לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לאחרונה, תוחלת החיים בלידה של גברים בישראל עמדה בשנת 2025 על 81.4 שנים, כ-4.5 שנים פחות מזו של נשים (85.9). באנגליה, להשוואה, הגיעה באותה שנה תוחלת החיים המוערכת של גברים ל-80 שנים, לראשונה. עם זאת, תוחלת החיים לבדה אינה משקפת את מצב הבריאות ואת איכות החיים. לפי אותו פרסום של הלמ"ס, גבר שהגיע לגיל 65 צפוי לחיות בממוצע עוד 20.2 שנים, אבל רק 11.7 מהן צפויות להיות שנים בריאות. כלומר, בממוצע כ-8.5 מהשנים האלה אינן שנים בריאות. יום הגבר הבינלאומי, המצוין בנובמבר, הוא הזדמנות לבחון מה קורה בשנים האלה לבריאות הגופנית והנפשית של גברים בישראל.
מחלות, גורמי סיכון ואיכות חיים
איכות החיים עלולה להיפגע גם בגלל בעיות שאינן מסכנות חיים. כך לדוגמה, הגדלה שפירה של הערמונית אינה מעידה על סרטן, אבל היא עלולה ללחוץ על השופכה ולגרום לזרם חלש, לתכיפות במתן שתן ולקימות מרובות בלילה, אף שתסמינים אלה יכולים לנבוע גם מסיבות אחרות. התפתחות הדרגתית של התסמינים עשויה לעכב פנייה לבירור רפואי, אבל חסימה ממושכת מאלצת את השלפוחית להתאמץ, ועם הזמן עלול להיגרם נזק לכליות. סרטן הערמונית, לעומת זאת, עשוי להתפתח בשלבים הראשונים ללא תסמינים כלל.
זו גם המחלה הממאירה השכיחה ביותר בקרב גברים בישראל. לפי הערכת האגודה למלחמה בסרטן, עד סוף השנה הנוכחית יאובחנו כ-3,725 גברים עם המחלה, וכ-538 ימותו ממנה במהלך השנה. אלה הערכות לשנה כולה, משום שרישום המקרים לשנים האחרונות טרם הושלם. הסיכון עולה עם הגיל, וכ-75% מהמקרים מתגלים אצל גברים בני 65 ומעלה. המקרים הללו שונים מאוד זה מזה באופיים - חלק מהגידולים מתפתחים לאט כל כך שלא יגרמו נזק במהלך חייו של החולה, ואחרים אגרסיביים ומחייבים טיפול מהיר. כדי להעריך את אופי הגידול הרופאים נעזרים בביופסיה ובבדיקות הדמיה. מאפייני הגידול, ולא האבחנה לבדה, קובעים אם יסתפקו במעקב או יפנו לניתוח, להקרנות או לטיפול תרופתי.
ההבדלים בין הגידולים מקשים גם על ההחלטה למי להציע בדיקות לגילוי מוקדם. בדיקת דם לרמת PSA, חלבון שמייצרת הערמונית, עשויה לסייע בגילוי סרטן לפני שמופיעים תסמינים, אבל גם להוביל לגילוי גידולים שלא היו גורמים לנזק ולטיפול מיותר שעלול לפגוע בשליטה על השתן ובתפקוד המיני. בפרסום האגודה למלחמה בסרטן מוקדם יותר השנה נכתב שמשרד הבריאות אינו ממליץ כיום על בדיקות סקר לגילוי מוקדם, כלומר בדיקות יזומות לאנשים ללא תסמינים. גם באנגליה המליצה המועצה הלאומית לסקרים במאי 2026 שלא להציע בדיקות לכלל הגברים, והחל מ-2027 תוצע שם בדיקה רק לקבוצה מוגדרת של גברים בסיכון גבוה.
השלכות הטיפול בסרטן הערמונית עשויות להימשך גם לאחר סיומו. תופעות לוואי עלולות להימשך גם כשהליווי הצמוד מצטמצם, וחלקן נוגעות לנושאים אינטימיים שמטופלים מתקשים להעלות בפני הרופאים המטפלים. המשך המעקב צריך לכלול שאלות מפורשות על השפעת הטיפול על חיי היומיום, כדי לזהות קשיים שנותרו ולהציע להם טיפול.
בירור ההשלכות על איכות החיים חשוב גם במסגרת הטיפול במחלות כרוניות, כמו סוכרת ומחלות לב, ובגורמי הסיכון שמובילים אליהן. לפי דוח שר הבריאות על העישון לשנת 2025, 31.3% מהגברים הבוגרים מעשנים, פי שניים משיעור המעשנות בקרב נשים (15.2%), ובקרב גברים ערבים השיעור מגיע ל-46.2%. לפי דוח מדדי האיכות של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, כ-62% מהגברים בגילי 20-64 סובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר. סוכרת ומחלות לב עלולות להשפיע על התפקוד המיני, וכך גם חלק מהתרופות המשמשות לטיפול בהן. יש מטופלים שמפסיקים ליטול תרופה בגלל השפעתה על הזקפה, והדבר מתגלה רק כשהרופא שואל במפורש. בביקור שמתמקד בכאבים, בתוצאות בדיקות ובמינונים, בירור תופעות הלוואי יכול לחשוף גם מדוע הטיפול אינו נלקח כפי שנרשם.
לא לשכוח את הנפש
לצד ההתמודדות עם מחלות ובעיות פיזיות, המציאות הביטחונית של השנים האחרונות הוסיפה לתמונה צרכים נפשיים ושיקומיים. לפי נתוני משרד הביטחון שפורסמו בחודש שעבר, מאז 7 באוקטובר 2023 נקלטו באגף השיקום כ-30 אלף פצועים ופצועות, ו-63% מהם מתמודדים עם תגובות נפשיות. עוד מהנתונים עולה ש-8% מהפצועים שנקלטו הן נשים, כמעט מחציתם צעירים עד גיל 30, ו-62% הם משרתי מילואים. הנתונים מתייחסים למטופלי אגף השיקום בלבד, ואינם מלמדים על שיעור הפוסט טראומה בקרב כלל הגברים בישראל.
"תגובה נפשית" אינה בהכרח אבחנה של פוסט טראומה, והיא יכולה לכלול גם חרדה, דיכאון וקשיי חזרה לחיים האזרחיים. משרד הבריאות מסביר שאחרי אירועים קשים, פחד, דריכות, עצב וקשיי שינה הם תגובות נפוצות, ואצל רבים הן פוחתות בהדרגה. מצוקה שנמשכת לאורך זמן או פוגעת בעבודה, בלימודים או בקשרים היא סיבה לפנות לעזרה מקצועית, ואין צורך להמתין להחמרה. המשרד מדגיש את חשיבות הפנייה לעזרה כבר בשלבים הראשונים, ומציין שבחלק מהמקרים התסמינים מופיעים רק חצי שנה או יותר אחרי האירוע.
הפער בין תוחלת החיים לבין מספר השנים שבהן גברים צפויים לחיות בבריאות טובה ממחיש את החשיבות של הסתכלות רחבה על בריאות הגבר. מניעת מחלות, זיהוי גורמי סיכון וטיפול רפואי הם חלק מרכזי מהתמונה, אך לצדם נדרשת התייחסות גם לתפקוד היומיומי, להשלכות הטיפול ולבריאות הנפשית. ככל שתוחלת החיים עולה, השאלה אינה רק כמה שנים נוספו לחיים, אלא גם מהו מצב הבריאות במהלכן.







