"השלטון המקומי בישראל הינו הגוף הציבורי היחיד שמביט בעיניו של האזרח ומטפל במכלול הנושאים העוטפים את חייו", כך אומר ממי פאר, מבעלי פאר לוין תקשורת, משרד הייעוץ האסטרטגי-תקשורתי המלווה את ועידת איגוד התאגידים העירוניים 2023. לדבריו, "לפני 35 שנים (1989) – כדובר עירייה צעיר בראשית הדרך - נהגתי לומר שהרשות המקומית מטפלת בכל הנושאים שהאזרח צריך, חוץ מאשר בביטחון. שנתיים לאחר מכן הגיעה מלחמת המפרץ הראשונה כאשר סדאם חוסיין ירה טילים על מדינת ישראל וארבעה מתוכם נפלו בשטחה של העיר בה עבדתי, רמת-גן. כ-%9 מהבתים בעיר נפגעו ואז התגלה במלוא עוצמתו כוחו ומשמעותו של השלטון המקומי.
"ראשי רשויות התגלו כמנהיגים האמיתיים בשטח, קיבלו החלטות – כמו למשל להלין מהלילה הראשון את כל המשפחות שבתיהן נהרסו בבתי מלון, בלי לשאול שאלות ובלי לחכות לאישורים של יועמ"שים, הזמינו דרך הרדיו גגנים מכל הארץ להסתער על הבתים שרעפי גגותיהם התעופפו כדי שהגשם שירד לא יהרוס את תכולת הדירות, הביאו מכולות מהנמלים כדי לאחסן את תכולת הדירות שנהרסו, ועבדו באופן הדוק עם גורמי הביטחון. בהמשך דאגו להאיץ את שיקום האזורים שנפגעו. בסיום המלחמה קבע אחד מכלי התקשורת המרכזיים מי הם גיבורי המלחמה שלו: ראשון היה ג'ורג' בוש האב – נשיא ארה"ב דאז ושני צבי בר – ראש עיריית רמת-גן דאז. אני כדובר הייתי מאוד גאה על כך. לכן, ראש עיר או ראש מועצה שלא רק דלתו אלא גם ובעיקר ליבו פתוחים תמיד בפני האזרחים, זוכה לאהדה הראויה".
הקרב על הסמכויות
מארג היחסים שבין המדינה לשלטון המקומי הוא הנקודה הבעייתית והקשה ביותר ביחסים בין שני הגופים. מטבע הדברים, השלטון המרכזי, דהיינו משרדי הממשלה, שואף לאחוז בכל הכוח והסמכויות שהוא יכול, כאשר במקביל השלטון המקומי שואף לקבל לידיו כמה שיותר סמכויות ולהניע מהר יותר ובאופן יעיל יותר את גלגלי העשייה.
"בעשרות השנים שאני מלווה עשרות רשויות מקומיות, גם כשכיהנתי כיו"ר איגוד הדוברים וגם ב-15 השנים כאחרונות כבעלים של חברה – לא השתנה כמעט דבר", אומר פאר. "השלטון המקומי דורש, ובצדק, יותר סמכויות, והשלטון המרכזי – בגלל הצורך בכוח ועוצמה – מתעקש להותיר אותן בידיו. אתן לכך דוגמה: לפני מספר שנים הוחלט לרמזר צומת מסוים שנחשב מסוכן מאוד, באחת הרשויות שאותן המשרד שלי מלווה. ראש הרשות דהר קדימה לתכנון, אישורים הנדסיים, מדידות תנועה וכל הנדרש, הרמזור הוצב ונראה היה שעוד רגע יופעל, אך נותר מחסום אחד לעבור - משרד התחבורה הודיע לעירייה שהרמזור הספציפי יוכל לפעול רק בכפוף לאישור אישי של שר התחבורה. כמובן שנדרשו עוד שבועות ארוכים עד שקרה הנס והאישור ניתן".
"ניסיוני בעולם המוניציפאלי מלמד שככל שתינתנה יותר סמכויות לשלטון המקומי, כך תפחת הבירוקרטיה המיותרת, תגבר יעילות השרות – והאזרח ירוויח. אבל אני שואל אותך – האם אתה מאמין שזה יקרה? אתה מאמין שהשרים יוותרו על חלק מהסמכויות שלהם? קשה לי להאמין. זהו טבע האדם".
התאגידים העירוניים הם הזרוע המבצעת של הרשויות המקומיות. יש במדינת ישראל 256 רשויות מקומיות ויש 600 תאגידים עירוניים. התאגידים הוכיחו את עצמם מעל ומעבר ביכולת הביצוע, ביעילות, בשבירת החסמים והבירוקרטיות המעיקות. הרשויות השכילו למנות להם מנכ"לים/ות מקצוענים/ות כדי שתהיה יכולת לבצע, לבנות, לקדם פרויקטים הכי מהר, הכי מקצועי ובמחיר הכי טוב. "התאגידים, כמו הרשויות המקומיות, עוסקים במרבית התחומים – החל מבניית מוסדות ציבור, פארקים וגנים, דרך ניהול מערך התרבות והספורט, המים, התחבורה ועוד", אומר פאר. "יש הנוטים לומר בזלזול שזה עוד בזבוז כסף, עוד תפקידים, עוד משרדים וזה קשקוש ישראלי ידוע. התאגידים מתנהלים על בסיס כלכלי ובמדדים של חברות כלכליות וקוצרים הישגים מדהימים".
15 שנות ניסיון ומקצועיות
פאר לוין תקשורת הוקמה ע"י איתן לוין וממי פאר בינואר 2008. החברה נחשבת כיום לאחת הגדולות והמובילות מתוך כ-500 משרדים בתחום יחסי הציבור והמובילה והמנוסה ביותר בתחום המוניציפאלי. החברה מטפלת בשוטף בסדר גודל של כ-100 לקוחות ממגוון גדלים ותחומים ובנוסף ניהלה ומנהלת עשרות משברים ומאבקים אד הוק, וכן כ-80 קמפיינים פוליטיים שונים – רובם מוניציפאליים וחלקם בפוליטיקה הארצית ובארגונים שונים (מעל 80% הסתיימו בניצחונות). בחברה עובדים 25 אנשי מקצוע מהשורה הראשונה – צעירים ומבוגרים – עם מוטת ניסיון שנעה בין 3-35 שנים. לפאר לוין שלוש מחלקות: הראשונה – ייעוץ אסטרטגי תקשורתי, דוברות ויח"צ. השנייה – מח' דיגיטל המנהלת את נכסי הדיגיטל של הלקוחות וכן קמפיינים בדיגיטל. השלישית – סטודיו לעיצוב גראפי, מיתוג וקריאייטיב המשמש כמשרד פרסום בוטיקי. בנוסף ממוקם במשרדי החברה בתל אביב מכון הסקרים "מאגר מוחות" שבראשות פרופ' איציק כץ.
פאר הוא כאמור יועץ תקשורת ואסטרטג מנוסה מאוד. בתשובה לשאלה כיצד משפיעות הבחירות לרשויות על אופי והרכב התאגידים, הוא משיב ללא היסוס: "כמובן שמשפיעות". לדבריו, "דומה הדבר לשר חדש שבאופן טבעי ממנה מנכ"ל חדש למשרדו ומתווה מדיניות חדשה. הבחירות משפיעות כמעט על כל דבר שזז ברשות ומי שיאמר לך אחרת, לא ממש מדייק. אני חייב לומר שזה טבעי, כמו שתלמיד רוצה להצליח במבחן, כך רוצה כל ראש רשות מכהן לקבל ציון עובר ביום הבוחר, קרי – לנצח. זה המבחן היחיד שמשקף לראש הרשות אם הוא הצליח או לא. מאחר וראש הרשויות הם בשר ודם – הם עושים הכול כדי להיבחר, ורק חייבים להישמר ולהיזהר ולדעת להבחין בין מותר ואסור. אם בשנים שלפני הבחירות שתלו בעיר 10,000 פרחים, בשנת הבחירות סביר שישתלו 18,000, ואיש לא יבוא בטענות. אך אם בשנת הבחירות יתחילו לראשונה להוציא לאור עיתון הישגים עירוני עם כותרות מחמיאות ותמונות מקסימות של ראש העיר, הוא כנראה בצרה".
בשיתוף משרד פאר-לוין תקשורת
