חיפוש

"ההייטק הוא הקטר של היצוא. צריך לשמור עליו"

נילי שלו, מנכ"לית מכון היצוא, הציגה את האתגרים המרכזיים של שוק היצוא, שחזר לצמוח אחרי תקופה של עיכובים: ריכוזיות בשוקי היעד, השפעת שער הדולר והמהפכה שמביאה עמה הבינה המלאכותית

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
נילי שלו
נילי שלו
נילי שלו צילום: דרור סיתהכל
נילי שלו צילום: דרור סיתהכלתוכן שיווקי
גלי לויטה ליבוביץ'
תוכן שיווקי

נילי שלו, מנכ"לית מכון היצוא, הציגה בכנס סחר החוץ Trade Forward של TheMarker Labels תמונת מצב ליצוא הישראלי אחרי שנים של משברים. שוק היצוא חזר לצמוח והגיע לשיא של 164 מיליארד דולר, אך לדברי שלו, ניצבים בפניו עדיין שלושה אתגרים מרכזיים: ריכוזיות בשוקי היעד, השפעת שער הדולר והמהפכה שמביאה עמה הבינה המלאכותית.

לדברי שלו, הקטר המרכזי של הצמיחה הוא יצוא השירותים, שהגיע ליותר מ-92 מיליארד דולר ומהווה כיום 56% מסך היצוא, לעומת 35% בלבד בשנת 2000. מתוך יצוא השירותים, כ-72% מקורם בענף ההייטק, ובראשו שירותי התוכנה והמחקר והפיתוח. "ארה"ב ואירופה הן שוקי היעד המרכזיים של היצוא. ארה"ב לבדה אחראית לכ-34% מהיצוא הישראלי", אמרה שלו, שהדגישה כי בתחום ההייטק התלות אף גדולה יותר. "זו חוזקה, אבל גם תלות", הדגישה. לכן, לדבריה, גיוון יעדי היצוא הפך ליעד אסטרטגי משותף של מכון היצוא ומנהל סחר חוץ, המתמקד בפתיחת שווקים במזרח ובהרחבת הפעילות במדינות כמו דרום קוריאה, טאיוואן, הונג קונג וסינגפור, לצד ירידה בפעילות מול סין.

האתגר השני אליו התייחסה שלו הוא שער הדולר. בעוד שהיצוא ממשיך לצמוח במונחים דולריים, ההכנסות בשקלים נשחקות בשל התחזקות המטבע המקומי - כך נוצרה שחיקה ממשית ברווחיות. מהנתונים שהציגה עולה כי אחד מכל שני עסקים בענפי ההייטק והפיננסים דיווח על פגיעה מהשקל החזק, בעוד שרק 7% מהחברות מגדרות את עצמן מפני תנודות בשער החליפין. כך גם נרשמה עלייה של כ-180% בייצור מחוץ לישראל - מגמה שלדבריה עשויה להעיד על מעבר חלקי למדינות שבהן קל יותר להתמודד עם מבנה העלויות.

האתגר השלישי, לדבריה, הוא מהפכת הבינה המלאכותית – אתגר שגם מציע את פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר. "ישראל נהנית מבסיס טכנולוגי חזק, מרכזי פיתוח בינלאומיים רבים ויכולות גבוהות של אימוץ טכנולוגיות חדשות", אמרה שלו. "היקף פעילות חברות הדיפטק בישראל עומד על כ-28 מיליארד דולר, ורמת אימוץ הבינה המלאכותית בישראל היא מהגבוהות בעולם. אם נדע לנצל את מהפכת הבינה המלאכותית, היא יכולה להיות הקפיצה הגדולה הבאה של היצוא הישראלי".

שלו הציגה בדבריה גם מגמות חדשות - ובהן ביקוש למינרלים קריטיים, אנרגיה, ביטחון ותעשיות מתקדמות. לדבריה, כל אחת מהמגמות הללו יכולה להפוך לאיום, אך גם להזדמנות משמעותית עבור היצוא הישראלי. "המשק הישראלי יודע להסתגל לשינויים", סיכמה, "ואם נדע לזהות את ההזדמנויות בזמן, נוכל לייצר את קפיצת המדרגה הבאה של היצוא הישראלי".

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    "אתם פשוט לא קולטים שאין כלום בחוץ": ההייטקיסטים נערכים ליום שאחרי

    אוריאל שכטר
    צביקה הדר, יעקב אילון ויעל בר-זהר

    "זה מפתה": סימני השאלה סביב הערוץ החדש שמציע משכורות נדיבות

    גור מגידו
    עומר אדם בהופעה

    "יש לו מספיק כסף, הוא יכול להפסיק לעבוד — אבל הוא רוצה עוד"

    ענת ג'ורג'י
    שלט שבו כתוב: היכונו לביאת המשיח

    הסעיף בחוזה: עם בוא המשיח — אתם מתבקשים לפנות מיידית את הדירה

    רנית נחום-הלוי
    חברת אנתרופיק משרד סן פרנסיסקו

    "מי שיישאר עד ההנפקה, לא יצטרך יותר לעבוד": להתקבל לחברה הנחשקת בהייטק

    בלומברג ביזנסוויק
    רמין סמאהי (משמאל), בעל חנות מוצרי חשמל

    "בעלי עסקים צעירים שנכנסים הנה מפסידים את התחתונים ובורחים"