בחודשים שקדמו לבחירות האמצע בארה"ב השקיעו מפרסמים מיליארדי דולרים על פרסום הנוגע לחוות שרתים. עו"ד גאיה הררי הייט, מנכ"לית מכון המחקר Rise Israel לכלכלה תחרותית, בת־קיימא ומבוססת חדשנות, הסבירה בכנס Future of Data Centers של TheMarker labels מדוע מדובר רק בתחילתה של מגמה.
על פי הערכות שהציגה הררי הייט, הצפי להיקף ההשקעות בחוות שרתים עד סוף העשור הקרוב עתיד להגיע לסכום עתק של 6.7 טריליון דולר – נתון הממחיש את מעמדו האסטרטגי של התחום. "מדובר במהפכה הדיגיטלית הגדולה בהיסטוריה, שמהווה למעשה גם מהפכה תעשייתית", אמרה.
"חשוב להבין שזהו לא מרוץ בין מעצמות בלבד, אלא שרשרת", אמרה. "מי שמחזיק חוליה הכרחית בשרשרת מחזיק גם בקלף מיקוח – כמו טייוואן האמונה על מערך הייצור, קוריאה המשמשת בית ליצרניות השבבים המובילות, הולנד שבה מיוצרות המכונות לשבבים המתקדמים ביותר, סין השולטת בחומרי גלם חשובים ומדינות המפרץ המביאות עימן אנרגיה והשקעות, ומקבלות בתמורה גישה לשבבים".
הררי הייט התייחסה בדבריה גם למקומה של ישראל בשרשרת. "ישראל היא אי אנרגטי", אמרה. "הצורך באספקת חשמל מחייב צורך להתייעל. השאלה בסוף היא לא רק כמה כוח מחשוב יהיה בישראל – השאלה היה כמה כוח יהיה לישראל בכלכלת המחשוב העולמית".
בדבריה הציגה הררי הייט מפת דרכים ובה חמישה צעדים מעשיים לשינוי המשוואה הקיימת עבור ישראל. "ראשית, יש להגדיר את צורכי המחשוב הלאומיים לפי יעדים אסטרטגיים, ולא לתת לתור בקשות החיבור להכתיב אותם", הסבירה. "לאחר מכן יש לראות בחוות השרתים את הלקוח הראשון לטכנולוגיה הישראלית. המשמעות היא להקצות עבורן חשמל, כולל מתן סיוע רגולטורי, כמו הקלות זמניות ומבוקרות לניסוי ניהול עומסים או גילוי גמישות ביחס למשתני ביקוש ואגירה. במקביל יש לפעול לחיבור סטארט־אפים עם תעשייה ותיקה ומפעילי חוות שרתים גלובליים, יחד עם קישורים נוספים לעולם הפיזי, החל בחומרה, דרך חשמל וקירור ועד למערכות בקרה והנדסה.
"אם מקבלי ההחלטות ידעו לאמץ את מפת הדרכים הזו בזמן ולהפוך את חוות השרתים למנוע צמיחה לאומי, ישראל לא תסתפק בצריכת טכנולוגיה מתקדמת, אלא תבטיח לעצמה חוליה קריטית ובלתי ניתנת להחלפה בשרשרת הערך העולמית", סיכמה הררי הייט.






