיפול מתאים למטופל", מסביר פרופ' זהר דותן, מנהל המחלקה לאורולוגיה במרכז הרפואי שיבא.
אחת המגבלות של הכלים המסורתיים קשורה בבדיקת PSA המשמשת כלי מרכזי בבירור מחלות הערמונית. "הבדיקה אינה מזהה סרטן באופן ישיר, אלא מודדת חלבון שמופרש גם מרקמה שפירה של הערמונית. לכן יש גברים עם PSA תקין שיש להם סרטן, ומנגד, גברים עם PSA מוגבר שאין להם סרטן".
גם בדיקות MRI אינן תמיד חד-משמעיות. לדברי פרופ' דותן, שיעור הביופסיות החיוביות בעקבות ממצא חשוד נע בין 15% ל-80%, בהתאם למידת החשד ולמאפייני המטופל. "חלק מהגברים עוברים ביופסיות מיותרות. דרושים כלים מדויקים יותר כדי לקבוע מי זקוק לביופסיה ובהמשך גם לטיפול".
MPS2 - בדיקת שתן שעשויה לחסוך ביופסיה
אחד הכלים המתקדמים בתחום הוא בדיקה גנומית מדגימת שתן, המבוססת על ניתוח רמות הביטוי של 18 גנים הקשורים לסרטן הערמונית. "היתרון שמדובר בבדיקה לא פולשנית, המטופל נותן דגימת שתן, בלי שחודרים לגופו. הבדיקה מסייעת להעריך את הסיכון להימצאות סרטן ערמונית משמעותי קלינית ועשויה לסייע לרופא בהחלטה אם יש צורך בביופסיה. הבדיקה מתאפיינת ברגישות של כ-95% ובערך מנבא שלילי גבוה. המשמעות היא שכאשר מתקבלת תוצאה המעידה על סיכון נמוך, הסבירות להימצאות סרטן ערמונית משמעותי נמוכה. לעומת זאת, תוצאה המעידה על סיכון גבוה אינה בהכרח אומרת שיש סרטן, אלא שיש לשקול המשך בירור. היכולת לזהות גברים בסיכון נמוך עשויה לסייע בהפחתת ביופסיות מיותרות על פי נתוני מחקרים, שימוש בבדיקה עשוי להפחית כ-37% עד 41% מהביופסיות בהתאם לאוכלוסייה הנבדקת ולסף ההחלטה שנבחר".
מחקר שפורסם ב-2026 בכתב העת The Journal of Urology בחן את MPS2-AS, גרסה של הבדיקה המיועדת לביצוע כאשר המטופל במעקב פעיל, בקרב 330 גברים עם סרטן ערמונית בסיכון נמוך, שהיו במעקב ב-11 מרכזים רפואיים. הבדיקה זיהתה 97% מהמקרים שבהם התגלתה בביופסיה התקדמות למחלה בדרגת Grade Group 3 ומעלה. לפי הממצאים, השימוש בה היה עשוי לחסוך עד 64% מהביופסיות, תוך שמירה על רגישות גבוהה לזיהוי התקדמות המחלה. התוצאות מצביעות על פוטנציאל להפחתת ביופסיות חוזרות בקרב גברים במעקב פעיל, ללא פגיעה משמעותית בשיעור האבחנה של גידול אגרסיבי.
ArteraAI: בינה מלאכותית בשירות הטיפול המותאם אישית
בדיקת ArteraAI Prostate מיועדת לגברים שאובחנו כבר עם סרטן הערמונית. הבדיקה משלבת בינה מלאכותית ופתולוגיה דיגיטלית לניתוח תמונות של רקמת הגידול מהביופסיה, לצד נתונים קליניים. היא מספקת מידע על הסיכון להתקדמות המחלה, ובמטופלים מתאימים מסייעת לנבא את התועלת מהוספת טיפול הורמונלי קצר טווח לקרינה.
"הבדיקה מתבצעת לאחר אבחון סרטן הערמונית ומנתחת את תמונת הרקמה הדיגיטלית, ללא צורך בהפקת חומר גנטי ובתהליכים מעבדתיים ממושכים. כך ניתן לקבל מידע נוסף בתוך ימים, בעלות שעשויה להיות נמוכה מזו של בדיקות גנומיות מסוימות".
חשיבות הבדיקה טמונה ביכולת לסייע בהערכת הסיכון ובהתאמת עוצמת הטיפול. "אנחנו משתמשים בה כשיש התלבטות לגבי מידת האגרסיביות של הגידול. התוצאה יכולה להשפיע על ההחלטה אם להסתפק במעקב, לבצע ניתוח רדיקלי, לתת קרינה או לבחור בטיפול ממוקד בנגע. אם הגידול אגרסיבי מאוד, לא נרצה להסתפק בטיפול שאינו מספק למי שנמצא בסיכון גבוה".
אחד התחומים שבהם יש לבדיקה חשיבות מיוחדת הוא ההחלטה האם להוסיף טיפול הורמונלי להקרנות ולכמה זמן. הטיפול ההורמונלי מפחית את רמת הטסטוסטרון במטופל, הורמון המעודד את שגשוגם של תאי סרטן ערמונית.
"ניתן לתאר את השפעתו של הטסטוסטרון בגופינו בגורם גדילה המשפיע על תאי רקמת הערמונית בכלל וסרטן הערמונית בפרט. במצבים שבהם קיים חוסר של טסטוסטרון מסיבה כלשהי, כולל ההשפעה של תרופות על ייצורו – נקבל מגוון של תופעות לוואי הכוללים מצבים כגון חולשה, ירידה בתפקוד ובחשק המיני, פגיעה בצפיפות העצם, חולשת שרירים, שינויים במצב הרוח, שינויים מעבדתיים ועוד בדומה לגיל המעבר הנגרם בצורה חדה אצל הגבר. לכן, אם אפשר להימנע מתוספת טיפול הורמונלי בלי לפגוע בסיכויי ההישרדות של המטופל, זה עדיף. מצד שני, מי שצפוי להפיק ממנו תועלת משמעותית חשוב שיקבל אותו".
מחקר STAMPEDE: זיהוי המטופלים שעשויים להפיק תועלת מהגברת הטיפול
מחקר שפורסם ב-2026 בכתב העת Annals of Oncology בחן את יכולתה של בדיקת ArteraAI לזהות גברים עם סרטן ערמונית מקומי בסיכון גבוה, שעשויים להפיק תועלת מהגברת הטיפול ההורמונלי באמצעות הוספת תרופה המדכאת את ייצור ההורמונים האנדרוגניים.
נמצא כי בקרב כ-24% מהמטופלים, שסווגו באמצעות הבדיקה כבעלי סיכון גבוה מאוד, הוספת הטיפול התרופתי לטיפול ההורמונלי הממושך העלתה משמעותית את שיעור ההישרדות ללא גרורות לאחר חמש שנים, מ-62% ל-81%. בקרב יתר המטופלים השיפור היה קטן ולא מובהק סטטיסטית.
ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של בינה מלאכותית לסייע בזיהוי מטופלים שעשויים להפיק תועלת משמעותית מהגברת עוצמת הטיפול, לצד מטופלים שעבורם התועלת הנוספת עשויה להיות מוגבלת. מדובר בניתוח בדיעבד של נתוני מחקרים קליניים, ויש צורך בהמשך תיקוף לצורך קביעת השימוש הקליני בממצאים אלה.
לא אותו טיפול לכל מטופל
שתי הבדיקות, המשווקות כיום בישראל על ידי אונקוטסט, אינן מחליפות את שיקול הדעת הרפואי, אלא מספקות מידע נוסף שעשוי לסייע בקבלת החלטות. לדברי פרופ' דותן, הן כבר משולבות בפרקטיקה הרפואית, ובמקרים מסוימים קיימת השתתפות בעלותן מצד קופות החולים או חברות הביטוח, בהתאם לתנאי הזכאות.
"חשוב להיבדק בהתאם להמלצות הרפואיות ולהכיר את ההיסטוריה המשפחתית. שינויים גנטיים כמו BRCA קשורים גם לסרטן השד וגם לסרטן הערמונית. אם מתגלה ממצא חשוד, ובוודאי אם מאובחן גידול, חשוב לאפיין אותו בצורה המדויקת ביותר. היום יש לנו כלים שמאפשרים להתאים את הטיפול באופן אישי. אנחנו לא רוצים לתת לכולם את אותו הטיפול, אלא לבחור לכל מטופל את מה שנכון לו, תוך צמצום תופעות לוואי ותחלואה מיותרת".
המידע בכתבה הוא כללי ואינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף לאבחון רפואי והתייעצות עם גורם מוסמך ומקצועי. התאמת הטיפולים נעשית באופן אישי, בהתאם למצבו של כל אדם, להתוויות ולשיקול דעת מקצועי.
בשיתוף אונקוטסט






