חמישה יורשים מכרו יחד נכס שקיבלו בירושה. התמורה התחלקה באופן שווה, כל אחד מהם שילם כ-90 אלף שקל מס שבח, והכול נראה פשוט וברור. אלא שאז גילו שכל אחד זכאי להחזר מס בסכום אחר.
רו"ח יניב כהן, מייסד זמרת הארץ החזרי מס שבח בע"מ, שטיפל בתיקים של שלושה מתוך היורשים, מסביר את המקרה: "מבחינת בני המשפחה, הכול התנהל באופן שוויוני, אבל אז הגיע שלב שאיש מהם לא ציפה לו. אחת היורשות פנתה אליי כדי לבדוק האם קיימת אפשרות לקבל החזר מס. לאחר השלמת ההליך, היא קיבלה החזר של כ־95 אלף שקל. כשהדבר נודע לשאר בני המשפחה, התחילו להגיע השאלות".
הלקוחה, מספר כהן, לא ידעה למה לצפות ורק ביקשה להבין האם מוצה מלוא הפוטנציאל של התיק. לאחר הסכום המשמעותי שהתקבל כהחזר, פנה אליו יורש נוסף וקיבל אף הוא החזר – הפעם של כ־83 אלף שקל. היורש השלישי שהיה משוכנע שאין טעם לבדוק, החליט לבקש בדיקה מקצועית לאחר שראה את התוצאה. גם במקרה שלו נמצא כי קיימת זכאות להחזר, ובסיום ההליך הוחזרו לו כ־66 אלף שקל.
לדברי כהן, דווקא אחרי שהכסף נכנס לחשבונות הבנק, הגיעה השאלה המעניינת. "אחד היורשים אמר לי: 'אני לא מצליח להבין. מכרנו את אותו נכס, כל אחד קיבל אותו סכום מהמכירה, מכולנו נוכה בדיוק אותו מס שבח. אז למה הוא קיבל יותר ממני?", משחזר כהן. "זו הייתה שאלה מצוינת, והיא גם הסבירה לי עד כמה טבעי לחשוב שהתוצאה צריכה להיות זהה."
לדבריו, כל עוד המשפחה עסקה במכירה עצמה, הכול באמת היה שווה, אבל יש נקודה שבה ההשוואה בין היורשים מסתיימת. "עד יום המכירה כולם היו שותפים שווים. אחר כך כל אחד נבחן בפני עצמו, בהתאם לנתוניו האישיים ולהוראות הדין", הוא מסביר.
לדבריו, זהו ההבדל המרכזי בין תחושת השוויון של בני המשפחה לבין אופן בחינת חבות המס: "כשמגיעים לרואה החשבון, נקודת המבט משתנה – המיקוד עובר מהנכס אל מי שמכר אותו. לכן אותו נכס אינו אומר בהכרח אותה תמונת מס". כהן מסביר כי אצל אחת מהיורשות לא היו כלל הכנסות בשנות המס הרלוונטיות. אצל יורש אחר הייתה פנסיה נמוכה, ובנוסף עמדו לרשותו הפסדי הון מניירות ערך שניתן היה להביא בחשבון בהתאם להוראות הדין. לכל אחד מהם הייתה תמונת מס אישית שונה, לכן גם כאשר נקודת הפתיחה הייתה זהה, התוצאה הסופית הייתה שונה.
כשהנתונים האישיים קובעים
כהן מדגיש כי אין הדבר אומר שנפלה טעות בשומת מס השבח. "השומה הראשונית חושבה בהתאם לנתוני העסקה, וכאשר העסקה זהה – גם התוצאה הראשונית יכולה להיות זהה", הוא מסביר. לדבריו, הבדיקה שבוצעה לאחר מכן אינה מחליפה את השומה, אלא בוחנת האם קיימים נתונים אישיים שעשויים להיות רלוונטיים לחבות המס של כל מוכר.
אז למה אנשים כל כך בטוחים שאין להם זכאות?
"כי רוב האנשים מניחים שהשומה היא סוף הסיפור", אומר כהן. "הם חושבים שאם העסקה הסתיימה והמס שולם, אין עוד מה לבדוק. במקרים רבים זו בהחלט תהיה גם המסקנה, אבל יש גם מקרים שבהם כדאי לעצור ולבחון את התמונה המלאה".
לדבריו, גם העובדה שכל חמשת היורשים היו מעל גיל 60 לא הפכה אותם לזהים מבחינת המס. "גיל הוא רק אחד הנתונים האפשריים. עדיין יכולים להיות הבדלים בהכנסות, בהפסדי הון ובנתונים נוספים שעשויים להיות רלוונטיים לפי נסיבות המקרה."
החזר מס – צעד אחר צעד
כהן חוזר ומדגיש כי כל תיק נבחן באופן פרטני. "הבדיקה מתחילה במסמכי העסקה ובשומת מס השבח, ובהמשך נבחנים, בהתאם לנסיבות, נתונים אישיים שעשויים להיות רלוונטיים – כגון הכנסות בשנות המס הרלוונטיות, אפשרויות פריסה, הפסדי הון ונתונים נוספים. רק לאחר שמתקבלת התמונה המלאה ניתן להעריך האם קיימת זכאות להחזר." עוד הוא מציין כי עצם תשלום מס שבח אינו מלמד כשלעצמו על זכאות להחזר.
מה המסר החשוב ביותר מהמקרה?
"אני חושב שהמקרה הזה מלמד שיעור חשוב הרבה מעבר למיסוי. בתחילת הדרך כל היורשים היו שווים – אותו נכס, אותה עסקה, אותה חלוקה ואותו מס. אבל מהרגע שהסתיימה העסקה, כל אחד חזר להיות נישום בפני עצמו.
"זו בדיוק הסיבה לכך שאנשים שמכרו את אותו נכס יכולים להגיע לתוצאות שונות, משום שכל אחד מביא איתו נתונים אישיים שונים. מי שמכר נכס ושילם מס שבח לא צריך להניח שמגיע לו החזר, אבל גם לא להניח שאין לו זכאות. הדבר הנכון הוא לבדוק כל מקרה בהתאם לנסיבותיו".
זמרת הארץ החזרי מס שבח בע"מ
למעבר לאתר >>
בשיתוף זמרת הארץ החזרי מס שבח בע"מ
