חיפוש

"ככל שהענף יוקרתי יותר — כך הוא פחות מגוון"

עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשייה: "אי־אפשר לשבת רגל על רגל ולצפות שמקום העבודה ייהפך למגוון. צריך לפעול כדי למשוך עובדים ממגוון אוכלוסיות"

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
04657
04657
עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה והתעשייה ; נדב בורנשטיין צילום: דוד בכר
עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה והתעשייה ; נדב בורנשטיין צילום: דוד בכר
אגם קדם לוי
תוכן שיווקי

"תהליכי הגיוון בשוק העבודה עדיין לא מדביקים את הפערים העצומים", כך מסבירה עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, בכנס גיוון והכללה בתעסוקה 2030. בשיחה עם נדב בורנשטיין, עיתונאי ומגיש טלוויזיה, קשת 12, סיפרה כבהא כי מדד הגיוון שעורכת הנציבות עדיין אינו מראה שיפור ניכר.

"התחלנו לבדוק את המצב בשטח מ–2014 והגענו בבדיקה שלנו עד 2021, אך שיעורי הגיוון לצערי הם מינוריים. אף שאוכלוסיית הגיוון מתחילות להיות משכילות יותר ויש היצע גדול של עובדים פוטנציאליים, זהו עדיין אתגר משמעותי שעומד בפני החברה הישראלית".

לדברי כבהא, לא ניתן להסתפק רק בגיוון — יש לבחון גם את איכות התפקידים שבהם משולבים עובדים מקבוצות מיעוט. "מדי שנה אנחנו בודקים היכן מועסקים ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה, נשים ואנשים מבוגרים. אנחנו רואים שככל שהענף הוא פיזי יותר ואטרקטיבי פחות, הוא מגוון יותר — וככל שהענף יוקרתי ומשתלם יותר, כך הוא נעשה פחות מגוון. השיח סביב שילוב אוכלוסיות שאינן מיוצגות הוא חשוב, אבל בקורונה ראינו שאלה היו העובדים שפוטרו ראשונים. הגיע השלב לדבר על שילוב איכותי שהולם את כישורי האדם".

עו"ד מרים כבהא עם נדב בורנשטיין TheMarker Labels

לדבריה, "הנציבות היא יחידה ממשלתית במשרד הכלכלה והמנדט שלנו הוא להילחם בכל תופעות האפליה בשוק העבודה הישראלי", הסבירה כבהא. "יש לנו סמכות לייצג עובדים שמתלוננים על אפליה. בנוסף, אנחנו פועלים להעלאת מודעות הציבור לחשיבות השוויון, דרך פרויקטים ציבוריים שמחנכים לשוויון. הנציבות היא יחידה תקדימית: אין עוד יחידות בממשלה שמייצגות בעצמן את הפרט. אנחנו מעין עורכי דין בשירות המדינה שמייצגים בענייני אפליה".

"אנחנו מצליחים לשרוד"

אל הנציבות הגיעה מרים כבהא ב–2010, ובקרוב צפויה להסתיים כהונתה. "כשהגעתי לנציבות גיוון היה מושג אמורפי שעדיין לא עסקו בו. היום זה מונח שגור, כולם רוצים להיות על רכבת הגיוון", היא העידה "מעסיקים צריכים להבין שאי־אפשר לשבת רגל על רגל ולצפות שמקום העבודה ייהפך למגוון. צריך למתג את מקום העבודה כמעסיק שרוצה את העובדים האלה, ולפעול כדי למשוך אותם".

על רקע מהלכי הממשלה הנוכחית, שרבים משריה התבטאו בחריפות נגד קבוצות מיעוט שונות, סיפרה כבהא שהאווירה מקשה על עבודת הנציבות. "בממשלה הנוכחית אפילו ניסוח המודעות היה רק בלשון זכר. הסירו את לשון הנקבה — בניגוד לחוק. האקלים הוא לא קל, אבל אנחנו מצליחים לשרוד, ויש לנו גיבוי מהנהלת משרד הכלכלה והתעשייה".

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    מבנה המעונות WEME ברחובות. היזם תמיר פינשטיין כיהן בעבר כמנכ"ל העירייה

    "קיווית לסטודנטים ופתאום את גרה עם גרושים או רואה במסדרון מישהו בן 60"

    עמית דוידוב
    מייסדי doubleAI. מימין לשמאל: ד"ר גל בנימיני, ד"ר נעם וייס, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' אור שריר, פרופ' יואב לוין ופרופ' שי שלו שוורץ

    מרוץ המיליארדים: כך הפכה הוזלת ה-AI למכרה הזהב של ההייטק הישראלי

    שגיא כהן
    חיילים בעמדת שמירה. עוד סחר בימי מילואים מתנהל סביב העבודות השחורות

    "שילמתי לרתך שעשה את זה תמורת 7 ימים": הסחר בימי מילואים יוצא משליטה

    חגי עמית
    צעירה בסופרמרקט

    "גם מי שמרוויח 30 אלף שקל לא שורד פה": יוקר המחיה מבריח את הצעירים

    עמית קמינסקי
    בנימין נתניהו

    האיש שניצח — וגם הפסיד, השניים שעקפו אותו — ושוחד המיליארדים שלא הספיק

    רותם שטרקמן
    השעות שהבינה המלאכותית חוסכת לא נחשבות זמן עבודה של עורך הדין, והלקוח הוא זה שיהנה מהחיסכון

    בזכות AI עורך הדין עבד רק שעה. על כמה שעות צריך לשלם לו?