קבוצת עזריאלי, שעיצבה את קו הרקיע הישראלי עם פרויקטים אייקוניים כמו מגדלי עזריאלי, מובילה בשנים האחרונות מהפכה מעמיקה בתחום הקיימות, בהובלת מנכ"לית הקבוצה, דנה עזריאלי.
"עיצוב העתיד משמעותו הובלת המעבר לכלכלה דלת פחמן", הצהירה ד"ר עלית וייל שפרן, מנהלת תחום הקיימות ואיכות הסביבה בקבוצה בכנס ESG First של TheMarker Labels. "תוכנית החוסן האקלימי שלנו אינה עוסקת רק בהפחתת פליטות, אלא נועדה להבטיח שהדור הבא של מבני עזריאלי יהוו סמלים של קיימות וחדשנות".
לדברי וייל שפרן, נושאי קיימות אינם מושגים מופשטים בקבוצה - אלא אסטרטגיה עסקית מובהקת. "קיימות נשענת על שלוש רגליים: סביבה, חברה וכלכלה", קבעה. "עסק שלא יהיה כלכלי, בסופו של דבר גם לא יהיה בר קיימא. כשאנו מתעסקים בסיכוני אקלים ובצמצום פליטות, אנו מתעסקים בהפחתת עלויות, ייעול התפעול והעלאת ערך הנכסים".
בהתאם לעקרונות כוח המשימה הבינלאומי לגילוי פיננסי הקשור לאקלים (TCFD), הקבוצה מיפתה סיכונים פיזיים כמו חום קיצוני ושיטפונות, לצד סיכוני מעבר רגולטוריים וטכנולוגיים המשפיעים על שווי הנכסים. "בשלב הראשון ערכנו בחינה של הסיכונים והשפעותיהם על ההוצאות וההשקעות שלנו, וכעת אנו צוללים לרמת הנכס הבודד ומודדים את הסיכונים באמצעות כלים חיצוניים ומטמיעים את ניהול הסיכונים הזה", סיפרה והוסיפה: "רצינו להציב יעדים שאנו מסוגלים לעמוד בהם אופרטיבית וכלכלית".
וייל שפרן ציינה כי החברה הגדירה את שנת 2019 כשנת הבסיס, והציבה יעד להפחתה של 63% בפליטות במכלול 1 ו-2 (פליטות ישירות ועקיפות) עד שנת 2035, ויעד של 67% עד שנת 2045. "חלק משמעותי מכך מבוסס על הסכם ייחודי לרכש חשמל ירוק, במסגרתו אנו שותפים בבעלות על תחנת כוח סולרית וצורכים את האנרגיה שהיא מייצרת", הסבירה.
בנוסף הקבוצה פיתחה כלי לקבלת החלטות הבוחן את הציוד לפי חמש קטגוריות, ובראשן החזר ההשקעה והפחתת הפליטות. "מקבלי ההחלטות בקבוצה החליטו לרכז את רוב השקעות השדרוג כבר בשנה הראשונה בזכות החזר השקעה (ROI) של פחות משלוש שנים, וזה חסך לנו 7% בפליטות", סיפרה.
לסיכום, וייל שפרן העידה כי פרויקט הקיימות הקרוב ביותר לליבה הוא צמצום של 50% מהאשפה המופנית להטמנה בנכסים המניבים של הקבוצה עד סוף 2027. "עזריאלי ממצבת את עצמה כמובילת קיימות ברורה בשוק הישראלי, המוכיחה כי אחריות וצמיחה עסקית צועדות יד ביד", סיכמה.
בשיתוף עזריאלי
