חיפוש

בישראל חיים 1.3 מיליון מבוגרים עם השמנה

פרופ' דרור דיקר הציג את הנתונים המדאיגים, הסביר מה כולל המפגש בין בינה מלאכותית לבינה רגשית וכיצד השילוב ביניהן עשוי להשפיע על הטיפול וההתמודדות עם מגפת ההשמנה

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
פרופ' דרור דיקר
פרופ' דרור דיקר
פרופ' דרור דיקר צילום: דרור סיתהכל
פרופ' דרור דיקר צילום: דרור סיתהכל
גלי לויטה ליבוביץ', בשיתוף נובו, ג'ונסון&ג'ונסון, באייר ואלטמן
תוכן שיווקי

מחקר שעקב במשך עשרות שנים אחרי 57 מיליון בני נוער הצביע על הסיכון לתחלואה בקרב מי שחיו עם השמנה בצעירותם, בעוד שבישראל רק 35% ממי שהחלו טיפול תרופתי ממשיכים בו כעבור שנה. את הנתונים המדאיגים האלה הציג בוועידת ההשמנה של TheMarker Labels, פרופ' דרור דיקר.בדבריו הוא הסביר מדוע השמנה היא מחלה כרונית, כיצד בינה מלאכותית יכולה לסייע בניהולה ומדוע נדרשת גם בינה רגשית.

"מדינת ישראל חיה עם השמנה", אמר דיקר, מנהל מחלקה פנימית והמרכז לטיפול במחלת ההשמנה בבית החולים השרון, מרכז רפואי רבין, ויו"ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה, והוסיף כי למרות התפיסה שלפיה אנחנו אומה בריאה ורזה, כ–26% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל חיים עם השמנה, כ–1.3 מיליון מבוגרים.

מבחינת דיקר, המספרים הם רק נקודת הפתיחה להבנת המחלה. כדי להמחיש את הבסיס הפיזיולוגי שלה, הציג מחקר שעקב תשע שנים אחר אנשים עם רגישות שונה לאינסולין במוח, שלפיו למרות שינוי זהה באורח החיים רק הקבוצה הרגישה לאינסולין ירדה במשקל.

הוא הוסיף כי מחקר שעקב אחר 57 מיליון נערים ונערות מגיל 17 מצא כי בקרב מי שחיו עם השמנה כבר בגיל זה, הסיכון לפתח סוכרת כבר בגיל 25 היה פי 45 בקרב בנים, ופי 27 בקרב בנות, ולכן הכרוניות היא היבט חשוב אף יותר. גם החזרתיות, לתפיסתו, מחייבת ניהול מתמשך. במחקר שעקב שלוש שנים אחר מטופלים בתרופה להשמנה, הטיפול הפחית לדבריו את התמותה ב–20%, אך הפסקתו נקשרה לעלייה בסיכון: מ–4% לאחר כחצי שנה ועד 14% ו–22% בהפסקות ממושכות יותר. "זאת מחלה כרונית. אנחנו לא יכולים לבטל אותה, אנחנו יכולים לנהל אותה", הדגיש.

הנתונים מקבלים משנה תוקף על רקע ההתמדה בטיפול בישראל. במחקר שהציג נמצא כי כעבור שנה רק 35% ממי שהחלו טיפול תרופתי ממשיכים בו. זאת למרות שהיקף המחלה גדול מכדי שהמרפאות שנפתחו ברחבי הארץ יוכלו לתת לו לבדן מענה.

מכאן עבר לשאלה: האם בינה מלאכותית יכולה לסייע, והגדיש כי ה־AI אכן יכולה לסייע בניהול המחלה, אך אינה מחליפה את שיקול הדעת והמעקב. מהבינה המלאכותית עבר פרופ' דיקר לבינה הרגשית. הנדרשת לתפיסתו גם מצד המטפלים, כשהתבסס על מחקרים מישראל שמצאו כי יחס לא מכבד וסטיגמה עלולים לגרום לאנשים להימנע מבדיקות ומטיפול. מכאן גם המסקנה שבה חתם: AI מסייעת, ועם זאת בינה רגשית נדרשת "משני צדי החדר": מצד המטפל ומצד המטופל. כלומר, הטיפול בהשמנה צריך לשלב גוף, רגש, שימוש מושכל בטכנולוגיה ומגע אנושי.

בשיתוף נובו, ג'ונסון&ג'ונסון, באייר ואלטמן

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    נכס של קבוצת BW בנורת'ולט, בבריטניה. עולה חשד להלבנת הון

    לאן נעלמו עשרות מיליונים של משקיעים חרדים? נפילת ענקית הנדל"ן מלונדון

    סימי ספולטר
    עו"ד אפרת אטון

    "רובם יסגלו לעצמם חיים טובים עם שכר גבוה, יש להם יכולת שאין לאחרים"

    שיר אנגל
    ירידת האינפלציה מצמצמת את יתרון המס של הקרנות הכספיות

    פיקדון או קרן כספית? הריבית ירדה — אבל דווקא עכשיו אפשר להרוויח יותר

    איתי רושקביץ ודרינה רזניקוב
    דירה למכירה בתל אביב. "משקיעים מדממים כסף ויוצאים מהאירוע"

    הרבה יותר ישראלים מוכרים בהפסד את הדירה: המספרים ב–24 ערים נחשפים

    עמית דוידוב
    רכב "פרא" של צה"ל. מאות רכבים כאלה הגיעו לישראל בתחילת המלחמה, וחלקם עדיין חונים בבסיס ג'וליס

    2 מיליארד דולר על הנייר: מה קרה לעסקת הג'יפים הענקית עם ארה"ב

    חגי עמית
    ששי ששון

    "אני לא יכול לעבוד באופן ספייס": 160 אלף איש התאיידו משוק העבודה