"אנחנו מייצאים שכל, ומייבאים את כל השאר. סחר החוץ הוא סם החיים של ישראל", אמר מנואל טרכטנברג, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ועמית בכיר בקרן מנדל למנהיגות, בכנס סחר החוץ Trade Forward של TheMarker Labels.
טרכטנברג הדגיש כי הכלכלה הישראלית, שנשענת על סחר בינלאומי, מתמודדת בשנים האחרונות עם זעזועים משמעותיים המשפיעים על הכלכלה העולמית ועל המסחר בין מדינות. הוא הזכיר אי־יציבות פוליטית שפגעה במעמדה של ישראל בעולם, במקביל לסערה גלובלית גיאופוליטית, כלכלית וטכנולוגית.
עם זאת, היקף הסחר העולמי ממשיך לגדול, הן במונחים כספיים והן כחלק מהתוצר העולמי, אך אופיו משתנה, מתהליך של גלובליזציה לתהליך התפצלות.
טרכטנברג התייחס גם להתפתחות הסחר העולמי לאורך יותר משלושה עשורים, והציג שלוש תקופות: האצה, האטה ופיצול, שלדבריו ממחישות את המעבר לעולם שבו שיקולים גיאופוליטיים, ביטחוניים וכלכליים משפיעים יותר ויותר על הסחר הבינלאומי.
ב–1990–2007 חוותה הכלכלה העולמית תקופת האצה בעקבות נפילת בריה"מ, הצטרפות סין לכלכלה העולמית, תפיסת "העולם השטוח" ותהליכי ליברליזציה. בתקופה זו עלה היקף הסחר העולמי מכ–4 טריליון דולר לכ–33 טריליון דולר, ובמקביל עלה חלקו של הסחר העולמי בתוצר העולמי מכ–38% לכ–58%. החל ב–2008 החלה תקופת האטה, בעקבות המשבר הפיננסי העולמי, התבגרות שרשרות האספקה ותחילתם של תהליכים פרוטקציוניסטיים. הפיצול הגיע ב–2026–2020 שאז מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה, העלאת מכסים והמתיחות סביב מצרי הורמוז הדגישו את המעבר לעולם רב קוטבי.
שינוי נוסף שהציג טרכטנברג נוגע לניהול שרשרות האספקה. לדבריו, העולם עבר מתפיסת Just in Time שהתבססה על יעילות מרבית, מלאי מינימלי וייצור במקום הזול ביותר, לתפיסת Just in Case המדגישה ודאות אספקה, גיוון ספקים, קרבה גיאוגרפית וביטחון לאומי. השאלה כבר אינה "איפה הכי זול?" אלא "איפה הכי בטוח?"
הוא הציג מגמות נוספות ובהן המתח הגובר בין גיאופוליטיקה לכלכלה, פיזור שרשרות האספקה, צמיחה מהירה יותר של הסחר בשירותים לעומת מוצרים, התרחבות הדיגיטציה והשפעת AI, לצד שינויי האקלים והדמוגרפיה.
לצד אי־ודאות ביטחונית ומדינית, ציין טרכטנברג הזדמנויות ובהן הרחבת הסכמי אברהם ומסדרון הסחר IMEC, הוא הדגיש את חוזקותיה של ישראל: חוסן כלכלי, חדשנות, אימוץ טכנולוגיות, תעשייה ביטחונית מתקדמת ויכולות סייבר וקרא לתרגם הישגים ביטחוניים להזדמנויות מדיניות, לשנות סדרי עדיפויות ולפעול לשיקום מעמדה של ישראל בעולם.
