כשמפעל "מגבות ערד", שהיה נושא הדגל, המותג והתדמית של העיר, סגר את שעריו בפעם האחרונה התקדרו השמיים מעל ערד. היה זה המפעל הגדול השלישי שסוגר שעריו בסמיכות גדולה לצד עסקים רבים אחרים שכבר התנדנדו לכאן ולשם. למעלה מ-1,300 תושבים איבדו את פרנסתם באותם ימים והעיר נקלעה למשבר תעסוקתי, חברתי ומוראלי גדול. נדרשת הייתה עבודת עומק קשה כדי להרים את העיר מחדש על רגליה. החברה הכלכלית לערד, כזרוע ביצועית של העירייה, הייתה שותפה מלאה לתהליכים העירוניים שהחזירו את ערד לאיתנה.
בסיפור הזה כדאי להתחיל מהסוף: אין היום אף מ"ר פנוי של מבנה באזור התעשייה. הביקוש כיום הוא הרבה מעל המצופה. אך עדיין יש לחברה הכלכלית סוכריה טובה להציע: שטחים פתוחים, עצומים, מוכנים לבנייה מיידית, שאין כאלה בשום אזור תעשייה אחר בארץ. על המהפך הזה חתומה הנהלת העיר בראשות ראש העירייה, עו"ד ניסן בן חמו, וסגנו וממלא מקומו, דודי אוחנונה.
"החברה הכלכלית לערד היא למעשה הזרוע הביצועית של העירייה ומטרתה קידום הכלכלה העירונית", אומרת הילה צחי, מנכ"לית החברה הכלכלית ערד. "למעשה, אנו פועלים בשלוש חזיתות: האחת היא קידום התעסוקה המקומית, באמצעות פיתוח וסיוע ליזמים בעסקי המסחר, התיירות והתעשייה. בחזית השנייה מתמודדת החברה הכלכלית עם אתגרי הכלכלה המקומית, העסקים הקטנים והבינוניים, עסקי התיירות ועוד. בחזית השלישית עוסקת החברה בפיתוח פרויקטים עירוניים מניבים לחיזוק היכולת הכלכלית של העירייה. היכולת למנף את העולם העסקי לצד פיתוח פרויקטים ציבוריים היא המפתח לשיפור איכות החיים ואיכות השירות העירוני לתושבים", היא אומרת.
חזית ראשונה: משיכת יזמים ומשקיעים חדשים לערד
בשנים האחרונות הולך וגובר קצב הפניות של יזמים למשרדי החברה הכלכלית. היתרון הגדול של אזור התעשייה בערד הוא מחיר הקרקע, שהיא מסובסדת ולכן זולה מאוד ביחס לאזורים אחרים. המספרים? 60-70 אלף שקלים לדונם קרקע כולל פיתוח(!). היזמים שמגיעים זוכים לחיבוק חם. הם מקבלים את מלוא המידע על ההטבות הרגולטוריות, על החזרי השקעות ההון, על הקצאות קרקע בפטור ממכרז על מגרשים תעשייתיים ועוד. "אנחנו מלווים את היזם בכל התהליך", מפרטת הילה צחי, "החל משלב הגשת בקשה למשרד הכלכלה ועד לחתימה על הסכם פיתוח מול רמ"י, החל משלב קבלת היתר בנייה ועד לשלב האיכלוס".
חזית שנייה: חיזוק הכלכלה המקומית
עבודה קשה השקיעה החברה הכלכלית לערד בהחזרת האמון של בעלי העסקים מול הרשות המקומית. כשהחלו יזמים מקומיים ואנשי תיירות להרים מעט ראש, הגיעה מגפת הקורונה והיכתה במעגל העסקים המקומי. שוב נדרשה החברה הכלכלית למאמץ אדיר לשקם, לסייע וליצור אמון מחודש עם בעלי העסקים - והפעם הכול התרומם בבת אחת:
כיום, עשרות בעלי עסקים מקומיים זוכים לקבל ייעוץ עסקי של השקעות וכדאיות, הדרכות בתחומי ניהול ושיווק, ליווי מקצועי והרבה- הרבה השקעה עירונית בתשתיות סביבם כדי לאפשר להם לצמוח: בניית קהילת עסקים, שיפור נראות מרכזי הקניות ואפילו סלילת כביש הנגשה לעסק מקומי.
בשבוע שעבר התקיימה פגישה שנייה באחד מהפאבים בעיר, של קהילת בעלי העסקים שהקימה החברה הכלכלית. יופי של מינגלינג היה שם בין בעלי העסקים ובינם לבין הגורמים העירוניים.
חזית שלישית: חיזוק האיתנות הכלכלית של העירייה
כדי להרים עיר על רגליה הרשות המקומית, העירייה, צריכה להיות חזקה ויציבה בעצמה. הנהלת העיר המכהנת קיבלה בירושה עירייה בגירעון עמוק, בריחת מפעלים ומשקיעים וחברה כלכלית שאיבדה כיוון. ואז החל השינוי – איזון התקציב השנתי, גיוס משאבים, התנהלות כלכלית מדויקת, ייזום פרויקטים מניבים ופרסי משרד הפנים על איכות הניהול, על "עיר בהמראה" ו"עיר יציבה". ומעל לכל תקציב הפרויקטים העירוניים צמח תוך שנים אחדות מחמישה מיליון שקל לשנה למיליארד שקל בשנה (!).
"בחברה הכלכלית מחפשים כל הזמן את המיזמים מניבים", מתארת הילה צחי. "יש לנו נכסים להשכרה באזור התעשייה, על הגגות שלהם ושל כל מוסדות החינוך התקנו פאנלים סולאריים, אנחנו בעלי מסלול מרוצים חוקי לרכבים, והוא פעיל כל השנה, עד לאחרונה הפעלנו את הקאנטרי קלאב העירוני וכיום אנחנו מגיעים לשיא שהוא ניהול פרויקטים הנדסיים, פיתוח שכונות מגורים חדשות, תחת מסגרת הסכם הגג מול משרד הבינוי והשיכון. כזרוע ביצועית, החברה הכלכלית מהווה דרך נוחה ויעילה לרשות המקומית לפיתוח העירוני", אמרה".
Case Study: התיירות
החברה הכלכלית מנהלת את מחלקת התיירות העירונית, זו שהוגדרה "העיר המארחת הטובה בדרום והשלישית בארץ", בסקר גולשים של אתר Booking. צמיחתו של ענף התיירות מגיעה כבר לכ-2,000 מיטות אירוח בצימרים, אכסניית נוער, כפר נוקדים, מלונות ודירות נופש. ההצלחה הזו מגיעה בזכות מדיניות עירונית ברורה: להפוך את התיירות לענף כלכלי משמעותי בעיר. איך עושים זאת? לא מחפשים דברים שאינם בנמצא, אלא מנצלים יתרונות יחסיים: הטבע, הנוף, השקט, האוויר הצלול והקירבה לאתרים עולמיים כים המלח ומצדה. ואז מפתחים תשתיות עירוניות כגון מסלול מרוצים, שביל ישראל לאופניים, מסלולי טיול ורכיבה, בניית טיילת סף מדבר ובנייה (בקרוב) של נקודת תצפית ייחודית מול ים המלח והרי מואב. כאן נכנסת החברה הכלכלית לערד: היא מאפשרת ומסבסדת ייעוץ וליווי לתושבים בדרכם להיות תיירנים, לפתיחת צימרים, חדרי אירוח, הפעלת טיולי ג'יפים וכדומה. הקמת קהילת מארחים (אמנים ובשלנים), הפעלת מערך שיווק, יח"צ בתקשורת הארצית, אירוח עיתונאים ובלוגרים ועוד ועוד פעילויות שיווק ומיתוג עד להפיכתה של ערד ליעד תיירותי מבוקש.
ענף התיירות בערד מלמד כיצד הנהלת עיר וחברה כלכלית משלבות ידיים ומצליחות להוציא עיר מהבוץ ולהצעיד אותה קדימה.
בשיתוף איגוד התאגידים העירוניים
